בפני בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. עסקינן בתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.

אינני ממהר ליתן פסקי דין בהעדר הגנה, בתביעות מסוג זה.

הלכה פסוקה היא כי בתביעות שעניינן דמי נזק שאינם קצובים, אין למהר במתן פסקי דין בהעדר הגנה בלא הוכחת נזק על פי תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ויש לדרוש מהתובע את הוכחת הנזק כקבוע בסיפא לתקנה, או אף יש לשקול הזמנת הנתבע, על אף שלא הגיש כתב הגנה, על פי הסמכות הקבועה בתקנה 97(ב) לתקנות. (ראה: ע"א 464/71 אמסלם נ' שטיינברג, פ"ד כו (1) 328, 333; ע"א 573/78 פרידמן נ' סגלוביץ, פ"ד לד (1) 169; ע"א 270/77 עספור נ' קאלו, פ"ד לב (2) 656; ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר, יבוא, ייצור וייצוא עצים בע"מ, פ"ד נו (4) 817).

בנסיבות האמורות, אני מורה לתובעת להמציא לנתבע את כתב התביעה בשנית, והפעם במסירה אישית, בתוך 15 יום מהיום, וזאת בצירוף החלטתי זו. ככל ששוב לא יוגש כתב הגנה, אשקול לדרוש מהתובעת הוכחת נזקה במעמד צד אחד בלבד. בשלב זה לעומת זאת, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ז, 09 יוני 2017, בהעדר הצדדים.