לאחר שהוטלו עיקולים זמניים בתיק, הגיש המבקש בקשה לביטול הודעת המחזיק, הוא המשיב, בהתאם לתקנה 377 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בבקשתו ביקש המבקש לקבוע כי הודעתו של המשיב בטלה מעיקרה וכי הודעתו הקודמת, עומדת בעינה, כך שנתפס סך של 276,280 ₪ אצל המשיב.

בקשת המבקש:

1. המבקש טען כי ביום 5/4/17 ניתן צו עיקול זמני, עיקול שנקבע לגביו כי לא יחול על חשבון עו"ש או חח"ד. על פי הודעת המשיב מיום 6/4/17 (אז קיבל המשיב את צו העיקול) , נרשם צו העיקול על כספים המצויים בפיקדון , על סך של 276,280 ₪ .

2. ביום 9/5/17 הומצאה לידי ב"כ המבקש הודעה נוספת של המשיב , שם נמסר כי צו העיקול לא בוצע היות ובמועד קבלת הצו לא הייתה יתרת זכות בחשבון הנתבע. על גבי הודעה זו נרשם כי הינה מתקנת את ההודעה מיום 6/4/17.

3. לטענת המבקש, הודעה זו הינה בניגוד לתקנה 377 , שם נקבע כי מחזיק שהודה כי מצויים בידו נכסים, לא יחזור בו מהודאתו, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו. המשיב לא נהג כך ולכן דין הבקשה להתקבל.

הדיון:

4. משלא ניתנה תגובת המשיב לבקשת המבקש ולאור בקשות נוספות שהוגשו בתיק, גם על ידי הנתבע, נקבע דיון ליום 1/6/17 . לצורך ענייננו, התייצב לדיון נציג המשיב, דוד בן דוד. הנציג מסר הסברים בנוגע לתנועות בחשבון והסביר כיצד ניתן ללמוד כי אכן הכספים שעוקלו היו בחשבון העו"ש ולא בפיקדון, כפי שנרשם בהודעתו השנייה של המשיב.

5. בסיום הדיון, שהתנהל כאמור גם ביחס למחלוקת בתיק עצמה, סוכם בין הצדדים כי העיקול על חשבון העו"ש יבוטל, כאשר הפקדון בסך של 240,000 ₪ יישאר בעיינו. ב"כ המבקש טען כי יש לחייב את המשיב בהוצאות הבקשה והדיון ולעניין זה נקבע כי המשיב יגיש טיעונים מטעמו תוך מתן אפשרות למבקש להגיש תגובתו לטיעונים , הטיעונים והתגובה הוגשו ומכאן החלטתי זו.

טיעוני המשיב:

6. המשיב טען כי הכספים אשר נתפסו במסגרת צו העיקול, היו כספים שהופקדו בחשבון העו"ש ולא רק זאת אלא שחלקם היה פטור מעיקול בהתאם לדין . ביום 20/4/17 התברר למשיב כי לא היה מקום לעקל את הכספים בחשבון העו"ש ולכן הוצאה הודעה מתוקנת . לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המורה על הרחבת העיקול גם לחשבון העו"ש, החלטה זו יושמה על ידי הבנק.

7. המשיב הכחיש את טענות המבקש ביחס לשיתוף פעולה עם הלקוח להברחת כספים , נטען כי המשיב אינו צד לתיק בו הוטל העיקול ופעל בתום לב ומסגרת שגרת עבודתו של הבנק. תשובתו הראשונה של הבנק ניתנה בטעות , כפי שפורט בטיעונים ולכן מדובר בטעמים מיוחדים המצדיקים מתן אפשרות למחזיק לחזור בו מהודאתו על פי תקנה 377. המשיב אישר כי אמנם לא הגיש בקשה מתאימה אולם בסופו של יום יש לבחון את הודעתו השנייה ולא את התנהגותו.

תשובת המבקש (בתמצית):

8. המבקש טען כי לאור התנהלותו של המשיב יש לחייבו בהוצאות היות והתעלם מסדרי הדין ולא פעל על פי החלטות שיפוטיות. המבקש הוסיף וטען כי היות ולא צורף תצהיר התומך בטענות העובדתיות, הרי שיש מקום למחוק את טיעוניו או לכל הפחות את הסעיפים המתייחסים לעובדות.

9. המבקש חזר על טענתו כי המשיב לא פעל בהתאם לתקנה 377 ואין מקום להכשיר את פעולתו של המשיב ולא רק זאת, המשיב פעל בהתאם להחלטות אחרות של בית המשפט, המרחיבות את צו העיקול והרשה למבקש למשוך כספים מתוך חשבון העו"ש, לאחר הרחבת צו העיקול. רק במזל, כך טען ב"כ המבקש, לא נגרם למבקש נזק בדמות משיכת מלוא הכספים מחשבון העו"ש על ידי הנתבע, לאור התנהלותו של הבנק.

10. המבקש המשיך וטען כי לא ברור מהו הסכום שנתפס על ידי המחזיק והסכומים המפורטים על ידי המבקש, אינם תואמים את הסכומים המופיעים בתדפיסים שצורפו.

דיון והכרעה:

11. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי קיימים טעמים מיוחדים המאפשרים למשיב לחזור בו מהודעתו מיום 6/4/17, אולם מצאתי כי יש גם מקום לחייב את המשיב בהוצאות לטובת המבקש, בשל התנהלותו.

12. יצוין כבר בשלב זה כי לאור הסכמת הצדדים הדיונית בנוגע לסכום העיקול, הפקדתו בפיקדון וביטול העיקול בחשבון העו"ש , הרי שאין כל צורך לדון במרבית טענות המבקש ואין גם מקום לדון רעיונית בשאלה בנוגע לסכומים שעוקלו או לא עוקלו , משסכום העיקול הוסדר בין הצדדים. יש מקום להתייחס לנתונים אלו בשאלת התנהלות המשיב לצורך קביעת ההוצאות.

13. תקנה 377 קובעת כי ""הודה מחזיק בתשובתו כי מצויים בידו נכסי המשיב, לא יחזור בו מהודעתו אלא אם כן נתן לו בית המשפט או הרשם רשות לכך, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

שאלת ה"טעמים המיוחדים" נידונה , בין היתר, גם בע"א 12/93 הלווים בע"מ עבודות עפר ופיתוח נגד חברה לבניין מריו לזניק בע"מ ואח' (פורסמם בנבו) שם קבע בית המשפט שלושה טעמים עיקריים בהם ניתן לראות בתשובת מחזיק כמוטעית.

הטעם הרלוונטי למחלוקת שלפנינו, הוא כי "בידי המחזיק לא היו כלל נכסים של הנתבע או כספים המגיעים לנתבע ורק מתוך טעות הודיע המחזיק כי יש בידו נכסים או כספים כאלה. מקור הטעות יכול להיות תוצאה מרישום לא נכון בספרי המחזיק או כתוצאה מטעות בזיהוי וכיוצ"ב. אין ספק כי כאשר מתברר לבית המשפט כי אכן היתה טעות כזאת ירשה בית המשפט למחזיק לחזור בו מהודאתו".

(ראה לעניין זה גם בש"א (חי) 11839/07 עו"ד משה פרייליך נגד לוקי בנייה ופיתוח בע"מ) .

14. מעיון בדפי החשבון שצורפו לטיעוני המשיב (וגם הוצגו בדיון) עולה כי קודם להטלת העיקול עמדה יתרת הכספים בחשבון העו"ש ע"ס של 287,512.05 ₪ . צו העיקול קבע מפורשות כי העיקול לא יחול על הכספים המופקדים בחשבון העו"ש ולכן, מקבלת אני את טענת המשיב כי תשובת המחזיק הראשונה, ניתנה בטעות, כעולה מפורשות מהמסמכים שצורפו.

בנסיבות אלו, מדובר בטעם מיוחד המאפשר למחזיק לחזור בו מתשובתו .

15. בטיעוני המשיב, וכך גם בתשובות נציגו שהופיע בדיון, לא ניתן כל הסבר משכנע מדוע לא הוגשה בקשה מתאימה לבית המשפט , לאפשר למשיב לחזור בו מהודעתו, כאשר התגלתה הטעות . עוד לא ניתן הסבר משכנע מדוע לא עמד המשיב בהחלטות שניתנו בתיק להמצאת מסמכים קודם למועד הדיון שנקבע. עוד לא ברור מדוע העביר המשיב את הכספים מהפיקדון שעוקל לטובת חשבון העו"ש ביום 26/4/17, ומדוע הודעה מתקנת יצאה לאחר ביצוע פעולה כזו, ביום 27/4/17.

16. רק בנס התנהלות הבנק , שפעל על דעת עצמו , והעביר סכומים עצומים, מהפקדון לחשבון העו"ש, לא חשפה את המבקש לנזקים עצומים והעמדתו בפני שוקת שבורה, אם היה ניתן פסק דין לטובתו. בין אם בתום לב אם לאו, מעשיו של הבנק היו חסרי אחריות . אם לא די בכך, הרי שהבנק לא קיים את ההחלטות השונות שניתנו בתיק, גם זאת ללא סיבה.

כך למשל לא הגיב להחלטה מיום 12/5/17 וגם לא זו מיום 25/5/17, שהרי נציג הבנק לא התייצב עם מלוא המסמכים הנדרים ואף לא יכול היה לתת תשובות למרבית השאלות שעלו בדיון. לא רק זאת, אלא בטיעוני המשיב התגלו לפתע עובדות חדשות בנוגע לסכומי העיקול , כך לדוגמא ביחס לכספים שפטורים מעיקול ואלו לא עוקלו. אין כל הסבר מדוע נתונים חשובים אלו לא צוינו בהודעה הראשונה, או השנייה או בדברי נציג הבנק בדיון.

17. לו היה פועל המשיב בצורה מסודרת, היה מודיע הודעה מדויקת בפעם ראשונה, לו היה פועל המשיב בצורה אחראית, היה דואג לבקש מבית המשפט לחזור בו מהודעתו לאחר שגילה את טעות ולא פועל עצמאית על דעת עצמו לתיקון המחדל. לו היה ממלא המשיב אחר החלטות בית המשפט, ייתכן ולפחות חלקו בדיון שהתקיים, היה מתייתר .

18. משלא פעל המשיב בדרך בה היה צריך לפעול, נאלץ המבקש להגיש מספר בקשות בעניינו של המשיב , לטעון את טיעוניו בדיון ולהגיש את תגובתו לטיעוניו של המשיב, בשל כך יש לחייב את המשיב בהוצאות לטובת המבקש.

19. בשים לב להיקף הבקשות וההליכים שהתנהלו עד כה בעניין זה, מצאתי מקום להעמיד את גובה ההוצאות לטובת המבקש וכנגד המשיב ע"ס של 2,500 ₪. הוצאות אלו ישולמו על ידי המשיב ,תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ז, 05 יולי 2017, בהעדר הצדדים.