1. לפני בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

2. ביהמ"ש רושם בפניו כי בוצעה המצאה כדין לידי הנתבע 1 ביום 24.5.17.

3. באשר להמצאה לנתבע 2, בוצעה המצאה בדרך של הדבקה. מסירה בדרך של הדבקה הינה דרך המסירה הבעייתית ביותר, כדברי המלומד ד"ר י. זוסמן, בספרו "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית, 1995, בע' 232:

"לא הרי דין המצאה על ידי דבקה כאמור בתקנה 489, כהרי המצאה אישית... לגבי מסמך שנמסר על ידי הדבקתו על הדלת ואשר לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם על ידי מאן-דהוא ולא הגיע לידי הנמען או בני-ביתו, בן-חורין בית המשפט להורות כי הדבקתו לא תחשב כמסירה" [ההדגשה הוספה – א.ו.ק.]

ראה גם: ע"א 427/61 דליהו נ' הדייקן מפעלי מתכת לחלקי חלוף בע"מ ואח', פ"ד טז 624, 627; וב"ש 278/84 מחמוד סולמיאן צאדק נ' טחנת קמח עין חי בע"מ פ"ד לח(2) 755.

4. נושא זה מקבל משנה תוקף בקשר לתביעות בסכומי כסף גבוהים, כאשר קיים אינטרס מובהק להימנע ממתן פסקי דין בהעדר הגנה, ולהעדיף דיון בסכסוכים שבין הצדדים לגופם של דברים. ביצוע המצאה מלאה יש בה גם כדי לחסוך במשאבים משפטיים ציבוריים יקרים שכן בהעדרה, רבות הבקשות המוגשות לביטול פסקי דין בהעדר הגנה מחמת אי המצאה כדין.

5. לבקשה לא צורף תדפיס רשמי עדכני ממרשם האוכלוסין המלמד כי הכתובת בה בוצעה ההדבקה היא כתובת הנתבע 2.

6. בנסיבות אלה איני סבורה שיש מקום ליתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע 2, על יסוד אותה המצאה בדרך של הדבקה בלבד, ועל המבקשת/התובעת להתכבד ולהמציא את כתבי הטענות לידי הנתבע 2 עצמ במסירה אישית. דרך המלך היא המצאה לנתבע עצמו, וביהמ"ש אינו משתכנע שהתובע פעל בשקידה באופן המצדיק להתיר המצאה באמצעות הדבקה.

7. מתן פסק דין לאחד הנתבעים, בדרך של פיצול, הוא בשיקול דעת ביהמ"ש, וביהמ"ש סבור שאין להדרש לכך בשלב זה כאשר טרם בוצעה המצאה מלאה לידי הנתבע 2 עצמו.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ז, 30 יוני 2017, בהעדר הצדדים.