1. המבקשת הגישה ערעור על פס"ד של כב' המפקחת על רישום מקרקעין שניתן בתיק תביעה מס' 630/16 מיום 13.2.16 (להלן: פס"ד). בפס"ד זה התקבלה תביעה המשיבה וניתן צו המורה למבקשת להסיר מדחס מזגן אותו התקינה בחזית הבניין בו מתגוררת כן חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.
2. עם הגשת הערעור המבקשת גם עתרה בבקשה לעיכוב ביצוע פס"ד . בבקשתה טענה כי סיכויי הערעור הינם גבוהים, שטחה את תמצית טענותיה והפנתה גם להודעת הערעור המפורטת. עוד נטען, כי במקרה זה מאזן הנוחת נוטה לטובתה; הרי , כך נטען, הסרת המדחס והתקנתו שוב למקרה והערעור יתקבל כרוכות בעלויות גבוהות, כאשר מנגד הותרת המצב הקיים היום עד להכרעה בערעור לא מקפלת בחובה נזק כלשהו למשיבה. מנגד המשיבה הביעה בתגובתה התנגדות לקבלת הבקשה; היא עמדה על טענותיה והדגישה כי פס"ד מנומק ובמסגרתו התקבלה עמדתה במלואה. בתשובה לתגובה המבקשת חזרה בשנית ושטחה את השגותיה באשר לקביעות ולמסקנות שקיבלו ביטוי בפס"ד, כן הדגישה כי מאזן הנזקים נוטה במובהק לטובתה.
3. תחילה אזכיר, כי הכלל הוא שבעל דין אשר זכה במשפט, זכאי לממש את פרי זכייתו ללא דחוי ואין הוא נדרש להמתין להכרעה בערעור (ע"א 3140/15 ישיר אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ נ' מאור משה לב ואחר' [פורסם במאגרים]. עיכוב ביצועו של פסק דין בעקבות הגשת ערעור הוא בבחינת החריג, וביהמ"ש רשאי לחרוג מהכלל בהתקיים שני תנאים מצטברים שנטל הוכחתם מוטל על המבקש: האחד - סיכויי הערעור טובים; והשני – מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו במובן שדחיית הבקשה תגרום לו נזק בלתי הפיך שלא ניתן לתקנו, ככל שהערעור יתקבל (ע"א 3223/15 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' בועז מוספי [פורסם במאגרים]]. תנאים אלה מקיימים ביניהם יחסי גומלין המוכרים כ"מקבילית כוחות", דהיינו ככל שסיכויי הערעור נמוכים יותר יגבר משקלו של התנאי השני בנוגע למאזן הנוחות, ולהיפך (ע"א 952/15 רון מקס נ' לורנס דינר; ע"א 250/16 אריאלה שפירא נ' נתן מוסט, [פורסמו במאגרים)]); עם זאת, ככלל הבכורה תינתן לתנאי בדבר מאזן הנוחות (ע"א 4547/13 מינהל מקרקעי ישראל נ' מפעלי צאן ישראליים בע"מ ; ע"א 1344/13 חברת האחים ישראל בע"מ נ' פרישטה בע"מ [פורסם במאגרים]).
4. לאחר שעיינתי בבקשה, תגובה, תשובה, פס"ד והודעת הערעור, דעתי כי בנסיבות יש להיעתר לבקשה חלקית, להלן אנמק.
5. ראשית אציין, כי לאחר עיון בפס"ד ובהודעת הערעור התרשמותי לכאורה, כי סיכויי הערעור אינם מן הגבוהים, אך בצד זאת המבקשת אוחזת בטענות ואין זה נכון לסווג אותן כטענות קלושות או זניחות.
6. לעניין הוצאות המשפט לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה. סכום ההוצאות שנפסק הינו מתון ואף על הצד הנמוך, ולא נראה כי בקבלת הערעור המבקשת תתקל בקשיים בגבית סכום זה חזרה.

העניין שונה באשר להסרת המדחס ולאחר מכן בקבלת הערעור התקנתו בשנית. אמנם אין הדבר יוצר מצב בלתי הפיך, עם זאת יש להניח שהינו כרוך בעלויות ובטרחה של ממש, כאשר מנגד הותרת המדחס עד להכרעה בערעור לא מקפלת בחובה נזק ממשי למשיבה. זאת ועוד, המשיבה בתגובתה לא חלקה על טענות המבקשת לעניין מאזן הנוחות ויש לפרש את שתיקתה במקרה זה כהסכמה מכללא לנטען.

1. לאור האמור לעיל, אני נעתר חלקית לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע פס"ד באשר להסרת המדחס זאת עד להכרעה בערעור.
2. בנסיבות, אני סבור כי יהיה צודק שכל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ז, 19 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.