1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 23.1.17 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 0% מיום 6.11.15. (להלן: "ההחלטה").

2. ביום 11.10.15 בעקבות ויכוח נפגע המערער בתאונה שהוכרה על ידי המשיב. הפגיעה שהוכרה כאבים לא ספציפים בחזה, עליה זמנית בערכי לחץ הדם, ומצב של תגובת חרדה.

3. ביום 1.11.15 בעקבות ויכוח סוער נוסף נפגע המערער בתאונה נוספת שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה. הפגיעה שהוכרה היא עליה זמנית בערכי לחץ דם. האירוע הנוסף שארע למערער ביום 1.11.15 הוא מושא החלטת הוועדה נשוא הערעור.

4. עניינו של המערער נדון בפני ועדה רפואית לעררים בתאריך 23.1.17 אשר דנה בעניינו של המערער וקבעה בפרק הממצאים כדלקמן:

"...כאשר מדובר בדחק מתמשך ומתועד. במקרה הנ"ל מדובר בהכרה בעליה בלחץ דם לאחר אירוע חד, ויכוח סוער, במצב זה אכן עלולה להיות קפיצה של לחץ דם שתמשך למשך זמן מוגבל, לא מקובל בספרות הרפואית שאירוע חד הוא מוגבל בזמן יביא לשינוי מהותי פיזיולוגי שיבוא לידי ביטוי בלחץ דם גבוה באופן קבוע"

5. טענות הצדדים:

א. לטענת המערער, הוועדה התייחסה לארוע חד פעמי שארע למערער והתעלמה מטענות המערער לפיהן ארעו לו שני ארועים בעלי סמיכות זמנים שהתולדה של אלה היא עליה במדדי לחץ הדם. כמו כן לא נתנה הוועדה דעתה לתלונות המערער אודות כאבי ראש.

ב. לטענת המשיב, לא נפל פגם בפעולת הוועדה אשר ערכה למערער בדיקה קלינית שנמצאה תקינה והבהירה קביעתה בהסתמך על ספרות מקצועית אליה הפנתה כאשר קביעותיה הינן קביעות רפואיות ועל כן אין מקום להתערב באלה.

המערער לא טען בעררו ואף לא בפני הוועדה לקיומו של ארוע קודם ולקשר בין הארועים כאשר טענתו הועלתה לראשונה במסגרת ערעור זה.

דיון והכרעה:

6. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

7. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

8. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור.

9. הוועדה התכנסה ביום 23.1.17, שמעה את תלונות המערער (סעיף 5 לפרוטוקול) אשר ציין כי הוא סובל מכאבי ראש, ירידה בתפקוד ומטופל בכדורים.

10. הוועדה ביצעה למערער בדיקת לחץ דם שנמצאה תקינה וציינה ממצאיה בפרוטוקול והבהירה כי על פי ספרות רפואית ידוע שדחק נפשי עלול להשרות מצב של לחץ דם גבוה כאשר מדובר בדחק מתמשך ומתועד כאשר בעניינו של המערער ארעה עליה בלחץ הדם לאחר ארוע אחד של ויכוח סוער. עוד הבהירה הוועדה כי ארוע אחד יכול לגרום לקפיצה של לחץ דם שתמשך לזמן מוגבל אולם אינו יכול להביא לשינוי מהותי ופיזיולוגי שיבוא לידי ביטוי בלחץ דם גבוה באופן קבוע.

11. בענייננו נמצא כי נפל פגם בהחלטת הוועדה המחייב השבת עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב על מנת שתשוב ותשקול קביעותיה תוך התייחסות לכך שלמערער אירעו שני אירועים שהוכרו על ידי המשיב ולא אירוע אחד כנטען על ידי הוועדה.

12. אשר לטענת המשיב לפיה טענות המערער הועלו לראשונה רק במסגרת הערעור שהוגש לביה"ד ולא הועלו בפני הוועדה הרי שדין טענות אלה להידחות. המערער לא יכול היה לצפות כי הוועדה תבסס ותנמק קביעתה באשר להעדר נכות רפואית תוך התייחסות לאירוע אחד בלבד שהוכר על ידי המשיב תוך התעלמות מאירוע סמוך נוסף שהוכר על ידי המשיב ומכאן שלא יכול היה להעלות טענותיו בפני הוועדה.

13. לאור האמור לעיל דין הערעור להתקבל. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 23.1.17 על מנת שתשוב ותשקול קביעותיה תוך התייחסות לאירוע הנוסף שארע למערער ביום 11.10.15 והוכר על ידי המשיב. המערער יוזמן גם באמצעות בא כוחו לוועדה שתתכנס וזו תאפשר לו לטעון בפניה ולהציג מסמכים בעניין האמור הקודמים למועד התכנסות הוועדה. כמו כן, ובנוסף, תיתן הוועדה דעתה לתלונות המערער שנטענו בפניה בעניין כאבי ראש.

14. משהתקבל הערעור ישלם המשיב למערער הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום.

15. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום ל' שבט תשע"ח, 15 פברואר 2018 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.