צו הכינוס בתיק זה ניתן לאחרונה, הושת על החייבת תשלום מינימלי של 150 ₪, ונקבע מועד דיון ליום 11.2.19, כלומר שנה וחצי לאחר מועד צו הכינוס, כמצוות פקודת פשיטת הרגל.

עתה, באה לפני הבקשה הנוכחית, בה תוארה החייבת כדלה מכל דל, ככזו שאינה מסוגלת לשאת בתשלום החודשי ואף לא להגיש דוחות חודשיים.

משכך, גורסת היא באמצעות בא כוחה, כי יש לפטור אותה מחובת התשלום החודשי, מהגשת דוחו"ת, ואף ליתן לה הפטר לאלתר.

אכן, מנגנון פשיטת הרגל, נועד להעניק מזור לחייבים המשתפים פעולה עם ההליך, לפטור אותם מאימת הנשיה ולאפשר להם להשתלב בחיים נורמטיבים.

אך, פטור בלא כלום אי אפשר.

אין למחוק חובות ביד קלה.

יש להתחשב גם בזכויות הנושים להיפרע ולו חלק מן המגיע להם, על מנת שמוסר התשלומים במדינתנו לא יהא הפקר.

משכך גדרה פקודת פשיטת הרגל גדרות, פרק זמן של שנה וחצי עד הדיון, הגשת דוח"ות דו חודשיים שיאפשרו למנהל המיוחד ולכנ"ר לעמוד על יכולתו הכלכלית של בעל הדין, הליכי חקירה המקוימים במרוצת תקופה זו על ידי המנהל המיוחד, וכיוצא בזה.

הסעדים המבוקשים בבקשה זו, בלי שכלל התאפשר למנהל המיוחד להתחקות אחר יכולותיה ונכסיה של חייבת זו – או העדרם, והפטרה המלא מכל חיוב שהוא כלפי ההליך, עומדים בסתירה מוחלטת למהותו של הליך פשיטת הרגל, ולחובות המוטלים על החייבת במסגרתו.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה, אף בלא להטריח את המנהל המיוחד ואת הכנ"ר, במתן תגובה.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ח, 01 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.