1. התובע הגיש תביעה קטנה להשבת כספים ששילם ולפיצוי בגין כשלון תמורה מטעם הנתבע בעסקה שנכרתה בין הצדדים.

2. התובע טוען כי הביא את רכבו למוסך הנתבע לצורך החלפת מנוע הרכב. לדבריו, לאחר בדיקה, אבחן הנתבע בעיה בראש המנוע. התובע שילם חלק מעלות התיקון והוסכם בין הצדדים כי הרכב יתוקן בתוך שבוע ימים. על אף הסכמה זו, ארך התיקון זמן רב וגם כשאישר הנתבע את התיקון נמצאו בו תקלות, הרכב לא עבר טסט ונתקע במהלך נסיעה. לטענת התובע, הוא שילם לנתבע אלפי שקלים, הרכב היה אצל הנתבע למעלה משנה וחצי ולא תוקן כנדרש, הכל בשל רשלנות, חוסר מקצועיות והתחמקויות חוזרות ונשנות של הנתבע. התובע טוען כי איפשר לנתבע מספר פעמים לסיים העניין באופן ראוי, אולם הנתבע לא עמד באף הסכמה בין הצדדים. לדבריו, בשל התנהלות הנתבע החמיץ הזדמנות למכירת הרכב בסכום של 27,000 ₪.

3. התובע העמיד את סכום התביעה על סך של 18,700 ₪ הכולל השבת הסכום ששילם לנתבע - 11,500 ₪, פיצוי בגין עגמת נפש ובזבוז זמן - 4,000 ₪, החזר תשלומי ביטוח ששילם מבלי שעשה שימוש ברכב - 1,500 ₪, תשלום עבור טסט לרכב -1,700 ₪, והוצאות משפט.

4. הנתבע דוחה את הטענות נגדו. לדבריו התובע הביא למוסך רכב ישן ומפורק לתיקון. התובע תיקן את הרכב כנדרש אולם במהלך התיקון התברר כי חסרים בו חלקים חיוניים רבים. לאור בקשת התובע להשיג החלקים בעצמו, התעכב ביצוע התיקון. לטענת התובע אבחנת הבעיה ברכב היתה נכונה, אלא שברכב היו בעיות נוספות מהן התעלם התובע. הנתבע טוען כי השקיע ברכב זמן וכסף, אולם דבר לא השביע את רצון התובע. אשר לסכום התביעה טוען הנתבע כי זה לא הוכח באמצעות אסמכתאות מתאימות.

5. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו בפני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

6. אין מחלוקת בין הצדדים כי רכב התובע שהה במוסך הנתבע משך תקופה ארוכה ואינו תקין עד היום. מעיון בתכתובות שצירפו הצדדים לכתבי הטענות עולה כי התובע פנה לנתבע פעמים רבות בבבקשה להתעדכן במצב הרכב, ביקש לקחת את הרכב ולקבל את כספו חזרה, והנתבע השיב לו פעם אחר פעם כי תוך פרק זמן קצר הרכב יהיה מוכן (ראה למשל תכתובת מיום 18/8/16, 29/8/16, 12/9/16, 8/10/16).

7. על אף התחייבות זו של הנתבע, אין מחלוקת כי עד עצם היום הזה הרכב לא תוקן, וזאת בניגוד להסכמה. אכן, ניכר מהתכתובות כי במהלך התיקון נתגלו ברכב בעיות נוספות, אולם גם לאחר גילוי אלה התחייב הנתבע לתיקון מהיר, ובכך לא עמד. בפועל, תיקון הרכב נמשך פרק זמן ארוך ובלתי סביר ולא הושלם עד היום. טענות התובע בדבר אבחנה שגויה של הליקוי מטעם הנתבע לא הוכחו כדבעי, אולם דין טענתו כי לא קיבל תמורה כסף לאור חלוף הזמן ואי תקינות הרכב, להתקבל.

8. סכום התביעה - התובע לא הציג קבלות בדבר הסכום המדויק ששילם לנתבע. מעיון בקבלות שצורפו כנספחים לכתב ההגנה ניתן ללמוד כי התובע שילם לנתבע סך של 10,974 ₪. הנתבע צירף אסמכתא אחת ביחס לסכום ששילם עבור חלקים שהרכיב בסך של 684 ₪, וסכום זה יש להפחית מן הסכום ששילם לו התובע. אשר לסכומים הנוספים להם עותר התובע בגין תשלום ביטוח וטסט, אלה לא הוכחו באמצעות מסמכים מתאימים על אף שאפשרתי לתובע הגשה מאוחרת לתיק, ולפיכך לא הוכחו. ביחס לפיצוי בגין עגמת נפש ובזבוז זמן, התובע לא הבהיר מדוע אמד את הסכום בסך של 4,000 ₪. מעיון בתכתובת בין הצדדים מצאתי כי התנהלות הנתבע אכן גרמה לבזבוז זמנו של התובע, ולאור הערת התובע כי היתה גם לו תרומה קטנה לעיכוב שנגרם (ראה פרוטוקל עמ' 1 שורה 13) אני מעמידה את הפיצוי ברכיב נזק זה על סך של 1,000 ₪.

9. סוף דבר, הנתבע ישלם לתובע סך כולל של 11,290 ₪.

בנוסף ישלם הנתבע לתובע סך של 500 ₪ הוצאות משפט.

התשלומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ד' ניסן תשע"ח, 20 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.