1. בקשה לצו ביניים שהוגשה על ידי המבקשים, המפעילים מכון רישוי מזה שנים, לעיכוב ביצועה של החלטת המשיבה מיום 14.03.2017 במסגרתה נקבע בין היתר כי יש להתלות את כתב ההרשאה של המבקשת 1 (להלן:"מכון הרישוי") למשך שלושה חודשים בפועל החל מיום ה-30.04.2017 ועד ליום 29.07.2017 והחלטתה הנוספת של המשיבה מאותו היום להתלית תעודת הבוחן של המבקש 2 -המנהל המקצועי של מכון הרישוי (להלן:"הבוחן") לתקופה של 45 יום בפועל החל מיום 30.04.2017 (להלן: "ההחלטות").
2. בקשה זו הוגשה במסגרת עתירה בה מבוקש להורות על ביטול ההחלטות ולמצער להפחית משמעותית את תקופת ההתליות.
3. בשנת 2016 נערכו מספר ביקורות במכון הרישוי על ידי המשיבה וביום 21.08.2016 זומנו המבקשים לשימוע שעסק בשישה תיקי ליקויים, בטרם תינתן החלטתה של המשיבה בהתאם לסמכותה לפי תקנה 4 לתקנות התעבורה.
4. ביום 14.03.2017 ניתנו החלטות המשיבה בשימוע, שהומצאו לב"כ המבקשים ב-15.03.2017 ולפיהן יוטלו אמצעי התיקון.

אמצעי תיקון אלה כללו התליית כתב ההרשאה של מכון הרישוי לעסוק בבדיקות רכב לצרכי רישוי וביתר פעילותו בענף הרכב לפרק זמן של שלושה חודשים בפועל, החל מיום ה-30.04.2017 ועד ליום 29.07.2017. לאחר תקופה זו, יהיה על מכון הרישוי לפנות למשיב לצורך חידוש כתב ההרשאה.

כמו כן, התליית כתב ההרשאה על תנאי לפרק זמן בן שלושה חודשים למשך שנתיים והתליית כתב ההרשאה לשלושה חודשים על תנאי החל מסוף תקופת ההתליה.

1. במסגרת החלטת המשיבה הוטלו גם אמצעי תיקון כלפי הבוחן ובמסגרתם הותלתה תעודת הבוחן שלו לתקופה של 45 יום בפועל מיום 30/04/2017 ושלושה חודשים על תנאי למשך שנתיים.

תמצית טענות הצדדים

1. לטענת המבקשים החלטת המשיבה להטלת אמצעי התיקון אינה הולמת את חומרת המקרים ואינה סבירה ומידתית. לשיטתם משמעות אמצעי תיקון אלה תביא בנוסף על סגירת המכון ופגיעה אפשרית בלקוחותיו לפיטורי עשרות עובדים והטלת עומס בלתי סביר על מכון הרישוי הנוסף שנמצא באזור נתניה.
2. כמו כן, לטענת המבקשים החלטת המשיבה אינה מנומקת דיה ואינה מידתית כמו גם מנוגדת לעקרון חוקיות המנהל בכך שהתנתה לכאורה על חידוש כתב ההרשאה בתנאים שאינם קבועים בתנאי כתב ההרשאה.
3. לטענת המבקשים, תצהירו של מר אמיתי (בעל המכון) מיום 18/12/2015 בו הצהיר כי בעלת כתב ההרשאה מפעילה את מכון הרישוי בעצמה נעשה ללא ידיעתו על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16/12/2015 בה נאסר על ביצוע דיספוזיציה בחברה שהעסיקה את עובדי מכון הרישוי.
4. מנגד, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות לגופה נוכח סיכויי העתירה הנמוכים ומאזן הנוחות הנוטה לטובת המשיבה.
5. לטענת המשיבה, ההחלטה נשוא העתירה נתקבלה בדין ובסמכות לאחר הליך שימוע במסגרתו התאפשר למבקשים להציג את גרסתם וטענותיהם. לגישתה, בהתחשב בממצאים החמורים שעמדו בפניה, בדגש על תצהירו השקרי לכאורה של מר אמיתי בעל מכון הרישוי, שניתן לצורך חידוש כתב ההרשאה של המבקש לשנת 2016, מדובר בהחלטה סבירה ומידתית.
6. טענת המשיבה היא כי המבקשים לא הסבירו מדוע ברגע בו נודע להם כי בניגוד לתצהיר שהוגש על ידי מר אמיתי, גם במהלך שנת 2016 לא תפעיל בעלת כתב ההרשאה את המכון בעצמה אלא באמצעות חברה אחרת, לא התייצבו המבקשים בפניה והביאו את התמונה המלאה לצורך קבלת אישורה למצב האמור או לשם תיקון האמור בתצהיר.
7. כמו כן, לשיטת המשיבה, ההחלטה נתקבלה לאחר הליך שימוע קודם שנערך למבקשים ובמסגרתו הוחלט על התליה בפועל של כתב הרשאת מכון הרישוי לפרק זמן של חמישה ימים ואת כתב הסמכתו של הבוחן לעשרה ימים עקב ליקויים שונים.
8. עמדת המשיבה היא כי נוכח הודאת המבקשים במסגרת הבקשה בליקויים שנפלו בפעילות מכון הרישוי, יש בה ללמד על מידת הפיקוח המקצועי בו ומשכך החלטתה סבירה ביותר ועל כן סיכויי העתירה נמוכים ביותר.
9. יתר על כן, טוענת המשיבה כי המבקשים זלזלו בהליכי התיקון שהושתו עליהם לפני שנתיים ולא הפנימו את החשיבה בעמידה בתנאי כתב ההרשאה שניתן להם ולפיכך מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם.
10. המבקשים בתגובה לתגובת המשיבה טענו כי יישמו את לקחי העבר ולראיה אין כל דמיון בין הליקויים הקודמים לליקויים נשוא הבקשה, כאשר מתוך עשרות אלפי מבחני רישוי נמצא ליקוי בטיחותי אחד בלבד ואף הוא תוקן וטופל במלוא חומרת הדין מייד כשנודע דבר קיומו למבקשים.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי לקבל את הבקשה וליתן צו ביניים המעכב את ביצוע ההחלטות עד להכרעה בעתירה, כאשר מצופה כי העתירה תישמע בהקדם.

1. אין מחלוקת שמדובר לכאורה בהתנהגות בעייתית של המבקשים שחזור ונשנה מתגלים אצלם לכאורה ליקויים שונים (מנהליים ברובים) ובגינם ננקט כנגדם כבר הליך שימוע ואמצעי התליה ולכאורה הם לא יישמו את לקחי העבר, כשקיים גם אינטרס ציבורי לפעולה ולסנקציה (ואף תקיפה) כנגד מכוני רישוי המתגלים אצלם ליקויים.
2. יחד עם זאת, אני סבור כי במקרה דנן מאזן הנוחות מטה את הכף לקבלת הבקשה. זאת משום שאם לא יינתן צו הביניים ומכון הרישוי ייסגר ותותלה תעודת הבוחן, ככל הנראה עד שיינתן פסק דין בעתירה תחלופנה תקופות ההתליה בנות השלושה חודשים לגבי מכון הרישוי ושל 45 יום לגבי הבוחן, כך שהעתירה תתייתר עקב מעשה עשוי ולמעשה לא יישמע קולם של המבקשים ולא תתאפשר גישתם לערכאות.
3. יש לציין כי המדובר בתקופות התליה של שלושה חודשים ו- 45 יום ואני סבור כי נוכח המשמעות שיש לכך גם על עובדי המכון, משפחותיהם ולקוחותיהם שימצאו את שערי המכון סגורים, מן הראוי שיינתן למבקשים יומם בבית המשפט בטרם תחל סנקציה זו ואף תסתיים (אם לא יינתן צו הביניים ) ככל הנראה בטרם יסתיים הדיון בעתירה, כאשר מדובר כאמור בעיכוב ביצוען של ההתליות ולא בביטולן.
4. זאת, בהתחשב גם בכך, שלכאורה מרבית הליקויים הינם ליקויים טכניים ביישום נהלי המשיבה ותקנות התעבורה להבדיל מליקויים בטיחותיים חמורים וכשהאירוע המרכזי והחמור לעניין הבטיחות אירע לפני כשנה וחודשיים ומיד בסמוך אליו סיים המכון את העסקתו של הבוחן אלישע. כך גם המחלוקת לגבי תצהירו של מר אמיתי ונפקותו, תיבחן ותוכרע במסגרת העתירה עצמה.
5. זאת, להבדיל מהחלטתי ביום 26.01.2017 בעת"מ 24294-01-17 היימן מכון לרישוי נ' מדינת ישראל, בה לא ניתן צו ביניים, כאשר במקרה היימן מדובר היה בליקויים בטיחותיים חמורים ובתקופת התליה של שנה.

יש לציין גם כי העתירה בעניין היימן נקבעה בהתאם להחלטתי בבקשה לצו הביניים בהקדם כדי שלא ייווצר מעשה עשוי. ואכן ביום 27.02.2017 ניתן פסק דין בעתירה על ידי כבוד השופט ברנר, שקיצר את תקופת ההתליה משנה לתשעה חודשים, בעוד בעניינינו אם לא יינתן צו ביניים, יש חשש שעד שתוכרע העתירה, תסתיים או כמעט תסתיים תקופת ההתליה בת שלושה חודשים.

1. לגבי תקופת התליה קצרה יותר ומתן צו ביניים ראו החלטותיי מיום 22.09.2016 ו-30.03.2017 בעת"מ 25205-09-16 מכון רישוי עד הלום-ביטון נ' מדינת ישראל- משרד התחבורה בה ניתן צו ביניים מנימוקים דומים לגבי תקופת התליה של שישה חודשים ועת"מ 53230-03-17 אייל מכונים מסחר ושירותים בע"מ נ' רשות הרישוי- משרד התחבורה, בה ניתן צו ביניים לגבי תקופת התליה של ארבעה חודשים מנימוקים דומים, מקל וחומר במקרה דנן בו מדובר בתקופת התליה של שלושה חודשים, מאזן הנוחות נוטה לקבלת הבקשה כאמור.
2. יודגש שוב כי צו הביניים ניתן אך ורק עקב מאזן הנוחות ובלא לחוות דעה לגבי סיכויי העתירה.
3. לפיכך, ניתן צו ביניים המעכב את ביצוע ההחלטות להתליית הרשאת המכון והתליית תעודת הבוחן עד להכרעה בעתירה.
4. המזכירות תודיע לצדדים ותקבע לדיון בעתירה בהקדם האפשרי.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ז, 26 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.