בקשה למתן היתר לפרסום תיעוד חזותי של חקירת המשיבה 2 תחת אזהרה במשטרה, חקירה אשר התבצעה על ידי מפקח יפית דיין (להלן: "החוקרת") ומתורגמן לשפה הטיגרית בשם שלמה מלקי (להלן: "המתורגמן").

רקע

1. כנגד המשיבה 2 הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

לאחר שנשמעו עדות החוקרת והמתורגמן במהלך משפט זוטא, בוטל כתב האישום בהסכמת המשיבות בהתאם לסעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982.

טיעוני הצדדים

1. המבקשים עתרו להתיר להם לפרסם את התיעוד החזותי של חקירת המשיבה 2 במשטרה (להלן: "החקירה" או "התיעוד"). לטענתם, במהלך חקירה זו עלו מחדלים אשר האינטרס הציבורי מחייב את חשיפתם בדרך של צפיה בלתי אמצעית באותו תיעוד.
2. המשיבות לא הביעו התנגדות לפרסום התיעוד, אך הביעו הסתייגות לגבי פרסום זהות הנצפים בתיעוד זה. ב"כ המשיבה 2 טענה, כי יש לטשטש את פניה ואת קולה כך שלא ניתן יהיה לזהותה, זאת בשל הפגיעה בפרטיותה ובהתחשב בכך שכתב האישום כנגדה בוטל.

ב"כ המשיבה 1 טען, כי ככל שבית המשפט יעתר לבקשת טשטוש זהות המשיבה 2, ראוי כי החלטה זו תחול אף לגבי שאר הנצפים בתיעוד. בקשה זו נימק בפרטיות הגורמים המעורבים בחקירה וכן בכך שלפרסום פרטיהם אין משמעות לאינטרס הציבורי שבפרסום הקלטת. בנוסף, ביקש כי בית המשפט ינחה את המבקשים לפרסם את הכיתוב "הצילום משודר באישור בית משפט ובאישור המצולמת".

ב"כ המשיבה 1 ציין, כי תגובתו ניתנה לאחר עיונם והתייחסותם של המתורגמן והגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל.

דיון והכרעה

1. סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב – 2002 (להלן: "חוק חקירת חשודים") אוסר על פרסום תיעוד חזותי או קולי של חקירה, בלא רשות בית המשפט. הערכים המוגנים ברקע איסור הפרסום, למול השיקולים הנוגדים אותם ישקול בית המשפט לשם איזון בעת קבלת החלטה בסוגיה זו, פורטו בהרחבה במסגרת ע"פ 10994/08 מדינת ישראל נ' רון תורג'מן פ"ד סג(1) 481 (2009) (להלן: "ענין תורג'מן"). לנוכח הסכמת הצדדים ביחס לעצם פרסום תיעוד החקירה, איני רואה מקום להרחיב בשלב זה לגבי הערכים השונים, שעיקרם חשיבות עקרון פומביות הדיון ו"זכות הציבור לדעת" לעומת הפגיעה בזכות לפרטיות ובכבוד האדם. אציין רק בתמצית, כי בנסיבות המקרה הנדון התעוררו קשיים משמעותיים באופן חקירת המשיבה 2, אשר הביאו את המשיבה 1 להסכים לביטול כתב האישום במהלך משפט זוטא ובטרם הוצגו ראיות נוספות. אופי קשיים אלה מבסס בהחלט את טיעוני המבקשים בדבר הצורך לחרוג מכלל איסור פרסום התיעוד, זאת בשל חשיבות האינטרס הציבורי בחשיפת התנהלות חקירת המשיבה 2, כאשר התיעוד החזותי ממחיש זאת בצורה ברורה, מוחשית ומובהקת.

1. התנגדות ב"כ המשיבה 2 לפרסום תיעוד פניה וקולה של המשיבה, מתבססת על זכותה לפרטיות, זכות המוכרת כזכות יסוד. למול חשיבות עקרון פומביות הדיון (ראו בסעיף 6 להלן), עומדים במקרה זה שיקולים כבדי משקל:
2. משקל משמעותי יש לייחס לכבודה של המשיבה 2 ולפרטיותה, ערכים אשר זכו למעמד של זכות יסוד, במיוחד בנסיבות בהן נמצאה ברגעים קשים בעת שנחקרה כחשודה, על כל המשתמע מכך. בהתאם, סעיף 13 לחוק חקירת חשודים נקבע לשם תכלית זו:

"למנוע, בגבולות הראויים, הוצאת הנחקר מד' אמותיו של חדר החקירה אל כיכר השוק. היחשפות הנחקר, בתמונתו ובקולו, שקולה כמתן היתר לכול להציץ אל הנחקר ברגעי שפל ובזיון, ועתים במלוא עליבותו..."

(ע"פ 5127/11 רשות השידור הישראלית - ערוץ 1 נ' רוני רון, פסקה 6 (10.10.2011)).

1. במקרה הנדון, אף שמדובר בדיון פומבי שלא התקיים בדלתיים סגורות, יש לזכור כי כתב האישום בוטל בהסכמת הצדדים בעקבות אופן חקירת המשיבה 2 והתיעוד שהוצג בבית המשפט. ניתן בהחלט להעריך, כי בנסיבות אלה כתב האישום לא יוגש שוב כנגדה, ופרסום תיעוד חקירתה אך יוסיף ויפגע בפרטיותה ובכבודה שלא לצורך ובלא כל הצדקה או אינטרס ציבורי בכך.
2. שיקול נוסף התומך בטשטוש פרטי המשיבה 2 בתיעוד, מתייחס לפגיעה אפשרית ביכולת החקירה המשטרתית בשל פרסום קלטות חקירה:

"פרסומן של קלטות חקירה, אגב פגיעה בפרטיות ובכבוד המעורבים בחקירה, עלול לפגוע ביעילותן של חקירות משטרה דרך כלל, בהרתיעו נחקרים פוטנציאליים מלשתף פעולה בחקירה..."

(ענין תורג'מן, פסקה 43).

הצטברות שיקולים אלה, לצד העובדה שהתיעוד עצמו יפורסם, מביאים לידי קבלת עתירת ב"כ המשיבה 2 לטשטוש פניה וקולה בתיעוד.

1. פרסום תיעוד החקירה ללא טשטוש פרטי המעורבים הנוספים בה (החוקרת והמתורגמן), עלול לפגוע במידה מסוימת בפרטיותם ובכבודם, כפי שטען ב"כ המשיבה 1. יחד עם זאת, השיקולים כבדי המשקל המאפיינים את הפגיעה האפשרית במשיבה 2, אינם רלוונטיים לגבי החוקרת והמתורגמן: מדובר בגורמי החקירה אשר בוודאי לא היו נתונים בנסיבות של המשיבה 2, אשר נחקרה תחת אזהרה בעל כורחה, לאחר עיכוב ומעצר, בשל חשדות קשים, עם קושי מהותי בהבנת שפת החקירה, כשהיא נדרשת לענות לחשדות המוטחים בה; באופן דומה, בעניינם של החוקרת והמתורגמן לא מתקיימות הנסיבות המיוחדות של ביטול כתב האישום כנגד המשיבה 2, בין היתר על יסוד אותו תיעוד בעייתי, ופרסום תיעוד החקירה לאחר שכתב האישום בוטל; עוד יש לציין, כי השיקול של הרתעת נחקרים פוטנציאליים מלשתף פעולה בחקירה, אף הוא אינו קיים לגבי החוקרת והמתורגמן. בבחינת למעלה מהדרוש, יצוין כי הדיון התקיים בפומבי, ללא כל מגבלה על פרסום זהות המעורבים, לרבות החוקרת והמתורגמן.

לפיכך, ניתן לקבוע מידה מסוימת של פגיעה בפרטיותם, הנמוכה לעין שיעור מהפגיעה הפוטנציאלית במשיבה 2.

למול מידת פגיעה זו, יש לבחון את השיקולים העומדים מנגד ונובעים מעקרון פומביות הדיון. מדובר בעקרון שזכה אף הוא למעמד חוקתי, תחילה בפסיקה ובהמשך בעת שעוגן בחוק יסוד: השפיטה. תחת עקרון פומביות הדיון, הכולל את הראיות שהוגשו במהלכו, חוסים ערכים העומדים בבסיס המשטר הדמוקרטי. חלק מערכים אלה הם חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, הגנה על זכויות אדם דרך הבטחת שקיפות פעולות מערכות השלטון, הרתעת רשויות השלטון מפני סטיה מהתנהלות תקינה, ותיקון אותם ליקויים שנחשפו בדרך של ביקורת ציבורית (ראו פירוט בענין תורג'מן).

חשיבות מיוחדת נודעת לשקיפות לציבור של חקירת המשטרה:

"חשיבותו של עקרון פומביות הדיון ניכרת, בין השאר, בקידום תכלית השקיפות, בהגבירו את הבקרה הציבורית על התנהלות מערכות השלטון, ובהרתעה שהוא יוצר מפני הפרות כללי הפעולה החלים כאשר ידוע מראש כי, לימים, הפרות אלה תוצגנה לעין הציבור. השקיפות בחקירות משטרה נושאת חשיבות מיוחדת כאמצעי ביקורת על התנהלות החקירה, וכאמצעי הגנה על זכויות נחקרים מפני הפרות כללי החקירה. על מקומה החשוב של התקשורת ביישומו של עקרון השקיפות בפעולות רשויות השלטון עמדה הפסיקה לאורך שנים"

(ענין תורג'מן, פסקה 47).

את בחינת האיזון הנדרש בין הערכים והעקרונות השונים, יש לבצע בהתחשב בנסיבות המקרה. מבלי לפרט, מאחר ולא נשמעו כל טיעונים בנושא זה, די להפנות לפרוטוקול הדיון מיום 26.6.19 בו העידו החוקרת והמתורגמן במסגרת משפט זוטא, על מנת להבין מהתנהלותם מדוע החליטה המשיבה 1 לחזור בה מכתב האישום עוד בטרם נשמעה עדות המשיבה 2 במסגרת זו. הדברים מדברים בעד עצמם, מחדדים, מבהירים ומעצימים את משקל כל אחד ואחד מהערכים והשיקולים שפורטו לעיל אשר מהווים חלק מיסודות עקרון הפומביות.

נסיבות כוללות אלה מבססות אינטרס ציבורי משמעותי לחרוג מהכלל של איסור פרסום התיעוד, אשר הביא אף את המשיבות שלא להתנגד לעצם הפרסום, במגבלת חשיפת המתועדים. בהתחשב בכל האמור לעיל, זכות החוקרת והמתורגמן לפרטיות אינה מכרסמת בעוצמת הענין הציבורי הקיים בפרסום תיעוד החקירה במלואו, למעט טשטוש פרטי המשיבה 2 בשל הנימוקים שלעיל.

1. לא מצאתי כל הנמקה או הסבר לבקשת המשיבה 1 להורות למבקשים לפרסם כיתוב כלשהו, ולפיכך בקשה זו נדחית.

סוף דבר

אני מתיר את פרסום תיעוד החקירה, תוך טשטוש פניה וקולה של המשיבה 2.

על מנת לאפשר לצדדים ללמוד את ההחלטה בטרם הפרסום, ההחלטה תכנס לתוקף ביום 10.10.19 בשעה 16:00.

המשיבה 1 תעדכן את המתורגמן ואת גורמי המשטרה מיד עם קבלת ההחלטה.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ז' תשרי תש"פ, 6 באוקטובר 2019 בהעדר הצדדים.