בפני בקשה לביטול פסק דין.

התצהיר שצורף לבקשה אינו כדין מאחר שהנו תצהיר "על דרך ההפניה" ואינו מפרט את הטענות העובדתיות הנטענות בבקשה.

די בכך כדי לדחות את בקשת הנתבעת.

טענת הנתבעת לפיה לא קיבלה את כתב התביעה, נטענה באופן ערטילאי; הנתבעת לא התמודדה עם אישור המסירה המצוי בתיק ואף טענה שלא קיים אישר מסירה בתיק!

זאת ועוד לתגובה מטעם הנתבעת צורף אישור מסירה אשר נמסר באמצעות דואר ישראל.

לפיכך, לא קיימת עילה לביטול מחובת הצדק.

באשר לביטול מכוח שיקול הדעת, התלבטתי אם מחדלה של הנתבעת מגיע לכדי זלזול בבית המשפט שכן, הנתבעת קיבלה את כתב התביעה בדואר ובאמצעות שליח והגישה את בקשתה הנוכחית לאחר נקיטת הליכי הוצל"פ נגדה.

באשר לסיכויי ההגנה, אלה נטענו באופן כללי.

ברם, נוכח מצבה הרפואי של הנתבעת וזכותה לקבל את יומה בבית המשפט מצאתי לבטל את פסק הדין בתנאים אשר יאזנו בין זכויות הנתבעת ומחדליה מחד, לבין זכויות התובע.

לפיכך, אני מורה על ביטול פסק הדין בתנאים הבאים:

1. תשלום הוצאות התובע בסך של 1800 ₪.

2. הפקדת ערבון בתיק על סך של 10,000 ₪.

על הנתבעת להפקיד את הסכומים בקופת בית המשפט עד יום 8/7/18.

לאחר הפקדת הסכומים תינתן החלטה בדבר ביטול פסק הדין.

במידה והסכומים לא יופקדו עד אותו מועד- אורה על דחיית הבקשה וחיוב הנתבעת בהוצאות.

התיק יבוא לעיוני ביום 9/7/18.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשע"ח, 26 מאי 2018, בהעדר הצדדים.