1. בפניי תביעת התובעת בהליך של תביעה קטנה שעניינה תשלום עבור מוצרים שסופקו לנתבעת וטרם שולם בעדם בשל טענה לליקוי בהם.

2. הנתבעת שמשווקת מתנות לחברות שונות רכשה מאת התובעת, שהיא בעלים של עסק לשיווק מתנות ומוצרי פרסום, אוזניות.

הנתבעת רכשה 713 יחידות בעלות של 27 ₪ (לפני מע"מ) ליחידה וסך כולל של 22,523 ₪ כולל מע"מ.

הנתבעת מכרה את האוזניות לצד ג' ולטענתה החלו להתקבל תלונות על תקלות, ובסה"כ לגבי 125 יחידות מתוך אלו שסיפקה התובעת. בנסיבות אלה טענה הנתבעת כי היא לא צריכה לשאת בעלות האוזניות התקולות.

3. לטענת התובעת עם ההודעה על התלונות הציעה כי יישלח שליח מטעמה שיאסוף את האוזניות התקולות לצורך תיקונן. לדבריה רק כ-3 חודשים אחרי האספקה, קיבלה מהנתבעת 125 יחידות שלגביהן נטענו שהן תקולות; אותן העבירה לבדיקה אצל היבואן.

לטענתה בדיקת היבואן העלתה כי 16 יחידות בלבד אינן תקינות, 64 יחידות נמצאו תקינות, 11 יחידות שבורות כתוצאה משימוש לא הולם וב-34 יחידות נמצא ששקע השמע נדחף פנימה בחוזקה על ידי המשתמש.

בנסיבות אלה עומדת התובעת על דעתה כי יש לשלם לה עבור מלוא הסחורה שסופקה בניכוי 16 יחידות ובמסגרת תביעה זו דורשת תשלום היתרה שטרם שולמה בסך של 4,322 ₪.

מנגד, טוענת הנתבעת כי בסמוך לאספקת האוזניות החלה לקבל תלונות רבות עליהן. לטענתה נציגתה, הגב' זר-בסון פנתה לתובעת, אלא התובעת סירבה לשלוח איש שירות מטעמה ישירות לצד ג' לו סופקו האוזניות. לטענתה משלוח כל אוזניה תקולה לתובעת לצורך בדיקתה אינה סבירה לאור עלויות המשלוח הגבוהות ולכן המתינה הנתבעת לריכוז כל האוזניות התקולות.

הנתבעת טוענת כי עקב התנערות התובעת מאחריותה לאוזניות, נאלצה לרכוש 200 אוזניות אחרות כדי להעבירן לצד ג' וזאת בעלות גבוהה יותר; ובפועל החליפה לעובדי צד ג' 125 יחידות אוזניות. כך לטענתה נגרם לה נזק כלכלי.

המחלקות היא אם יש לחייב את הנתבעת להוסיף ולשלם לתובעת עבור האוזניות שנטען כי הן תקולות.

על פי הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

4. אין מחלוקת שהנתבעת טענה ל- 125 אוזניות תקולות וכי כמות זו הוחזרה לתובעת.

התובעת העבירה את האוזניות התקולות ליבואן לצורך בדיקתו. התובעת מסכימה עקרונית כי אוזנית תקולות הן באחריותה (עמ' 1, ש' 16) ומההתכתבות בין הצדדים עולה שלא התחמקה מאחריותה (הודעות ווטסאפ מסומנות ת/1).

בבדיקה מצא היבואן כי רק 16 יחידות תקולות ולגבי השאר מצא כי הן תקינות ו/או נעשה בהן שימוש לא תקין בידי המשתמש, אך לא מדובר בתקלה מובנית במכשיר.

בנסיבות אלה עובר הנטל אל הנתבעת להוכיח כי היא זכאית לזיכוי עבור כל 125 יחידות במובן שכל 125 היחידות תקולות. ראייה כזו לא הובאה.

יש אפוא לחייב את הנתבעת לשלם עבור כל יחידה שלא אושר כי היא תקולה.

5. היבואן, מר גל, העיד בפניי כי אישר זיכוי של 34 יחידות מעבר ל- 16 שנמצאו תקולות (עמ' 1, ש' 28). בנסיבות אלה יש לזכות את הנתבעת ב- 50 יחידות, באופן שעל הנתבעת לשלם לתובעת עבור 75 יחידות מתוך אלו שהוחזרו. בסה"כ על הנתבעת לשלם עבר 663 יחידות (= 713-50) מתוך ההזמנה.

663 יחידות * 27 ₪ ליחידה = 17,900 ₪. בתוספת מע"מ עומד הסכום על 20,944 ₪.

אין מחלוקת שהנתבעת שילמה לתובעת 12,636 ₪ + 5,060 ₪ = 17,696 ₪ (הסכום כבר כולל מע"מ).

בנסיבות אלה על הנתבעת להוסיף ולשלם לתובעת 3,248 ₪.

התוצאה:

6. אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים 3,248 ₪ בתוספת 50 ₪ אגרת בית משפט וזאת בתוך 30 יום מהיום.

כנגד התשלום, על התובעת להעביר לידי הנתבעת 75 יחידות אוזניות תקינות, כפי ששלחה אליה וזאת גם אם מדובר באריזות פגומות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות נוספות.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ח, 11 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.