05 יוני 2019

1. בפנינו תביעות מאוחדות של התובע להכרה בפגיעות בגבו ובצווארו בדרך של מיקרוטראומה, כתוצאה מתנאי עבודתו, כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995.
2. ביום 18.4.2016 דחה הנתבע את תביעות התובע (בשני מכתבים נפרדים), מן הטעמים כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודת התובע; לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלת התובע לתנאי עבודתו; וכן כי מחלת התובע התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
3. על כך הוגשה התביעה שבפנינו.

הרקע העובדתי וההליך בפנינו

1. התובע יליד 1968.
2. במהלך השנים, עבד התובע במספר מקומות עבודה וביצע עבודות שונות:
3. 2003-2005 – סול גוד תקשורת - עובד ייצור, מתקן טלפונים סלולריים.
4. 2006-2007- דגש מדידות - מודד קרינה.
5. 2008-2011- חברת תלעד אלקטרוניקה - הרכבת סלי תקשורת, הרמת מוצרים כבדים מהמחסן.
6. 2012- חברת "נובה" - מרכיב מכונות של בדיקת צ'יפים, ביצוע הרכבה בעמידה ובהמשך ביצוע בדיקות תוך כדי התכופפות.
7. 2012-2015- חברת "ארי פאנטום" - עובד ייצור, ביצוע הרכבות והרמת מוצרים וארונות כבדים.
8. בעבר הגיש התובע תביעה לנתבע בעניין מחלת מקצוע בנוגע לפגיעה ב-CTS בידיו, תביעה אשר התקבלה.
9. בדיון מיום 12.11.2017 הורה בית הדין על איחוד התביעות בגין פגיעות בצוואר ובגב העליון.
10. ביום 30.4.2018 התקיים דיון הוכחות בו העידו מטעם התובע מר עמיר גואטה, מר אמיר רייטן והתובע עצמו. מטעם הנתבע העידה הגב' מירי קליין, חשבת השכר בחברת "ארי פנטום". הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

עיקר טענות הצדדים

1. לטענת התובע, יש משמעות להיותו גבוה, ולעובדה שהוא נדרש להתכופף רבות ולבצע תנועות עם הגב ולקמר את צווארו בעת שעבד במקומות העבודה השונים.
2. במהלך עבודתו בחברת "פנטום" השתמש במקדחה או במברגה, לצורך קדיחה בגוש אלומיניום. עבודה זו בוצעה פעם או פעמיים בחודש למשך כ-3 ימים רצופים והיא דרשה מהתובע התכופפות ותנועות של הצוואר והגב. עדות התובע לעניין הרמת מוצרים כבדים לא נסתרה.
3. גרסת התובע קיבלה חיזוק מעדים נוספים: עדות מר רייטן, שתמכה באופי העבודה ובכך שהעבודה הצריכה התכופפות, וכן העיד כי העבודה בוצעה בישיבה ובעמידה כשהיה צורך להתכופף; ועדות מר גואטה, אשר תמכה באופי העבודה ובכך שהעבודה הצריכה הרמה, סחיבה והתכופפות.
4. התיאור שמסר התובע וכן העדים מצביעים על סדרת פעולות חוזרות ונשנות.
5. הגב' קליין, העדה מטעם ההגנה, שימשה כחשבת שכר ואין לה כל ידיעה לגבי אופי עבודת התובע. בחקירתה התגלה כי ההודעה שמסרה לחוקר מטעם הנתבע בעניין אופי העבודה לא נאמרה מפיה אלא מפי המנהל שכלל לא התייצב לדיון. לפיכך מבקש התובע להוציא מתיק בית הדין את הודעתה בנתבע (נ/2), ולכל הפחות לא לייחס לעדותה משקל. עדותה חיזקה את עדות התובע לעניין עבודה במשך 9 שעות ביום, בין השעות 8:00-17:00.
6. הנתבע לא זימן לעדות את מנהל העבודה ולא את החוקר, וחזקה שעדותם תפעל לרעתו. הנתבע בחר לזמן רק נציגה מחברת "ארי פאנטום טכנולוגיות בע"מ", ונמנע מלהציג חקירות ו/או שאלונים לגבי מקומות העבודה הנוספים. העובדה כי הנתבע בחר שלא לחקור את התובע לגבי חלק ממקומות העבודה, פועלת לרעת הנתבע.
7. הנתבע הכיר בעבר בתביעת התובע ל-CTS כמיקרוטראומה ולמעשה קיבל את טענות התובע בעניין אופי והיקף עבודתו ולכן קיימת לנתבע מניעות בעניין. הניסיון לטעון כי הנתבע השתכנע ביסודות המיקרוטראומה בידיים בלבד אינה מדויקת, שכן הנתבע קיבל את עדויות התובעת שנמסרו לחוקר ואת תשובות המעסיקים ובמסמכים אלו יש התייחסות להיות התובע אדם גבוה שהפעולות השפיעו על צווארו וגבו.
8. בהתאם לפסיקה, פעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות ללא הפסקות. ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו, ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות.
9. לטענת הנתבע, ראיות התובע וסיכומיו אינם מצביעים על תשתית עובדתית רלוונטית לעילת המיקרוטראומה. התובע עבד במקומות עבודה שונים, בתנאים שונים (מלחים, מרכיב, מחווט חוטים, מבריג) ובכל מקום עבודה לא הונחה תשתית עובדתית הולמת. התובע העיד פעם אחת כי התנועות החוזרות והנשנות הינן לשבת ולקום, ופעם שניה דיבר על הטיית ראשו, ולעניין הגב טען כי הוא גבוה ועובד בכיפוף של עמוד השדרה.
10. בהודעתו לנתבע הודיע התובע רק על התכופפות במקום עבודה אחד - חברת נובה, שם עבד חודשים ספורים בלבד בשנת 2012.
11. העד מר רייטן אישר בחקירתו (עמ' 8, ש' 7-11) כי מדובר בעבודה מגוונת שאינה מונוטונית. גם העד מר גואטה אישר (עמ' 9) כי מדובר בעבודה מגוונת בבנייה של גוף מהרבה חלקים שונים. בהמשך עדותו הוא ציין גיוון גם במעמד הגוף.
12. יש לדחות את הטענה כי גובהו של התובע, מנח צווארו והתכופפות הינן תשתית למיקרוטראומה, שכן קבלת טענה זו תבטיח קבלת תביעות רבות באופן אוטומטי.
13. אין לקבל את הטענה כי אם הנתבע קיבל את תביעת התובעת בדבר פגיעה ב-CTS, אזי תביעות התובע באשר למיקרוטראומה ביתר חלקי הגוף להתקבל וגם ב"כ התובע הצהיר כי אין לכך רלוונטיות (עמ' 14, ש' 10).
14. אין לקבל את טענת התובע ביחס לעדותה של הגב' קליין, שכן היא העידה כי ישבה עם מנהל העבודה והודעתה נמסרה על דעתו.

דיון והכרעה

1. הלכה פסוקה היא, כי "תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מקרוטראומטית הינו, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק כאמור הינה של טיפות מים המחוררות, במשך הזמן, חור באבן עליה הן ניתכות" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי (28.7.2002), והאסמכתאות שם).
2. התנועות שבגינן עשויות להיגרם למבוטח פגיעות "זעירות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. בנוסף, תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ובלבד שתהא ממושכת וחוזרת (עב"ל (ארצי) 338/96 המוסד לביטוח לאומי – עובדיה יוסף, פ"ד לו, 213 (2000)).
3. עוד נקבע כי עבודה פיזית וקשה אין פירושה עדות למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים" (דב"ע (ארצי) מו/64 - 0 אבשלום מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי, כפי שצוטט בדב"ע (ארצי) מח/77-0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פ"ד יט(1) 538 (1988)].
4. בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע בנוגע לפגיעה בצווארו, תיאר התובע את תנאי עבודתו (נ/1, סעיף 3, ההדגשות אינן במקור – מ.נ.ד):

"במשך שנים רבות עסקתי במפעלי ייצור, תיקון טלפונים סלולאריים, מפעלים לייצור, הרכבות עם ישיבות בשעות רבות עם עבודות בידיים עם ראש נטוי כלפי מטה לשולחן עבודה, הרמת דברים כבדים, פעולות חוזרות ומתמשכות ומאומצות"

1. בחקירתו בנתבע הסביר התובע על שילוב הכאבים בגב העליון ובצוואר (נ/1, עמ' 2, ש' 28-29, ההדגשות אינן במקור- מ.נ.ד):

"זה שאני כל הזמן בעבודת ייצור ואני מכופף את הצוואר כלפי מטה, וגם את הגב העליון לזה שאני עובד בעבודת ייצור והראש שלי למטה כל הזמן, הצוואר מכופף כלפי מטה זה גם לצוואר וגם לגב העליון"

1. מחקירתו בנתבע עולה תמונה כי התובע ביצע את עבודתו בשתי תנוחות עיקריות, עמידה וישיבה, כאשר ראשו מכופף מטה:
   1. בתלעד אלקטרוניקה - "בטלעד הייתי מרכיב של סלי תקשורת והייתי צריך להרים דברים כבדים יחד עם עוד מישהו" (נ/1, עמ' 2, ש' 38-39). אחר כך הוסיף - "...הייתי מביא את העגלה מהמחסן היית אורז את החומר, הייתי מרכיב מה שנקרא סל... בעצם הייתי מרכיב מכשור של אלקטרוניקה, הייתי עובד על סל בממוצע זה שעתיים, שאני עומד ומרכיב את הכרטיסים, ואחר כך אני יושב מול מחשב ועושה את הבדיקות" (שם, עמ' 3, ש' 50-56).
   2. בסולד גוד תקשורת - "הייתי יושב ומתקן טלפונים סלולריים והייתי עושה הלחמות ומבריג עם מברגים" (שם, עמ' 2, ש' 39-40), ובהמשך - "הייתי שם מן מתקן כזה שהיה בו מכשירים שמחכים לתיקון, טלפונים סלולריים וכל היום הייתי יושב ומתקן טלפונים סלולריים, ככה כל היום, הייתי מבריג הכל ביד עם מברגים ולא עם מכשירים, ככה כל היום הייתי יושב על הכיסא" (שם, ש' 47-49- עמ' 3, ש' 50).
   3. בחברת נובה - "הייתי מרכיב מכונות של מוליכים למחצה בודקים את הרכיבים של חברה חיצוני אם הם תקינים או לא תקינים" (שם, עמ' 2, ש' 40-41) וכן (שם, עמ' 3, ש' 57- 5 9)- "הייתי עושה את ההרכבה הזאת בעמידה והייתי צריך להתכופף הרבה כי אני גבוה, וככה כל היום, הייתי בונה מלמטה את זה והייתי יושב בהתחלה ואחר כל הייתי קם".
   4. בחברת ארי פנטום (עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 22-23) - "עבדתי בייצור, מרכיב מכני, בונה מוצרים שהם מייצרים, ארונות תקשורת בעיקר, הלחמה, הרכבה, חיווטים, הברגות".
2. עוד סיפר התובע כי הוא מקשר את כאביו לכיפוף הצוואר בלבד (נ/1 עמ' 4, ש' 78-79), ותיאר כי בכל אחת מעבודותיו (נובה, תלעד, ארי פנטום וסול גוד) היה מכופף את צווארו בלפחות חצי מהזמן (עמ' 4, ש' 80-90).
3. התובע אישר ממצא זה בחקירתו בבית הדין (עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 24-28):

"ש. רוב הטענות הן לעבודה בישיבה ועמידה, אבל אין תנועתיות בעבודה.

ת. זה שאני עוש[ה] שמונה שעות אותו דבר, זה לא תנועה? צריך לשבת ולקום, והשולחן נמוך מדי.

ש. איזה תנועה לטענתך חוזרת ונשנית?

ת. הראש שלי כל הזמן נטוי כלפי השולחן, אני הייתי צריך לשחרר אותו מדי פעם. להתכופף לארון שנמצא על הרצפה."

עוד אמר (עמ' 5, ש' 17-20)-

"ש. ראינו עד עכשיו, לפי ההודעה שלך שאתה תולה את הפגימות בגב העליון ובצוואר, בגלל התנוחה של הצוואר שלך המכופף?

ת. כן. במשך שעות, גם בגלל שהייתי צריך להרכיב דברים על השולחן, הייתי עושה את זה מלמעלה, וזה היה גורם לקימור בגב."

1. חברו של התובע, מר גואטה, שעבד איתו בחברת תלעד ובחברת פנטום, חיזק את עדות התובע סיפר על העבודה בתלעד כי "...דוד ביצע את העבדות ההרכבה של סלי תקשורת על עגלות הרכבה, בעמידה תוך התכופפויות רבות ובהמשך נדרש לבצע בדיקות למול שולחן עם מחשב" (ת/2, ס' 2-3).
2. על העבודה בחברת ארי פאנטום סיפר כי "...ובנוסף היה דוד עובד מול שולחן עבודה או סטנד נמוך יותר מאשר השולחן ומכופף ומבצע עבודות של הלחמה והברגות עם ראש נטוי מטה כלפי מוצר. לעיתים לא היה ניתן להניח את הארון על השולחן בגלל שהיה כבד אז היו צריכים לעבוד כשהארון על סטנד בגובה נמוך יותר משולחן, תוך התכופפויות רבות" (ת/2, ס' 5-6).
3. עולה אפוא, כי התובע ביצע את עבודתו בשתי תנוחות קבועות - ישיבה ועמידה. תנוחות אלו, בשילוב עם כיפוף הגב והצוואר, אינן יוצרות תנועות חוזרות ונשנות. מדובר במצב סטטי של עבודה, סיזיפית ומעייפת ככל שתהיה, שאינה מאופיינת בתנועות זעירות העשויות להוביל לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה.
4. משקבענו כי הכיפוף אליו טוען התובע הינו תנוחה קבועה ולא תנועה מתחדשת, הרי שאין בעובדה כי התובע אדם גבוה (סעיף 5 לסיכומי התשובה, ס' 2 לתצהירו של העד מר רייטן) כדי לסייע להוכחת תביעתו.
5. זאת ועוד, על עבודתו האחרונה, ב"ארי פנטום", העיד התובע כי מדובר בעבודה מגוונת ומשתנה (נ/1, עמ' 3, ש' 59-67) -

"הייתי הולך למחסן ומביא חלקים שכל חלק כזה שוקל מקילו אחד ועד 2 קילו... ומתחיל להרכיב אותם... אני עושה קידוחים והברגות, ומחבר את כל הדברים, אני עושה את זה חצי בעמידה וחצי בישיבה, אין לזה חוקים כל פעולה היא שונה וזה מאד מגוון זה לא כמו מישהו שעושה את אותה עבודה כל הזמן זה מאד מגוון ועבודה משתנה זה כל פרויקט משהו אחר"

1. בחקירתו בבית הדין תיאר מר גואטה את העבודה בתלעד כבעלת מספר שלבים משתנים: לקיחת החלקים מהמחסן, הרכבת כלוב/ארון, אינטגרציה של בדיקות במחשב וחיזוק ברגים והדבקת מדבקות (עמ' 10, ש' 20-30; עמ' 11, ש' 1-6).
2. כשעומת התובע עם כך שאמר שמדובר בעבודה מגוונת, ענה (עמ' 6, ש' 6-9):

"הבנתי למה הוא ניסה לחתור. הוא אמר לי במהלך השיחה שאני לא עשיתי את אותה העבודה כל הזמן, אבל אני עבדתי בייצור, הפעולות הן של הברגות וכו', אני התכוונתי שכל פעם מפתחים מוצר אחר. מטבע הדברים, המקצוע שלי זה בהברגות, בהלחמות. גם אם המוצר הוא שונה. כמו שהמנתח עושה את אותה עבודה והחולים שונים.".

1. גם אם נקבל הסבר זה, הרי שכפי שהתרשמנו לעיל, אין בעבודת התובע – באף אחד ממקומות עבודתו – כדי להוכיח תשתית עובדתית לקיומן של תנועות חוזרות ונשנות הפועלות על איברים קבועים.
2. אשר למשאות שהרים במהלך עבודתו. התובע העיד כי בחברת ארי פנטום היה מרים, יחד עם עובד נוסף, 40 קילו בתדירות של פעם בכמה שעות (נ/1, עמ' 5, ש' 102-103), ובחברת תלעד העיד כי היה מרים סלי תקשורת במשקל 20 קילו מרחק של מספר צעדים, כל ארבע שעות (עמ' 4, ש' 94-100). אין בהרמת משקל כבד, לזמן מועט ביותר, פעמיים ביום, כדי לבסס תביעה לפגיעה על דרך מיקרוטראומה.
3. העובדה כי הנתבע קיבל את תביעת התובע באשר לפגיעה ב-CTS בדרך של מיקרוטראומה איננה הוכחה לקיומן של פגיעות נוספות באיברים אחרים בגוף. בדיקה של כל פגיעה צריכה להיעשות בנפרד בהתאם לראיות ולממצאים הנוגעים לכל איבר.

סוף דבר

1. על יסוד האמור לעיל - התביעה נדחית.
2. בנסיבות העניין ולאור מהותה של התביעה - אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' סיוון תשע"ט, (05 יוני 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' חנה קפלניקוב מיכל נעים דיבנר

נציגת עובדים שופטת