שולח הודעת צד ג' 1. דין יוסופוב.

מקבלת הודעת צד ג' 1. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעה כספית ע"ס 6,985 ₪ שעניינה נזקי רכוש לרכב הקשורים עם תאונת דרכים בין שלושה רכבים.

התובע הוא בעליו של רכב מסוג יונדאי.

הנתבעת 1 היא בעלת הרכב האמצעי, מסוג טויוטה, כאשר במועד התאונה נהג בו מר נתי בן דוד.

הנתבע 2 הוא מי שבמועד התאונה נהג ברכב האחרון, מסוג מרצדס ומי שהגיש הודעת צד ג' כנגד מקבלת ההודעה בטענה כי במועד התאונה היה הרכב בו נהג מכוסה בפוליסת ביטוח מטעמה.

יוער כי תחילה הוגשה התביעה כנגד הבעלים הקודם של הרכב, הגב' ניבאל עיאס, אולם שעה שאין חולק כי הרכב עבר לבעלות אמו של הנתבעת 2, תוקן כתב התביעה אגב מחיקת הגב' עיאס מכתב התביעה והוספת הנתבע, ובהתאמה גם על תיקון הודעת צד ג' .

להלן בקצרה טענות הצדדים:

לטענת התובע, עת נסע עם רכבו ביום 1.10.2016 התנגש בו לפתע נהג הנתבעת 1 לאחר שפגע בו הנתבע 2. בעקבות התאונה ניזוק רכבו בנזק ישיר בסך 4,703 ₪ וכל זאת בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. לסכום זה הוסיף דרישה לפיצוי בגין ירידת ערך הרכב בסך 846 ₪, שכ"ט שמאי- 936 ₪ והוצאות משפט ועוגמת נפש בסך 500 ₪.

לטענת הנתבעת 1, התאונה התרחשה עת פגע רכב הנתבע 2 ברכב מבוטחה והדף אותו לרכב התובע ומכאן שיש לדחות את התביעה כנגדה.

לטענת הנתבע 2, אכן פגע ברכב הנתבעת 1, אולם זאת לאחר שקודם לכן פגע הנתבע 1 ברכב התובע. לפיכך, אין הוא חייב בנזקיי התובע כלל שכן אלו נגרמו כתוצאה מפגיעת הנתבע 1 . במסגרת הודעת צד ג', טען כי במועד התאונה היה הרכב מבוטח על ידי מקבלת ההודעה , ומכאן, ככל ויחויב, על מקבלת ההודעה חלה החובה לשפותו בהתאם לתנאי הפוליסה.

לטענת מקבלת ההודעה, פוליסת הביטוח של הנתבע 2 התבטלה נוכח ביטול הוראת קבע על ידו ואי הסרת מחדל זה חרף פניות חוזרות ונשנות אליו. לפיכך, אף אם האחריות לנזקיי התובע מונחת לפתח הנתבע 2, אין לחייבה באלה שכן במועד התאונה לא הייתה לו פוליסה תקפה אצלה.

טענה מקדמית – בקשה לאיחוד תובענות:

בתום הדיון ולאחר שנשמעו עדויות הצדדים והעדים מטעמם טען אביו של הנתבע 2 כי בגין התאונה נשוא תביעה זו מנהלת תביעת שיבוב אותה הגישה הנתבעת 1 כנגדו , ועל כן מבוקש לאחד בין הדיונים כך ששתי התביעות תתבררנה יחדיו.

אכן, בקשתו של הנתבע אינה משוללת יסוד, ובנסיבות , ובשים לב לכך כי סביר שהכרעתי בתיק זה תהווה מעשה בית דין בתיק המקביל בו הצדדים מיוצגים, מוטב היה לעשות כן.

ואולם, שעה שבקשה זו הועלתה בתום הדיון, לאחר כלל העדויות והסיכומים, ולאחר שהוגשו כל המסמכים הדרושים וכל שנותר הוא הכרעה בתובענה לגופה, מצאתי שקבלת הבקשה תגרום לעיוות דין אגב התמשכות ההליך ומתן יתרון משפטי תוך שניתן יהיה לעשות "מקצה שיפורים" וזאת שעה שכאמור נשמעו כלל העדויות, ונטענו טענות הצדדים הדרושות להכרעה במחלוקת .

לכך אוסיף כי התביעה דנן אינה קשורה עם המחלוקת בין הנתבעת 1 לנתבע 2, וכל שיהוי בהליך גורם נזק לתובע , אשר נשא בעלות התיקון מכיסוי וטרם שופה , ומטעם זה התנגד להליך .

מכל האמור , ובאיזון זכויות הצדדים, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה ויש להכריע בתובענה לגופה , ומכאן פס"ד זה.

דיון והכרעה;

לאחר שעיינתי בכתבי טענות על נספחיהם, עיינתי בתמונות ממקום התאונה ובתמונות נזק ושמעתי את עדות הנהגים והעדים , מצאתי כי מלוא האחריות לתאונה מונחת לפתחו של הנתבע 2 ומכאן, דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להידחות במלואה ולהתקבל במלואה כנגד הנתבע 2. עוד מצאתי כי בשעת התאונה לא הייתה לנתבע 2 פוליסת ביטוח בתוקף ומכאן דין הודעת צד ג' להידחות במלואה ;

להלן נימוקיי בקצרה;

1. התביעה דנן מחייבת הכרעה בשתי שאלות נפרדות;

ראשית- כנגד מי מונחת האחריות לנזקיי התובע? היינו, האם נהג הנתבעת 1 פגע ברכב התובע קודם לפגיעת הנתבע 2 ברכבו או שמא, נהדף ע"י הנתבע 2 וכי אז האחריות מונחת לפתחו של זה .

שנית- ככל והאחריות לנזקיי התובע מונחת לפתחו של הנתבע 2, יש להכריע האם במועד התאונה , פוליסת הביטוח שנערכה אצל מקבלת ההודעה הייתה בתוקף ומשכך חלה עליה החובה ליתן כיסוי ביטוחי .

אדון בשאלות לפי סדרן:

האחריות לנזקיי התובע;

1. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים והעדים, ועיינתי בתמונות הנזק ומוקדי הנזקים ברכבים מצאתי כאמור כי מלוא האחריות לתאונה מונחת לפתחו של הנתבע 2 .

התובע ואשתו , שהינן בבחינת "עדים ניטרליים" העידו כי חשו פגיעה אחת ברכבם. כך הצהיר התובע:

"אני לא סגור אבל הרגשתי פגיעה אחת. הפגיעה היתה חזקה"

וכך הצהירה אשתו:

"אני זוכרת שהיינו בעצירה. אני חושבת שהרגשתי פגיעה אחת"

דומה כי בנסיבות התאונה אין לתובעים כל אינטרס להטיל על מי מהצדדים את האחריות לנזקיהם. שעה שאין חולק כי אין להם כל אשמה בנסיבות התאונה, מהווים הם צד אובייקטיבי בהכרעה בין גרסאות הנתבעת 1 והנתבע 2. לפיכך, מצאתי כי יש לייחס משקל רב לעדויות אלו שיצויין כי נשמעו בפניי מהימנות ביותר.

1. זאת ועוד, מעיון במוקדי הנזק ברכבים, ובפרט ברכב הנתבעת 1, הוא כאמור הרכב האמצעי בתאונה, מצאתי כי אלה מחזקים אף יותר את סבירות גרסת התובעים והנתבעת 1. מעיון בתמונות רכב הנתבעת 1, כפי שאלה הוצגו מטעמו של הנהג מטעמה במהלך הדיון, עולה כי בעקבות התאונה ניזוק רכבו בפגיעה קלה יחסית בחלקו הקדמי, בעוד בחלקו האחורי נגרמה פגיעה משמעותית יותר (ולכך ראה הערת בית המשפט עמ' 6 ש- 29).

דומה כי לו הייתה גרסת הנתבע 2 נכונה, נדרש היה כי הפגיעה בקדמת הרכב של הנתבעת 1 תהיה משמעותית יותר מאשר הפגיעה בחלקו האחורי, אך כאמור לא כך הוא הדבר ומכאן היעדר הסבירות לגרסתו.

לכך אוסיף את עדותו המהימנה של נהג הנתבעת 1, אשר מסר עדות רצופה, קוהרנטית וסדורה, ידע לספר את עובדות המקרה במלואן והשיב באופן ברור וקולח לכל שאלה.

לכך אוסיף כי הנתבע נהג ברכב בבעלות הנתבעת 1, תוך שלא הוצגה כל סיבה בעטיה מבקש להתחמק מהאחריות וכן לא הוכח ולא נטען כי יחוב בכל חיוב אם ימצא שקיימת לו אחריות בקרות התאונה, ובנסיבות , מצאתי את עדותו כאובייקטיבית אף היא.

1. לבסוף אציין, כי בעדותו לפניי נשמע הנתבע 2 כבלתי מהימן וכמי שאינו מתאר את נסיבות התאונה כהווייתן תוך שלא ידע ללמד על נסיבות התאונה ועדותו לעניין זה הייתה בלתי קוהרנטית, ואף בלתי סבירה שעה שטען כי אמנם לא ראה את התאונה לכאורה בין התובע לבין הנתבעת 1, אך שמע אותה, כפי שהצהיר:

"שמעתי בום לפני שנכנסתי ברכב הטיוטה, בלמתי וזה מה שהצלחתי לעצור".

וכפי שהוסיף בחקירתו הנגדית:

"ש: אתה טענת שראית אותנו פגועים ברכב לפנינו?

ת. לא ראיתי שמעתי"

אין זה סביר בעיניי כי לצד רעשי הנסיעה, וייתכן שגם הרדיו, יצליח הנתבע 1 לשמוע את פגיעת הרכבים וזאת כאשר אין חולק כאשר בפועל נגרם למרבה המזל נזק יחסית קל לרכב התובע. עדות זו נשמעה בעיניי ככבושה ולצרכי התביעה בלבד.

1. סיכומו של דבר, ומכל האמור לעיל מצאתי כי האחריות לקרות התאונה מונחת לפתחו של הנתבע 2 וזאת שעה שבפגיעתו ברכבת הנתבעת 2 הדף אותו אל עבר רכב התובע.

הודעת צד ג';

1. כאמור לעיל, לטענת מקבלת ההודעה, במועד התרחשות התאונה, לא הייתה פוליסת הביטוח בתוקף וזאת לאחר שבוטלה ביום 26.8.2016 נוכח ביטול הוראת הקבע לתשלום החיובים ע"י בעל הפוליסה וחרף פנייתה לבעלת הפוליסה מספר פעמים כנדרש בחוק.
2. על יסוד המסמכים שהגישה מקבלת ההודעה מצאתי כי יש לקבל טענתה, וזאת בין היתר מעיון במסמכים שלהלן.

• פניית אימייל מיום 20.7.2016 לאם הנתבע 2 בו מצויינת סיבת ביטול הנחת היעדר התביעות וממנה אף עולה כי הדבר היה בידיעתם של המבוטחים כבר מלמעלה מחודשיים קודם לכן.
• תרשומת מוסדית, ממנה עולה כי ביום 16.5.2016 נערכה שיחה בין מוסר ההודעה לבין מקבלה לפיה שם נכתב כי הראשון אינו מקבל את ביטול ההנחה החלקית.
• שני מכתבים שנשלחו לאם הנתבע 2, בהם מצוין גובה החוב שנצטבר בפוליסה וככל וזה לא יוסדר זו תבוטל. מכתבים אלה נשלחו בתאריכים 12.7.2016 בה ניתנה שהות 15 ימים להסדרת החוב, אחרת זו תבוטל 21 ימים לאחר מכן, ובהתאמה מכתב נוסף מיום 27.7.2016 בו נכתב כי נוכח אי הסדרת החוב, הפוליסה תבוטל תוך 30 ימים מתאריך זה.
• פלט מרשות הדואר המעיד על המצאת המכתב מיום 27.7.2016 לידיי אם הנתבע 2 או מיופה כוחה.

על יסוד מסמכים אלה, ועדות נציג מקבלת ההודעה, מצאתי כי מקבלת ההודעה פעלה באופן אקטיבי להסדרת החוב, ובהיעדרו לביטול הפוליסה תוך יידוע המבוטחים , תוך שמצאתי כי המבוטח אף ידע על ביטולה של הפוליסה וחרף זאת לא פעל להסרת המחדל.

1. זאת ועוד, בעדותו לפניי הודה בעלה של בעלת הרכב, אביו של הנתבע 2, כי ביטל את הוראת הקבע, זאת כפי שהצהיר:

"ההוראת קבע בוטלה [...] בית המשפט מסביר לי כי אני עשיתי סעד עצמי והחלטתי לבד לבטל את אמצעי התשלום ואין פוליסה ואני משיב הפוליסה הזאת לא בוטלה"

מכאן, שנוכח המחלוקת בין הצדדים לעניין ההנחה על היעדר תביעות, עשו המבוטחים דין לעצמם, ובמקום לפעול להסדרת המחלוקת, ביטלו את הוראת הקבע, פעולה שזיכתה את מקבלת ההודעה בזכות לבטל הפוליסה בכפוף למשלוח ההתראות כפי שכאמור לעיל ביצעה.

1. לפיכך, שלאחר שהוצגו לפניי אישורי המסירה למשלוח ההתראות טרם ביטול הפוליסה לבעלי רכב הנתבע 2, ובפרט על הודעת הביטול ועל אישור המסירה לידיו (ולכך ראה כאמור דף מעקב משלוחים כחלק מנ' 2-1), מצאתי כי פוליסת הביטוח בוטלה כדין ומכאן שבמועד התרחשות התאונה זו לא הייתה בתוקף.

על כן, דין הודעת צד ג' להידחות וכך הנני מורה.

סוף דבר:

דין התביעה להתקבל במלואה כנגד הנתבע 2 ולהידחות כנגד הנתבעת 1. דין הודעת צד ג' להידחות.

בהתאמה, הנני מחייבת את הנתבע 2 לשלם לתובע לסילוק סופי ומוחלט של כל טענותיו נשוא תביעה זו סך של 6,985 ₪.

סכומים אלה ישולמו על ידי הנתבע 2 תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כקבוע בחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות .

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ז, 15 יוני 2017, בהעדר הצדדים.