לפני תביעה בגין נזקי רכוש.

1. התובעת טוענת כי ביום 27/10/16, נסע הנהג מטעמה בסמוך לקניון חיפה וכאשר המתין

במופע רמזור אדום, פגע ברכב התובעת, רכב הנתבעת 2 הנהוג בידי הנתבע 1.

2. התובעת העריכה את הנזק אשר נגרם לרכבה באמצעות שמאי מטעמה בסך 13,276 ₪. בנוסף נשאה בשכ"ט השמאי בסך 400 ₪, ירידת הערך לרכב בסך 3000 ₪ ועלות השבתת רכב התובעת למשך 3 ימים בסך 600 ₪.

3. לטענת התובעת , הגורם לתאונה הוא הנתבע 1 בנהיגתו הרשלנית ולפיכך עליו ועל בעלי הרכב, לפצות את התובעת בגין הנזק אשר נגרם בתאונה. מכאן תביעת התובעת אשר לפני.

4. הנתבעים טענו כי הנתבעת 2 היא חברה המנהלת מגרש למכירת רכבים בכפר ירכא, ממנה רכש הנתבע 1 את הרכב בו נהג בזמנים הרלבנטיים לתובענה זו. מאחר והעסקה התבצעה באמצעות שיקים מעותדים, לא בוצעה העברת הבעלות והרכב נותר רשום על שמה של הנתבעת 2, ברם החזקה והבעלות בו עברו לידי הנתבע 1.

5. הנתבעים טענו עוד כי רכב התובעת בלם במפתיע ובלא שהאט לפני הבלימה, דבר אשר קיצר את טווח הבלימה של רכב הנתבע 1 וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב. משכך טענו הנתבעים כי הנתבע 1 אינו אחראי לקרות התאונה ויש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת 2 מחמת חוסר יריבות ואילו כנגד הנתבע 1, יש לדחותה מחמת העדר אחריות לקרות התאונה.

6. הנתבעים טענו כי הנתבע 1 היה מבוטח בחברת הביטוח מנורה מבטחים בע"מ ולפיכך הגישו הודעתם לצד השלישי כנגדה וכנגד סוכנות הביטוח אשר ערכה עבור הנתבע 1 את פוליסת הביטוח.

7. חברת הביטוח מנורה טענה כי בקשת הנתבע 1 לבטח את הרכב נושא התובענה, נעשתה רק לאחר מועד התאונה ומבלי שדווח לחברת מנורה אודות התאונה. משכך טענה חברת הביטוח כי אין להשית עליה, בהעדר כיסוי ביטוחי , את החובה לפצות את התובעת או את המודיעים בגין התאונה.

8. מטעמה של סוכנות הביטוח – צד ג' 2 לא הוגשה כלל הגנה וזו לא נטלה כלל חלק בהליך אשר התנהל.

דיון:

אופן קרות התאונה

9. מטעמה של התובעת, העיד הנהג, מר שלמה תמים וחזר על הגרסה העובדתית לקרות התאונה כפי שהובאה בכתב התביעה. בהתאם לעדותו, הוא עצר לפני מופע רמזור אדום ורכב הנתבע 1, פגע בו מאחור וגרם לנזק המפורט בכתב התביעה. גרסת נהג התובעת לא זו בלבד שלא נסתרה, כי אם הנתבע 1 , מר יאסין אסמעיל, חזר עליה והבהיר כי אכן כך היו פני הדברים.

10. משכך, אני קובעת כי אכן התאונה התרחשה באופן המתואר בתביעת התובעת, כך שהנתבע 1 פגע ברכבו ברכב התובעת מאחור, וגרם לנזק הנטען.

11. איש מהצדדים לא חלק על טענת הנתבעת 2 כי הבעלות ברכב הועברה הלכה למעשה לידי הנתבע 1 ולפיכך קיים העדר יריבות בין הנתבעת 2 לתובעת ויש לדחות את התביעה כנגדה.

הנזק:

12. הצדדים לא חלקו על הנזק הנטען בכתב התביעה ומגובה באמצעות חוות דעת שמאי מטעמה של התובעת. לא הנתבע 1 ואף לא צדדי ג' עתרו לחקירת השמאי מטעמה של התובעת ולפיכך רכיבי הנזק הנטענים, הוכחו ואני קובעת כי גובה הנזק אשר נגרם כתוצאה מפגיעת רכב הנתבע 1 ברכב התובעת, עומד ע"ס של 18,878 ₪, כאמור בכתב התביעה.

ההודעה לצד השלישי

13. הנתבע 1 טען בעדותו כי הרכב בו נהג, היה מבוטח אצל צד ג' 1 – חברת הביטוח מנורה, באמצעות פוליסת ביטוח אשר תחילת תוקפה ביום 1/10/16. התאונה דנן אירעה כאמור בתקופת הביטוח, ביום 27/10/16. עדותו זו לא נסתרה בחקירתו הנגדית. למעשה אין חולק כי לרכב הנתבע 1 הייתה פוליסת ביטוח בתוקף, החל מיום 1/10/16. אלא שבא כוחה של צד ג' 1 טען באוזני הנתבע 1 כי ברשותו מסמכים כאלה ואחרים הסותרים את דבר קיומו של הכיסוי הביטוחי. כך למשל נטען כי הפוליסה הופקה ב 11/16 והפוליסה חלה בדיעבד מיום 1/10/16. לטענת צד ג' 1, טענה אשר לא נתמכה כלל בראיה כלשהיא, לו היה הנתבע 1 מדווח על אודות מקרה הביטוח, לא הייתה צד ג' 1 מנפיקה לרכבו פוליסת ביטוח. לא הובא ולו עד אחד מטעמה של חב' הביטוח מנורה, אשר יעיד על מועד הפקתה של הפוליסה. מטבע הדברים אף לא הוצגו ראיות או מסמכים אשר הופקו בידי מי מטעמה של חברת הביטוח מנורה ובכוחם להוכיח טענתה של צד ג' 1 כי לא נערכה פוליסת ביטוח לרכב הנתבע 1 ב 1/10/16. אף לא הובא כל עד מטעמה של צד ג' לתמוך בטענתה כי נמסר לה דיווח על התאונה דנן, רק לאחר מועד הנפקת הפוליסה ואילו היה נמסר לה דיווח אודות התאונה כי אז לא הייתה מנפיקה פוליסת ביטוח לנתבע 1.

14. הנתבע 1 נשאל בחקירתו באשר לחליפת תכתובת דואר אלקטרוני הנוגעת לפוליסת הביטוח, אשר צד ג' 1 טענה כי מצויה ברשותה. אך הוא לא היה צד לאותן תכתובות, לא ידע לאשר או להכחיש את קיומן או תוכנן וכאמור מטעמה של חברת הביטוח מנורה לא הובאו הצדדים לאותן תכתובות לעדות, כך שניתן יהא להיוודע מהם האם אותן תכתובות מאשרות או מפריכות קיומו של כיסוי ביטוחי לרכב הנתבע 1 במועד הרלבנטי לתאונה דנן. הדבר עומד בעוכריה של צד ג' 1, בהתאם לחזקה שהימנעות מהבאת עד או ראיה מעידה על כך שאותה הראיה או עדות, אין בכוחן לסייע להוכחת טענותיו של הצד הנמנע.

15. מכלל האמור עולה כי הנתבע 1 הוכיח קיומה של פוליסת ביטוח לרכב נושא התאונה דנן החל מיום 1/10/16 ואילו צד ג' 1 לא הצליחה לשלול קיומו של כיסוי ביטוחי בהתאם לאותה פוליסה לתאונה דנן. יש לקבל איפוא את ההודעה לצד השלישי אשר הוגשה כנגדה.

16. אשר לצד ג' 2- סוכנות הביטוח, זו אינה המבטחת מטעמו של הנתבע 1 ולפיכך לא הוכחה אחריותה לכיסוי הנזק אשר נגרם בידי הנתבע 1. יש לדחות את ההודעה לצד השלישי אשר הוגשה כנגדה.

17. מכלל האמור עולה כי הנתבע 1 הוא האחראי לקרות התאונה דנן אשר אירעה כמתואר בכתב התביעה. משכך, על הנתבע 1 כבעלי הרכב הפוגע, ועל הנתבעת 2 – המבטחת מטעמו, לשאת בנזק אשר נגרם כתוצאה מאותה התאונה.

18. סוף דבר,

התביעה מתקבלת במלואה ואני מחייבת את הנתבע 1 ואת צד ג' 1 – חברת הביטוח מנורה, ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 18,878 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (4/4/17) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

הודעת צד ג' כנגד צד ג' 2 נדחית.

הנתבע 1 וצד ג' 1 ביחד ולחוד יישאו בהוצאות התובעת בסך 1000 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד בסך 2500 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ב חשוון תשע"ט, 31 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.