לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הנני מורה על עיכוב חלקי של פסק הדין באופן שיעוכב סכום המהווה 25% מהסכום שנפסק.

1. אכן כשענינו של פסק דין בתשלום כספי אין נטיית בית המשפט לעכב את ביצועו אלא כאשר יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יתקבל הערעור.

2. במקרה דנן ובשים לב לגובה הכנסת המשיב (כ-5,000 ₪) עולה חשש כזה, מה גם שכאשר מדובר בסכום כספי גבוה כבמקרה דנן (כ - 600,000 ₪), הלכה פסוקה היא כי גובה הסכום שנפסק מהווה שיקול בהערכת יכולת משיב להשיב את המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל (ראה האמור בבש"א 7637/06 כלל נ' פלוני ניתן ביום 13/11/06: "החשש מפני אי השבתו של סכום כה גבוה אינו קושי פרטני הנוגע לאדם זה או אחר, וניתן להניח כי כל אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכום מעין זה".

3. מכאן שסביר לקבוע בהתחשב בהכנסת המשיב ובשים לב לסכום הגבוה כי ככל שישולם מלוא סכום פסק הדין, וככל שהמשיב יצרוך את מלוא הסכום שנפסק, קיימת סבירות גבוהה כי המבקשת תתקשה לגבות בחזרה את הסכום המלא ככל שהערעור יתקבל.

לטעמי אין בעובדה כי בבעלות המשיב דירה כדי להעלות או להוריד שכן לא הוכח כי מדובר בנכס בר מימוש בפרט כאשר מדובר בדירת מגורים יחידה.

4. כן יש לתת את הדעת לעובדה כי סכום לא מבוטל מתוך הסכום שנפסק הינו בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד (170,000 ₪), ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון כאשר רכיב פיצוי מרכזי הינו בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד שהינו נזק שיתגבש בעתיד, אזי, ניתן לעכב חלק מהסכום (ראה דברי כבוד השופט זילברטל ברע"א 323/13 שאדי נ' חמאדן ניתן ביום 3/3/13.

5. יחד עם האמור לעיל אני סבורה כי סיכויי הערעור אינם מובהקים כלל שכן מבוקש להתערב, בין היתר, בקביעות עובדתיות, וגם הטענות הנוגעות לגובה הפיצוי אינן מובהקות כלל.

6. בשקלול האמור לעיל ותוך התייחסות ל"מקבילית הכוחות" הנבדקת בבקשה לעיכוב ביצוע, בין מאזן הנוחות וסיכויי הערעור, ראוי להורות על עיכוב חלקי מסכום הפיצוי שנפסק באופן שיעוכב 25% מהסכום שנפסק.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ז, 26 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.