1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, שניתן על ידי כב' השופט פליקס גורודיצקי, בתיק 20124-10-16, לפיו דחה בית המשפט הנכבד את תביעת המבקש לתשלום שכר טרחת עו"ד מהמשיב.

2. עיקר נימוקי פסק הדין היו כדלקמן

א. התביעה הינה על סך של 5,148 ₪. נטען כי המבקש זכאי לתשלום שכר טרחה בגין טיפול משפטי שעשה עבור המשיב.

ב. המבקש הגיש בשם המשיב תביעה לחברת הביטוח בגין נזקים שנגרמו למשיב. המשיב טען לפני בית המשפט כי המבקש אינו זכאי לשכר טרחה, שכן התרשל בייצוג המשיב והתביעה נמשכה זמן רב.

ג. המבקש טען שלא התרשל וכי התביעה התארכה עקב התרשלות חברת הביטוח.

ד. בית המשפט קבע כי לכתב התביעה צורפו מסמכים המלמדים על היקף עובדתו של התובע. התובע העריך כי השקיע 11 שעות עבודה והוא דורש 400 ₪ עבור כל שעת עבודה.

ה. המשיב צירף מסמכים שונים.

ו. לאחר תיאור עובדתי זה, קבע בית משפט קמא כי לאחר שעיין במסמכים ושמע את הצדדים, דין התביעה להידחות.

ז. בית המשפט לא קיבל את טענת המשיב לפיה המבקש התרשל.

ח. בית המשפט לא קיבל את הטענה שהתביעה התארכה מעבר לזמן סביר.

ט. בית המשפט קבע כי היה על הצדדים לפעול בהתאם להסכם שכר הטרחה שנערך ביניהם. בהסכם לא נאמר כי במידה שהייצוג יופסק זכאי המבקש לשכר טרחה ראוי. בית משפט קמא קבע כי היה על המבקש להגיש חוות דעת בעניין זה ולא להסתפק בהערכתו שלו. לפיכך קבע בית המשפט, כי במצב דברים זה בו לא נאמר דבר בהסכם ולא הוגשה חוות דעת בעניין, התביעה לא הוכחה. בית המשפט דחה את התביעה וחייב את המבקש בהוצאות בסך כולל של 1,000 ₪.

3. עיקר טענות המבקש

א. מדובר היה בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה שצורף לתביעה.

ב. ההליכים בתביעה התקדמו. נערך תצהיר של המשיב במענה לשאלון מטעם חברת הביטוח והוגשה בקשה למינוי מומחה רפואי. המשיב הוא זה שפנה אל המבקש וביקש להפסיק את הייצוג ולהעביר את התביעה לעורך דין שטיפל בתביעה נוספת של המשיב. המבקש סירב ללא תשלום שכר טרחתו. המשיב הגיש באמצעות עורך הדין האחר בקשה לבית המשפט להפסקת ייצוגו על ידי המבקש.

ג. המבקש מלין על כך שהתקיים דיון בבית המשפט אולם בית המשפט לא אמר דבר בעניי הצורך בחוות דעת מומחה הדרושה כדי להוכיח את התביעה או כי אין בידי בית המשפט היכולת לקבוע את שכר טרחתו שלו זכאי המבקש. התוצאה היא שהמשיב נהנה מעבודתו של המבקש אולם לא משלם על כך.

ד. גם אם הסכם שכר הטרחה אינו כולל תנאי הנוגע למצב של הפסקת הייצוג, המבקש זכאי לשכר טרחה ראוי. לא היה מקום לכלול תנאי הנוגע להפסקת הייצוג שכן המבקש לא צפה כלל אפשרות זו.

ה. בכל המקרה, טוען המבקש כי הוא זכאי לשכר טרחה ראוי עבור הפעולות שביצע, היינו משא ומתן עם חברת הביטוח, הגשת התביעה לבית המשפט ומתן תשובות לשאלון.

4. עיקר טענות המשיב

א. ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות אמור היה להיות מהיר ויעיל והתערבות ערכאת הערעור מוגבלת ומצומצמת.

ב. פסק הדיון מנומק היטב.

ג. אין מקום להתערב בקביעות עובדתיות.

ד. בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה המדבר בעד עצמו ואין מקום לחרוג ממנו.

ה. המבקש התרשל בייצוג המשיב.

ו. בעקבות כך פנה המשיב אל המבקש בדרישה שיפסיק לייצגו. המבקש התנה זאת בתשלום שכר הטרחה.

ז. לאחר כל זאת המבקש הודיע למשיב כי מבחינתנו הוא יכול להעביר את הייצוג לעורך דין אחר והמשיב היה מוכן להחזיר את הייצוג למבקש, אך המבקש סירב לכך.

ח. גם בעת שייצג המבקש את ה משיב העלה דרישות כספיות בגין תשלום 500 ₪ עבור הגשת המסמכים.

ט. הסכם שכר הטרחה קובע שיעור באחוזים של תשלום שכר הטרחה מהפיצוי אותו יקבל המשיב. אין בו אמירה כי יש לשלם שכר טרחה במקרה של הפסקת הייצוג.

י. עד היום לא הסתיימה התביעה ולא התקבל סכום כלשהו מחברת הביטוח.

יא. יוער, כי המשיב הוסיף טענות אחרות שאינן נוגעות לבקשת רשות הערעור שלפניי, ועל כן לא ראיתי מקום לפרטן.

5. דיון והכרעה

א. הסכם שכר הטרחה שנערך בין הצדדים אינו כולל התייחסות לתשלום שכר טרחה במקרה של הפסקת הייצוג, אלא כולל פירוט של שכר הטרחה באחוזים, מסכומים שיתקבלו, במצבים שונים, הסכם פשרה לפני הגשת תביעה, פשרה לאחר הגשת התביעה ומתן פסק דין.

ב. מדובר בהסכם מקובל שנערך בין עורך דין לבין לקוח, שעה שהוגשה תביעה מכוח הוראת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

ג. במרבית המקרים תביעת אלו מסתיימות עם קבלת פיצוי כזה או אחר. קיימים מקרים בהם נדחית התביעה מסיבות שונות, כגון העדר כיסוי ביטוחי למשל, דחיית התביעה מסיבות עובדתיות שונות, ועוד. משמע, מצב של אי קבלת פיצוי יכול להתרחש לא רק עקב הפסקת הייצוג, אלא גם מטעמים אחרים. עולה השאלה, האם במצב זה זכאי עורך הדין לשכר טרחה ראוי למרות שהדבר לא נאמר בהסכם שכר הטרחה.

ד. לא אחת נקבע, כי שעה שהוסכם בין עורך דין לבין לקוח כי עורך הדין ייצג את האחרון, גם אם הייצוג הופסק, זכאי עורך הדין לשכר טרחה ראוי. הלקוח זכאי לנתק את הקשר, ואין מקום לכפות ייצוג כל עוד יובטח שכר הטרחה שלו זכאי עורך הדין. בענייננו קבע בית המשפט כי המבקש לא התרשל והתביעה לא התארכה זמן בלתי סביר. מכאן שהמבקש זכאי לשכר טרחה ראוי עבור עבודתו, היינו פנייה לחברת הביטוח, הגשת התביעה ומתן תשובות לשאלון.

ה. במצב דברים זה בו הופסק הייצוג ביוזמת המשיב, יש מקום לנקוט בדרך "האומדנה", ובית המשפט יקבע את שכר הטרחה הראוי (ראה לעניין זה פסק דין בת"א 17250/08 (שלום י-ם) עו"ד מואייד מיעארי נ' עוביד (כב' השופט א' דראל), מיום 10.4.11, סעיפים 22-25).

ו. יודגש, כי ההיגיון והשכל הישר מוליכים למסקנה כי עורך דין שלא התרשל זכאי לשכר ראוי, אף אם לא נקבע בהסכם שכר הטרחה שכר זה. מדובר בתנאי מכללא אותו יש לקרוא לתוך ההסכם, כזה החל על מסגרת היחסים בין עורך דין ללקוח.

ז. לפיכך, יש לפסוק למבקש שכר טרחה ראוי בהתחשב בפעולותיו, על פי הערכתו של בית המשפט, שהרי בית המשפט רשאי לפסוק שכר טרחה על דרך האומדן כפי שהוא נוהג לא אחת שעה שהוא פוסק הוצאות משפט ושכר טרחה בתביעות שונות הבאות לפניו.

6. סיכום

החלטתי לדון בבקשה לרשות ערעור כבערעור עצמו, ולקבל את הבקשה. לפיכך, פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות מתבטל. נוכח דבריי לעיל, אני מחייב את המשיב לשלם למבקש סכום של 4,000 ₪ נכון להיום. סכום זה כולל בתוכו סך של 2,500 ₪ שכר טרחה ראוי, כאמור לעיל, וכן 1,500 ₪ עבור הוצאות המשפט בבית המשפט לתביעות קטנות ובהליך שלפניי.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' תמוז תשע"ז, 03 יולי 2017, בהעדר הצדדים.