בפני בקשה לפטור המבקש מתשלום אגרה.

יוקדם, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר כנדרש בהתאם להוראות סעיף 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן: "התקנות") והמבקש ציין בבקשתו כי הוא מוכר לבית המשפט ואינו רואה טעם בתצהיר סתמי מול עו"ד (כלשונו).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ומשלא הוגשה תשובת המבקש, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת משהמבקש לא עמד בתנאים המצטברים לקבלת פטור מאגרה שהם הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה ושכנוע בית המשפט שההליך מגלה עילה.

אשר להוכחת העדר יכולת כלכלית - המבקש לא הציג בפני בית המשפט תמונה מלאה באשר למצבו הכלכלי, כנדרש. כאמור, הבקשה לא נתמכה בתצהיר ולמעשה, המסמך היחידי שצירף המבקש בקשר עם מצבו הכלכלי הוא תדפיס חשבון מבנק הדואר המתייחס לחודשים שקדמו להגשת הבקשה. המבקש לא צירף אישור מהמוסד לביטוח לאומי באשר לקבלת קצבאות (למרות שמעיון בתדפיס הבנק עולה כי משולמת לו קצבת הבטחת הכנסה) וגם טענותיו באשר לחוב מזונות, לא נתמכו באסמכתא. הגם שהמבקש הזכיר (במסגרת מסמכים שהגיש לתיק) כי הוא מתגורר בבית אמו, לא צירף האסמכתאות הנדרשות ולא פירט נסיונות רציניים מצדו לקבלת סיוע בתשלום האגרה מבני משפחה או חברים, כנדרש בפסיקה.

המבקש העמיד תביעתו - במסגרתה תיאר אירוע שבו התייצב לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון בלבוש מינימלי - על סך של 2,500,000 ₪ ונימק הסכום באופן סתמי - בהחלטות שניתנו כנגדו ובתחושותיו (כלשונו).

בנסיבותיה של הבקשה דנן, משלא צורף תצהיר לתמיכה בבקשה ומשלא עלה בידי המבקש לפרוש תשתית ראויה באשר להעדר יכולתו הכלכלית לשלם האגרה או לשכנע כי ההליך מגלה עילה, דין הבקשה להידחות.

המבקש יסדיר תשלום האגרה בתוך 30 יום, שאחרת תימחק התביעה.

ניתנה היום, ט"ו תשרי תשע"ח, 05 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.