<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה –עו"ד אלעד דיין, מתמחה רעות נבון מרקוב, מתמחה מאיה גור לוי, מתמחה אופיר אלקיס יגרמן

ב"כ הנאשם – עו"ד ליאור גולן

הנאשם

<#2#>

גזר דין – נאשם 1

כללי והסכמות הצדדים

נאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע על בסיס הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן ובמסגרת הסכמה דיונית, בעבירות של תיווך לסחר בסם מסוכן לפי סעיף 14 ביחד עם סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 (להלן- "הפקודה"), ותיווך לעסקה אחרת בסם לפי סעיף 14 יחד עם סעיף 13 לפקודה.

בהתאם לעובדות, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, הופעל סוכן סמוי של משטרת ישראל אשר לו היכרות מוקדמת עם הנאשם (להלן- הסוכן).

בסמוך ליום 10/1/17 התקיימו בין הנאשם לסוכן מספר פגישות ושיחות טלפון, במהלכן אמר הסוכן לנאשם כי ברצונו לרכוש סמים מסוג MDMA במשקל 20 גרם והשניים קבעו להיפגש בשכונת תל כביר. בהמשך לכך, באותו היום בסמוך לשעה 16:30, הגיע הסוכן למקום המפגש ברכבו וכעבור מספר דקות הגיע הנאשם כאשר בידו שקית ובה כמות קטנה של סם מסוג MDMA על מנת שהסוכן יבדוק את איכותו. הסוכן אישר כי איכות הסם טובה, אז יצא הנאשם מהרכב ופנה לרחוב סמוך שם פגש את נאשמת 2 אשר מסרה לו שקית ובה סם מסוג MDMA במשקל 19.8 גרם. הנאשם שב לרכב ומסר לסוכן את הסמים, בתמורה שילם הסוכן לנאשם סך של 3,600 ₪ מתוכם הפריש 600 ₪ לעצמו ואת השאר מסר לנאשמת 2.

ביום 16/1/17 התקשר הסוכן לנאשם ואמר לו כי הוא מעוניין לקנות ממנו סמים מסוכנים מסוג קוקאין ו-MDMA והשניים קבעו להיפגש. בהמשך לכך, ביום 17/1/17 בשעה 16:00 או בסמוך לכך, נפגשו הנאשם והסוכן בעוד הנאשם שוחח טלפונית עם נאשמת 2 וביקש ממנה להכין 50 גרם MDMA ובתגובה נאשמת 2 ביקשה לקבל את הכסף מראש. בהתאם לכך, מסר הסוכן לנאשם 7,500 ₪, מתוכם הפריש 1000 ₪ לעצמו ואת השאר מסר לנאשמת 2. נאשמת 2 סירבה לספק את הסמים בשל אי שביעות רצונה מגובה התשלום והחשש להיתפס על ידי המשטרה ועל כן הכסף והסמים הושבו והעסקה בוטלה.

ביום 18/1/17 התקשר הנאשם לסוכן והודיע לו כי יש באפשרותו להשיג לו באמצעות ספק אחר 50 גרם סמים מסוג MDMA במחיר של 150 ₪ לגרם, מתוכם 20 ₪ ישולמו לנאשם כעמלת תיווך. בהמשך לכך, השניים קבעו להיפגש בשעה 13:15 ברחוב העמל 3 בתל אביב. בסמוך למועד שנקבע, נפגשו השניים ברכבו של הסוכן, אז התקשר הנאשם לנאשם 3, שמסר כי ביכולתו למכור 40 גרם בלבד. הסוכן מסר לנאשם 5,950 ₪ והנאשם יצא מרכבו של הסוכן ונכנס לרכבו של נאשם 3, אז מסר לו נאשם 3 שקית ובה 47.8 גרם של חומר הנחזה להראות כסם מסוג MDMA. בעוד הנאשם סבור כי מדובר בסם מסוג MDMA, העביר לנאשם 3 את הכסף, חזר לרכבו של הסוכן ומסר לו את השקית עם הסמים.

בהתאם להסכמת הצדדים, עניינו של הנאשם הופנה לשירות המבחן. בנוסף, הוסכם על הצדדים כי במסגרת העסקה השנייה, קיבל הנאשם סכום של 800 ₪ בלבד.

עוד הוסכם בין הצדדים, כפי שעולה מהודעת הצדדים בדבר ההסדר, כי מהבחינה העובדתית, הסוכן לא העלה בשום שלב את שמו של הנאשם כמי שהיה שותף לפעילות עבריינית, כאשר ההחלטה להפעיל את הסוכן נגד הנאשם התקבלה בעקבות דיווח של הסוכן למפעיליו על פגישה אקראית ביניהם. יתר על כן, הוסכם בין הצדדים כי למשטרת ישראל לא הייתה אינדיקציה אודות מעורבות של הנאשם בפעילות עבריינית בתחום הסמים (להלן – "העובדות המוסכמות").

להשלמת התמונה יצוין כי נאשמת 2 נדונה לפני כב' הנשיא, השופט עוזיאל בעבירת סחר בסם, ונדונה בין היתר ל- 8 חודשי מאסר בפועל (ראו גזר דין מיום 12/11/18), כאשר תלוי ועומד הליך ערעור הגנה בעניינה.

תסקירי שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן מיום 6/1/19 עולה כי הנאשם בן 23, מתגורר עם אביו בתל אביב, נולד ברוסיה ועלה לארץ עם משפחתו כשהיה תינוק.

הנאשם תאר יחסים מורכבים בין הוריו, בין היתר אלימות כלפי האם ומצב נפשי בעייתי של האב לצד שימוש באלכוהול שהלך והסלים עם השנים. בשנת 2010 הוריו התגרשו לאחר סדרת אירועים מורכבים, אביו ערך ניסיון אובדני בנוכחות ילדיו ובעקבות כך עבר הליך שיקום ממושך בבית חולים. באותה תקופה היה הנאשם בן 15 ותאר כי המצב גרם להתדרדרות במצבו, עזיבת מסגרות החינוך, שימוש בסמים, התחברות לחברה שולית, מעורבות בפלילים ומצב נפשי מורכב לצד הצורך לפרנס את עצמו.

הנאשם עבר הליך גמילה משמעותי במהלך חודש יוני 2018 במסגרת אשפוזית "הדרך", לאחריו המשיך בטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות ביפו. הנאשם נטה להדגיש בפני שירות המבחן את הצורך להמשיך ולטפל בבעיית ההתמכרות בטווח הרחוק ואת מאמציו לשמר את הדרך בה החל. משיחה שערך שירות המבחן עם גורמי הטיפול ביחידה להתמכרויות תוארו תהליכים משמעותיים וקשר טיפולי מיטיב, הנאשם שולב בטיפול פרטני וקבוצתי, שיתף פעולה באופן מלא, מסר בדיקות שתן נקיות במהלך החודשים יולי – נובמבר 2018. בתקופה מסויימת, חזר לשימוש בסם.

כגורמי סיכוי לשיקום, נבחנו ההליך הטיפולי שעבר הנאשם והמאמצים שהשקיע בו, הימנעותו משימוש בסמים לאורך חצי שנה כמתואר, חידוש הקשר עם אמו ואחותו שהיוו עבורו גורמי תמיכה ושיתוף הפעולה.

מתסקיר משלים מיום 17/3/19 עולה כי במהלך תקופת הדחייה הנאשם מסר בדיקות שתן אשר נמצאו נקיות משרידי סם. הגורמים המטפלים שיקפו בפני הנאשם כי נזקקת מסגרת טיפולית אינטנסיבית כדוגמת מרכז יום, אולם הנאשם הביע חוסר רצונו להשתלב במסגרת מסוג זה, על רקע חששו כי יתקשה לעמוד בכך. בנוסף, מסר כי ברצונו לעבוד במהלך השבוע והוא חושש שמסגרת כזו תפגע ביכולתו להשתלב במעגל התעסוקה מחדש.

טיעוני הצדדים וראיות לעונש

מטעם ההגנה נשמעה עדותה של אמו של הנאשם, אשר תוך בכי תיארה את מהלך החיים הקשה שעברו היא והנאשם נוכח העובדה כי אביו של הנאשם, שהפעיל אלימות כלפיה, אף ערך ניסיון התאבדות. העדה סיפרה, כי נאלצה לברוח למקלט לנשים מוכות, והנאשם נותר לבד בביתו, כשהוא היה בן 15 בלבד. מעבר לאמור, תיארה את הנאשם כ"ילד מאוד מופנם וילד טוב". העדה ביקשה לתת לנאשם הזדמנות ולהתחשב בו בעונש שיוטל עליו.

בנוסף, הוגשו מטעם ההגנה מסמכים אישיים וכאלה המעידים על מצב כלכלי קשה (נ/1, נ/2) ומסמכים המעידים על הליך טיפולי (נ/3, נ/4, נ/5).

ב"כ המאשימה הפנתה לעובדות כתב האישום המתוקן, מהן עולה כי הנאשם היה מעורב בשתי עסקאות סם מסוג MDMA. בנוסף, עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו עקב המעשים האמורים, הפסיקה הנוהגת בעבירות מעין אלה, ובשים לב לטיב המעשים, עתרה לקבוע כי מדובר באירוע אחד, כאשר המתחם נע בין 12 חודשי מאסר ל-18 חודשים. בנוסף, נוכח החיסכון בזמן שיפוטי והודאה בהזדמנות הראשונה, עתרה למקם את הנאשם ברף האמצעי של המתחם, לצד מאסר מותנה וקנס.

ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר במי שאך תיווך בעבירת הסחר ובמקרה נוסף תיווך בעסקת סם אחרת. משכך, ובשים לב לעובדות המוסכמות, יש למקם את הנאשם ברף התחתון ביותר של העוסקים בעבירות סם, גם אל מול עניינה של הנאשמת 2 שנדונה בגין עבירת סחר כאמור לעיל. בנוסף, הדגיש כי מדובר בנאשם שאין לחובתו הרשעות מתחום הסמים, כאשר יש לתת משקל לנסיבות חייו הקשות ולעובדה כי השתלב בטיפול בתקופה משמעותית כפי שעולה משורת מסמכים אודות נסיבותיו והטיפול בו השתלב.

דיון והכרעה

ראשית, נוכח עתירת הצדדים ובשים לב לכך ששני המעשים בהם הורשע הנאשם נעברו בסמיכות זמנים ופוגעים בערך מוגן זהה- ראיתי לקבוע כי מדובר באירוע אחד שיש לקבוע לגביו מתחם עונש הולם.

הנאשם תיווך בעסקת סחר בסם מסוג MDMA, וזאת במשקל של כ-19 גרם. בנוסף, תיווך בעסקה אחרת, כאשר בסופו של יום הנאשם הנוסף מסר לסוכן המשטרתי חומר הנחזה להיות כסם מסוג MDMA. בעקבות שני המעשים, קיבל הנאשם שכר תיווך בסך 600 ₪ ו-800 ₪. נתתי דעתי לעובדה כי אין המדובר בסם הנמנה על הסמים הקלים, וכן לכמות הסם שאמורה הייתה להימכר לסוכן המשטרתי. לצד האמור, יש להביא בחשבון את חלקו של הנאשם, שכאמור תיווך בלבד בעסקאות הסם, כאשר עולה מעובדות כתב האישום המתוקן כי לא הייתה לו כל שליטה בנוגע לכמות הסם, או אף טיבו של הסם. בנוסף, סכומי הכסף שהתקבלו בעבור הסם הועברו לגורמים אחרים, כאשר הנאשם קיבל שכר תיווך בלבד, על כל המשתמע מכך בנוגע לחלקו במעשים.

בהקשר זה, יש להדגיש את העובדות המוסכמות כפי שפורטו לעיל במסגרתן הנאשם לא שימש יעד משטרתי, כאשר הסוכן אף לא מסר את שמו עובר לפעילותו. היה זה הסוכן אשר פנה לנאשם וביקש כי ישיג לו סמים, כאשר בידי המשטרה לא הייתה כל אינדיקציה אודות מעורבות הנאשם בתחום הסמים, נתון המתחזק בעובדה כי אין לחובתו עבר פלילי בתחום. בנסיבות אלה, ראיתי לתת משקל בקביעת המתחם, ל"חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה" (סעיף 40 ט' (א) (2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977). מילים אחרות, יש לתת משקל לעובדות המוסכמות בכל הנוגע לקביעת מידת האשם, בהתאם לעיקרון ההלימה העומד בבסיס תיקון 113 לחוק האמור.

במעשיו, פגע הנאשם בערך המוגן, שעניינו הצורך למגר את נגע הסמים, שפגיעתו רעה הן במשתמש והן בחברה בכללותה. מתוך כך, כאשר הנסיבות מצדיקות זאת, יש להטיל ענישה ברורה ומרתיעה (ראה ע"פ 6165/16 יעקב כהן נגד מדינת ישראל (19.7.2017)).

אשר לפסיקה הנוהגת, בצדק נטען על ידי ב"כ המאשימה, כי דרך כלל בגין עבירות סחר בסם, מוטלים עונשי מאסר בפועל, הכל בכפוף לטיב הסם וכמותו (ראה עניין כהן לעיל). בנוסף, יש להדגיש, כי הנאשמת 2 אשר סחרה בסם נשוא המעשה הראשון מיום 10/1/17 במסגרתו הנאשם הורשע כמתווך, נדונה לשמונה חודשי מאסר בפועל, זאת לאחר שנקבע בעניינה מתחם הנע מ-8 חודשי מאסר עד ל-18 חודשים (יוער כי ערעור הגנה בעניינה תלוי ועומד בבית משפט המחוזי).

אשר לעבירות תיווך בסם, לעיתים, נקבעים מתחמים שהרף התחתון בהם עומד על מספר חודשים שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות (בהקשר זה אפנה לפסיקה ענפה שהוגשה על ידי ב"כ הנאשם בעבירות תיווך בסם, דוגמת עפ"ג (מחוזי י-ם) 59106-03-14 מדינת ישראל נ' סליימה (8.5.2014); ת"פ 48167-02-13 מדינת ישראל נ' סימן טוב (4.9.2014); ת"פ 39312-12-15 מדינת ישראל נ' טפרה (23.11.2016)).

בשים לב לאמור, סבורני כי מתחם העונש ההולם לאירוע נע מ-6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות ועד ל-15 חודשים.

בהינתן המתחם האמור, יש לקבוע את העונש המתאים לנאשם על יסוד נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כדלקמן:

1. הנאשם הודה ונטל אחריות בהזדמנות הראשונה על מעשיו, וזאת בכתב אישום שתוקן לקולא.
2. אין לנאשם הרשעות קודמות רלבנטיות, והמדובר במי שמלאו לו 22 בעת ביצוע העבירות.
3. ראיתי לתת משקל לנסיבות חייו של הנאשם כפי שמפורטות בתסקירי המבחן ונשמעו בביהמ"ש על ידי אמו אשר שטחה את רקע חייו הקשה של הנאשם, לרבות ניסיון ההתאבדות של אביו. בהקשר זה, הוגשו מסמכים המעידים גם על הקושי הכלכלי (נ/1, נ/2).
4. הנאשם שהה תקופה מסוימת בטיפול באשפוזית ובטיפול ביחידה להתמכרויות ביפו, כפי שעולה מהמסמכים נ/3, נ/4, נ/5. מהמסמך נ/3 עולה רצונו הברור להמשיך ולהשתלב בטיפול. שירות המבחן מציין כגורמי סיכוי לשיקום את ההליך הטיפולי שעבר והמאמצים שהשקיע בו, כמו גם את הימנעותו משימוש בסמים בתקופה האמורה, זאת הגם שבסופו של יום לא ניתנה המלצה בדבר ענישה שיקומית.

חלקו של הנאשם במעשים כפי שצוין בהרחבה לעיל ואף הוסכם על הצדדים, לרבות בדרך של תיקון כתב האישום, כמו גם נסיבותיו הייחודיות, העובדה כי אין לחובתו הרשעות מתחום הסמים ומאמציו להשתקם, מצדיקים מיקומו ברף התחתון של המתחם.

לאור כל האמור, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1. שישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 17.11.19. על הנאשם להתייצב ביום 21.1.20 בשעה 08:00 במפקדת מחוז מרכז.
2. שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה אחרת לפי פקודת הסמים שהיא פשע.
3. קנס בסך 4,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. לבקשת ההגנה, ניתן לזקוף כספי הפקדות בהליך מעצר קשור לצורך תשלום הקנס. היתרה תשולם ב-2 תשלומים רצופים ושווים, הראשון ביום 1.1.20 ובהמשך בכל ראשון בחודש שאחריו.

ניתן צו כללי למוצגים.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ב חשוון תש"פ, 20/11/2019 במעמד הנוכחים.