לאחר הדיון שהתקיים ביום 11/6/18 , במסגרתו גם נעשה ניסיון להגיע להסדר בין הצדדים, הוגשה הודעה מטעם הנתבע והתובע שכנגד, על פיה מסכים הנתבע כי בית המשפט יכריע בין שתי חוות הדעת שהגיש כל צד, השביל נשוא המחלוקת יתוקן על ידי הנתבע ותביעתו הנגדית של הנתבע, תידחה.

בעקבות אותה הצעה, ניתנה החלטה המורה לתובע להודיע האם הינו מסכים להצעת הנתבעים כאשר פסק הדין שיינתן, ביחס למחלוקת לגבי הנזק, יהיה לא מנומק, כך שלא ניתן לערער עליו.

התובע הודיע כי הוא מסכים להצעת הנתבעים וכי בית המשפט יקבע לעניין הנזק.

לאור הסכמת הצדדים, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד ללא צו להוצאות.

הנתבע ידאג לתיקון השביל תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

לעניין הנזק לרכבו של התובע-

התובע תבע סך של 5,850 ₪ עבור הנזקים שנגרמו לרכבו, כולל מע"מ. הנתבע הגיש חוות דעת נגדית על פיה הנזק הינו בסך של 3,400 ₪, לא כולל מע"מ. המחלוקת בין הצדדים הינה למעשה לגבי המע"מ, כאשר התובע מודה כי הרכב לא תוקן (עמוד 1 שורה 13) וכן טענת השמאי מטעם הנתבע כי יש להתחשב גם בכך כי לרכב נזק קודם, כאשר עלות התיקון כוללת גם את תיקון אותו נזק.

הצדדים, כאמור, הסכימו כי פסק הדין לא יהיה מנומק.

לאחר שעיינתי בשתי חוות הדעת, אני מקבלת את הטענה כי אין מקום לחייב עבור המע"מ, משלא תוקן הרכב. לעניין התיקון- הנושא לא צוין בחוות דעתו של השמאי מטעם התובע והוא לא נחקר לעניין זה , והתובע אף לא ציין דבר לעניין זה יחד עם הודעתו מיום 10/7/18 ולא טען כי אין נזק נוסף שאינו קשור לנזקי הצבע.

לאור האמור לעיל, ולאחר ששמעתי גם את הצדדים בדיון, אני מעמידה את גובה הפיצוי המגיע לתובע מהנתבע ע"ס של 4,300 ₪.

מעבר לסכום זה, אין צו להוצאות נוספות.

הסכום ישולם לתובע תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לנתבע.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ח, 10 יולי 2018, בהעדר הצדדים.