התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות , ע"ס של 4,571 ₪, עקב תאונת דרכים מיום 31/8/16.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר האחריות לתאונה, המחלוקת הינה לעניין הנזקים. הנתבעת מס' 2 הפחיתה מסכום הפיצוי ששולם לתובע סך של 2,683 ₪ מסכום הנזק הישיר, סך של 600 ₪ משכר טרחת השמאי וסך של 1,288 ₪ מירידת הערך שנתבעה.

לעניין הנזק הישיר טענה הנתבעת (בסיכומיה ובמכתב הדחיה) כי יש להפחית את המע"מ באופן יחסי, בהתאם לאישור שצורף על ידי התובע בעצמו. לעניין ירידת הערך צורפה חוו"ד שמאי נגדית ולעניין שכ"ט השמאי , נטען כי זה מופרז.

הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן ללא פירוט וללא הנמקה כולל אפשרות דחיה או קבלה מלאה של התביעה, בדרך הקבועה בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש על ידי שני הצדדים, לאחר ששמעתי את הצדדים שהופיעו בדיון לפני, ושקלתי את כל טענות הצדדים, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 1,660 ₪, וכן את המחצית הראשונה של האגרה בסך של 375 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (27/3/17) ועד מועד התשלום בפועל .

עוד אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע את שכר טרחת עורך דינו בשיעור של 1,500 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

אני פוטרת את התובע מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ז, 13 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.