1. לפני תביעה לשיבוב שהגישה התובעת ,שהייתה בזמן הרלוונטי לתביעה זו ,המבטחת של השימוש ברכב מאזדה בפוליסת ביטוח מקיף, להלן " המאזדה".

הנתבע 1 היה בזמן הרלוונטי לתביעה זונהג רכב פונטו להלן – " הפונטו" אשר היה מבוטח בביטוח צד ג' אצל נתבעת 2 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ.

2. התובעת מתארת את התרחשות התאונה בכתב התביעה כדלקמן:

"... בזמן נסיעת הרכב המבוטח בכביש לכיוון חיפה במסלול הימני, באותה עת נסע הרכב הפוגע בנתיב שמאלי, לפתע סטה רכב הנתבעים ממסלול נסיעתו ימינה לנתיב בו נסע רכב התובעת, חסם לרכב התובעת את נתיב נסיעתה וגרם להתנגשות הרכבים".

התובעת צירפה חוות דעת שמאי, תמונות נזק, הוראות תשלומים למבוטח והודעה לחברת הביטוח על התאונה.

3. הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי התאונה אירעה בנסיבות שלהלן :

"... עת נסע רכב הנתבעים בנתיבו כדין בכביש 22, לפתע הגיח רכב התובעת, פגע מאחור ברכב הנתבעים... " .

יש לצין כי בין שני הצדדים מתנהל תיק מקביל בבית משפט לתביעות קטנות בקריות : ת"ק 49636-03-17 והצדדים הסכימו שהכרעתי בתיק כאן תחייב אותם בהליך התביעה הקטנה.

4. התקיים דיון בפני ביום 29.05.18 בו העידו נהגי שני הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי.

נהג התובע נשאל אם הפונטו ,שטען כי עקפה את המאזדה ,הספיקה לנסוע לפניו והוא ענה שהפונטו לא עקפה אותו אלא חתכה לפניו. העד הדגים ברכבי צעצוע כיצד הפונטו חתכה לפני המאזדה בזווית 45. העד נשאל מדוע הוא לא בלם עת ראה ממרחק 50 מטר שהפונטו נכנסת לנתיב שלו והוא ענה: " בלמתי אבל בכל זאת נכנסתי בה" .

מטעם הנתבעים העידה נהגת הנתבעים גב' כחלון וכך היא מתארת את התאונה :

" אני יצאתי מכיוון הקריון נסעתי בנתיב הימני ורציתי להמשיך ישר, ראיתי אותו מגיע מאחורה במהירות, כנראה רצה לעקוף והוא נכנס בי". ראה עמ' 6 שורות 12-13. העדה חוזרת על גרסתה כמה פעמיים. " כנראה הוא רצה לעקוף אותי והוא נכנס בי " . העדה נשאלה אם היא בלמה מפחד וכך היא עונה: " ראיתי אותו במהירות במראה, חשבתי שהוא יעקוף אותי לא חשבתי שהוא יכנס בי". ועוד היא מוסיפה " הוא נכנס בי ישר ".

5. דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם ובעדויות הנהגים ובתמונות הנזק הגעתי למסקנה כי עיקר האחריות לקרות התאונה רובצת על נהג המאזדה, דהיינו נהג התובעת. עדות נהג התובעת לא עשתה עלי רושם טוב שכן לא שוכנעתי שהייתה סטייה כהיא זו של רכב הפונטו לנתיב של המאזדה. לא שוכנעתי ,שמשום מה ,הפונטו חתכה לפני המאזדה. תמונות הנזק מעידות אחרת, של פגיעה חזית אחור, דהיינו לא חשוב אם הפונטו עקפה את המאזדה הרי היה על נהג המאזדה לשמור מרחק ולא להיכנס בפונטו.

לעומת עדות זו ,עדות נהגת הנתבעים עשתה עלי רושם טוב. העדה חזרה מספר פעמים ספונטנית על גרסתה כי היא לא ראתה את המאזדה נוסעת מאחור, מתכוונת ככל הנראה לעקוף את הפונטו, אך לבסוף נכנסת בפונטו מאחור.

גרסה זו עומדת בכפיפה אחרת עם מוקדי הנזקים.

אין הדבר אומר שנהגת הנתבעים חסרת אחריות לקרות התאונה שכן אם ראתה רכב מאחוריה מנסה לעקוף אותה היה עליה לאפשר לו זאת, תוך האטת מהירות הפונטו. בשל חוסר זהירותה של נתבעת 2 אני מייחס לה אחריות בשיעור של 20%.

6. לסיכום, אני מקבל את התביעה חלקית ומחייב את הנתבעות לשלם באמצעות נתבעת 2 מנורה חברה לביטוח בע"מ לתובעת שיעור של 20% מסכום התביעה של 35,531 ₪ , דהיינו סך של 7,106 ₪ והוצאות משפט סך של 800 ₪ ושכ"ט עו"ד סך של 1,500 ₪ ובסך הכל 9,406 ₪.

הסכום ישולם ע"י נתבעת 2 לתובעת בתוך 30 יום מיום קבלת העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום תשלומו המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"ט אב תשע"ח, 31 יולי 2018, בהעדר הצדדים.