<#1#>

נוכחים:

ב"כ העוררת, עו"ד לנה לנצט

המשיב וב"כ עו"ד ארז שלו

פרוטוקול

ב"כ העוררת:

חוזרת על האמור בערר. מגישה לבית המשפט את התיק. אני סבורה שטעה ביהמ"ש קמא בהערכת המסוכנות הנשקפת מהמשיב, בהתייחס לעברו של המשיב, לנסיבות בהן הוא נתפס ועם מעורבים אחרים ולעובדה שהקורבנות אושפזו בבית החולים עם חבלות קשות ולא נתן דעתו לפעולות שיש לבצע בתיק זה. מדובר באירוע מיום 4.4. ואנו מספר ימים אחרי כשיש בדיקות שיש צורך ממשי לבצען. גם לגופה של החלטת השחרור, על אף שאני סבורה שאין מקום לשחרר בכלל, אינה מאזנת את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. יש מספר ראיות הקושרות את המשיב לזירת העבירה ולאור חומרת האירוע יש לאפשר לעורר למצות את החקירה בתיק ולו ברמה הבסיסית בבדיקת ממצאי DNA. עילת המעצר כפולה ויש גם חשש לשיבוש. מפנה לדוח הסודי ולפעולות לביצוע. כמובן שיש עילה של מסוכנות.

ב"כ המשיב:

מה שאני מבין שמפריע בהחלטת בית המשפט, זה המסוכנות, אך לפני המסוכנות יש לבדוק את רמת הראיות. במקרה הזה אין לחברי ראיות. חברתי ציינה שיש ראיות הקושרות את המשיב לביצוע העבירה, אין בנמצא דבר כזה. יש דיסק ורואים את המשיב עוזר לאחיו לעלות הביתה. הדיסק שנלקח ממצלמות במקום אחר והאירוע היה בכלל במקום אחר. טען החוקר בבית משפט קמא שלכאורה נראה המשיב בורח מהזירה, אך על השאלה איפה היה האירוע לעומת מקום המצלמות לא יכל לענות. המשיב היה בביתו ביחד עם האחרים. מצבו של המשיב בשונה מהאחרים, כשהאחרים נפצעו, והמשיב לא נפצע. גם אם הוא מילא פיו מים ולא מסר גרסה לכאן או לכאן, המצב שונה. איך המשטרה הגיעה לביתו של המשיב, על בסיס טיפות דם שהיו בדרך. למשיב אין שום ראיה שקושרת אותו למקום. בנוגע לפעולות חקירה, ביהמ"ש אומר שנתפסה סכין בביתו של המשיב בו היו גם אחרים, וגם אם הפעולה תניב פירות של בדיקת DNA ביחס לסכין עדיין קשה לקשור את המשיב לאירוע. זה כמו שיבדקו DNA בסכינים שלי בבית, ברור שיהיו בבית שלי. הוא לא צריך להיות בן ערובה עד שהמשטרה תמצא, ולכן אני סבור שבימ"ש קמא לא טעה. מבחינת התנאים, הם נקבעו ברמה לצורך התייצבות. ביהמ"ש אומר שאם תהיה התפתחות שתביא לחשד נגדו, הוא ייעצר מחדש. לכן אני סבור שהערר לא במקומו ואבקש לדחותו. אבקש מבית המשפט לשנות את הערבים ולהוסיף שתי חתימות.

ב"כ העוררת:

אנו בשלב שבו על העוררת לבסס חשד סביר על פי חומר הראיות הגיעו השוטרים לזירה מגואלת בדם, אף אחד מהמעורבים לא מסר גרסה סבירה המתבקשת בנסיבות אלה, ולכן מכלול הנסיבות די בהם להמשך מעצר לצד עילות המעצר.

ב"כ המשיב:

מה שאומרת חברתי עם כל הכבוד, היא לא מצביעה על ראיות שקושרות אותו. לא מדובר בבקשה ראשונה שדורשת חשד סביר. מה שיש להם זה סרטון שלא קושר אותו והם מנסים להתבסס על ראיות אחרות.

<#2#>

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט רון סולקין) מהיום, 7.4.17 ולפיו הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

כנגד המשיב הוגשה בקשה להארכת מעצר בשל החשד למעורבות בקטטה ודקירות עם מעורבים נוספים.

בקשת הארכת המעצר הראשונה היתה בית משפט קמא ביום 5.4.17 והערר הינו בשל החלטה מהיום 7.4.17. בית המשפט קמא קבע כי הראיות שהינן הימצאות המשיב בדירה אליה הגיעו השוטרים סמוך לאחר האירוע ויתר הנסיבות כמו שתיקת המשיב בחקירתו, אין בהן את החשד הסביר הנדרש להארכת המעצר השניה.

בית המשפט קמא קבע כי אין טעם בהערכת מעצר נוספת כאשר המשיב שומר על זכות השתיקה, לפיכך הורה בית המשפט קמא על שחרור לחלופה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי שיש מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ולקבל את הערר.

המשיב נעצר סמוך לאחר האירוע שהיה ביום 4.4.17 בסמוך לשעה 23:00.

השאלה הרלוונטית הינה האם הראיות הרלוונטיות בתיק מצדיקות ומספיקות לחשד הסביר בשלב זה. שתיקת המשיב בחקירה, כידוע יכולה לעבות את הראיות כנגדו, שהינן בעיקרן של דברים נסיבתיות. בשלב זה, לא מצאתי כי אין די במה שיש ומסקנתי הינה שהעוררת עמדה ברף הראייתי.

יש להוסיף ולציין כי ישן פעולות חקירה שניתנות לשיבוש.

כן יש להוסיף כי העובדה שאדם שמר על זכות השתיקה בשלב ראשוני יחסית של החקירה, אינה נקודה שאמורה להיות נזקפת לזכותו ואין ערובה כי בהכרח אדם ימשיך לשמור על זכות השתיקה גם בהמשך.

עיינתי בגיליון הר.פ. של המשיב, שהינו בעל עבר מכביד הכולל מאסרים.

במכלול, מצאתי שיש להאריך את המעצר, וזאת עד ליום 9.4.17 בשעה 13:30.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א ניסן תשע"ז, 07/04/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מלבה פונטה