07 יולי 2017

לפני:

כב' השופטת כרמית פלד

החלטה

מבוא

1. לפניי בקשת הנתבעת (להלן: "הבקשה") לעיכוב הליכי התביעה עד למיצוי הליכי השיפוט הפנימיים הקבועים בהסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניה, כפי שעודכן מעת לעת (להלן: "ההסכם הענפי").
2. התובע, אשר טוען כי הועסק ע"י הנתבעת מ יום 1/3/12 ועד יום 30/3/16, הגיש תביעה לתשלום זכויות שונות, ובין היתר, תשלום הפרשי שכר בהתאם לשכר הענפי הקבוע בצו ההרחבה בענף הבנין. התובע מתנגד לבקשה וטוען, בין היתר, כי העברת הדיון לוועדה פריטטית מותנית בהסכמתו.
3. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה מצאתי שיש מקום לקבל את הבקשה ולעכב את ההליכים לזמן מוגבל, אשר במהלכם יפנו הצדדים לוועדה פריטטית, לצורך מיצוי מנגנון יישוב סכסוכים הקבוע בהסכם הענפי. להלן אפרט נימוקיי, כפי שצויינו גם בס"ע 42574-01-15 (החלטת מותב זה מיום 17/9/15).

המסגרת הנורמטיבית

1. בין התאחדות בוני הארץ לבין הסתדרות העובדים הכללית – עובדי הבנין והעץ נחתמו הסכמים קיבוציים ענפיים, אשר התעדכנו מעת לעת.
2. בע"ע (ארצי) 9847-04-14 גוטליב אחריות בבניה בע"מ נגד נצר חמאד דאוד (20/1/15) (להלן: "פרשת גוטליב") דחה בית הדין הארצי ערעור שהוגש על החלטת בית הדין האיזורי, אשר לא נעתר לבקשת הנתבעת למחוק תביעה ולחילופין להורות על עיכוב הליכים בה עד למיצוי מנגנון יישוב הסכסוכים הפנימי. בית הדין הארצי אשר בחן את לשון ההסכם הענפי אשר עמד בתוקפו במועד פסק הדין, ציין בפסק דינו את הדברים הבאים:

"1. לאחר ששמענו את הצדדים בדיון לפנינו, התרשמנו לכאורה כי לא ניתן לפרש את סעיף 76 להסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניה, מושא הדיון שבפנינו (להלן: "ההסכם הענפי") ככופה על העובד כפרט פניה למנגנון ישוב חילוקי דיעות בטרם הגשת תביעה לבית הדין. זאת, בשונה ממקרים בהם העובד בוחר מרצונו לפנות למנגנון הקבוע באותו סעיף.

2. מדברי הצדדים להסכם הענפי עולה שקיים רצון אמיתי להקים מנגנון ליישוב סכסוכי הפרט שתוצאתו מותנית בהסכמת כלל הצדדים לרבות העובד כפרט. יש לברך על כוונה זו, אך לשם כך על הצדדים להסכם הענפי להסדיר את אותו מנגנון בלשון מפורשת בהסכם הענפי, בשים לב לכלל השיקולים הרלוונטיים הן בהיבט המעשי והן בהיבט המשפטי ".

1. סעיף 76 להסכם הענפי אשר עמד בתוקפו במועד מתן פסק הדין בפרשת גוטליב קבע, כדלקמן:

"לצורך יישוב חילוקי דעות בנושאים המוסדרים בהסכם זה בין הצדדים ו/או יחידיהם תוקם ועדה פריטטית בת שלושה שלבים:

1. תחילה יעלה הנושא שבמחלוקת בפני ועדה פריטטית מרחבית אשר תורכב ממזכיר האיגוד המקצועי במרחב בתחומו נמצא מקום מושבו של המעביד ונציג המעביד.
2. במידה ולא הגיעה הועדה הפריטטית להסכמה תוך 14 ימים, יעלה הנושא שבמחלוקת בפני ועדה פריטטית ארצית אשר תורכב מיו"ר ועדת העבודה הארצית של התאחדות הקבלנים ויו"ר הסתדרות עובדי הבנין והעץ בהסתדרות, או נציג אחר שימנו אלה מטעמם.
3. לא הגיעה הועדה הפריטטית הארצית להסכמה תוך 14 ימים:
4. יביאו הצדדים את הנושא להכרעתו של בית הדין לעבודה.
5. על אף האמור בסעיף קטן א' לעיל, בעניינים הנוגעים לפרשנות הסכם זה, לאופן יישמו ולשאלות עקרוניות בעלות השלכות רוחב על עובדים בענף (להבדיל משאלות פרטניות) או בעניינים אחרים שיוסכמו בין הצדדים, ינסו הצדדים להביא את המחלוקת להכרעת יו"ר האגף לאיגוד מקצועי  ונשיא התאחדות הקבלנים והבונים טרם פנייה לבית הדין לעבודה לפי סעיף קטן א' לעיל.
6. אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכותם של הצדדים למנות בורר חיצוני המוסכם על שניהם על מנת שיכריע בחילוקי הדעות"
7. ביום 29/6/15, לאחר המועד שבו ניתן פסק הדין בפרשת גוטליב, נחתם בין התאחדות בוני הארץ לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות עובדי הבנין והעץ הסכם ענפי חדש בענף הבנין (להלן: "ההסכם הענפי החדש").
8. סעיף 4 להסכם הענפי החדש קובע כי הוראות פרק יב' להסכם זה (דהיינו סעיפים 75-77) תכנסנה לתוקפן במועד חתימת ההסכם הענפי החדש, קרי ביום 29/6/15. סעיף 75 להסכם הענפי החדש זהה לסעיף 76 להסכם הענפי הקודם (אשר עמד בתוקפו במועד מתן פסק הדין בפרשת גוטליב). להסכם הענפי החדש נוסף סעיף 76, אשר קובע כדלקמן:

"הוועדה הפריטטית הפועלת מכוחו של סעיף 75 לעיל, תהיה מוסמכת לדון בסכסוכים בין עובד ומעסיק עליהם חל ההסכם, הנובעים מן הנושאים המוסדרים בהסכם זה ובהסכמים הקיבוציים הקודמים לו ושאינם מחייבים סעד מיידי וזמני, בכפוף לאמור להלן:

א. הסכסוך יובא לברור בפני ועדה פריטטית מרחבית, כאמור בסעיף 75 א' לעיל, ובהעדרה, בפני ועדה פריטטית ארצית, כאמור בסעיף 75 ב', בטרם יבורר בערכאה המשפטית המוסכמת – בית הדין האזורי לעבודה.

ב. במסגרת הדיון תפעל הוועדה כדי להביא את הצדדים לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי המידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.

ג. בהעדר הסכמה בין עובד ומעסיקו, יוכל כל אחד מן הצדדים להמשיך ולברר את הסכסוך בפני בית הדין האזורי לעבודה.

ד. העובד יהיה רשאי להגיש ו/או להמשיך בתביעתו בבית הדין לעבודה, למרות האמור לעיל, בהתקיים אחד מן המקרים הבאים:

1. העובד או מעסיקו פנו לוועדה הפריטטית, וזו לא קבעה דיון בעניינם תוך 30 יום מיום הפניה למועד שיחול תוך 60 יום מיום הפניה.

2.ההליך בפני הועדה הפריטטית לא הסתיים וחלפו למעלה מ- 45 ימים ממועד הישיבה הראשונה.

ה. פרק הזמן לברור הסכסוך שבין עובד למעסיקו ועד שבעה ימים לאחר סיום דיוני הועדה הפריטטית, לא ימנה במנין תקופת ההתיישנות בגין תביעה פלונית".

דיון והכרעה

1. מפסק הדין בענין גוטליב עולה כי אין מקום ליתן תוקף למנגנון יישוב סכסוכים אשר במהותו הינו מנגנון הכופה על הפרט, להבדיל ממנגנון וולונטרי. במילותיו מדגיש בית הדין הארצי את ההכרח בהיעדר כפיה כלפי הפרט ביחס לתוצאת ההליך.
2. ההסכם הענפי החדש קובע ברחל בתך הקטנה כי תוצאת ההליך שידון לפניי הוועדה הפריטטית אינה כופה על הפרט דבר. לשון ההסכם מציינת במפורש כי תוצאת הוועדה הפריטטית הינה פרי הסכמת הצדדים בלבד וככל שאין הסכמה כאמור רשאי כל אחד מהצדדים לפנות לבית הדין למיצוי זכויותיו. הלכה למעשה ההסכם הענפי החדש מתאר מעין הליך גישור פנימי, אשר תוצאתו מותנית בראש ובראשונה בהסכמת הצדדים.
3. סבורה אני כי לשונו של ההסכם הענפי החדש עולה בקנה אחד עם דברי בית הדין הארצי בפרשת גוטליב, שכן בית הדין בירך על נכונות הצדדים להקים מנגנון ליישוב סכסוכי הפרט שתוצאתו מותנית בהסכמת הצדדים.
4. בהתחשב בטיב ההליך המתנהל בפני הוועדה הפריטטית ומשאין מדובר בהליך הדומה במהותו לבוררות הכופה החלטתה על הפרט, הרי שאין במתן תוקף להליך זה, כפי שעוגן בהסכם הענפי החדש, כדי לסטות מהקבוע בסעיף 3 לחוק הבוררות תשכ"ה-1968 ואין בכך כדי לחרוג מההלכות הקובעות כי זכויות קוגנטיות מכוח משפט העבודה המגן אינן ניתנות לוויתור ומשכך אינן בנות בוררות (ע"ע (ארצי) 73/08 יהלומי מסיקה צ'ינו ובניו בע"מ נגד עראקי (14/9/09)).
5. לא נעלמה מעיני העובדה כי בהתאם להסכם הענפי החדש על העובד כפרט לפנות לוועדה הפריטטית טרם פנייתו לבית הדין.
6. כידוע, זכות הפניה לערכאות הינה זכות חוקתית ראשונה במעלה (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577). יחד עם זאת מצאתי כי התנאי הקבוע בהסכם הענפי החדש אינו פוגע בזכות הפנייה לערכאות, שכן מנגנון יישוב הסכסוכים באמצעות הוועדה הפריטטית, אשר נועד לפתור את המחלוקת בהסכמה מהווה שלב מקדים, טרם הפניה לבית הדין.
7. ככל שאכן מתקיימת פגיעה בזכות הגישה לערכאות – וסבורה אני כי לא מתקיימת פגיעה כאמור - הרי שלכל היותר מדובר בפגיעה מינורית, שעניינה עיכוב קל ותו לא, פגיעה שהינה פגיעה מידתית וסבירה ויש ליתן לה תוקף, בהתחשב באיזונים בין הזכויות והעקרונות המתנגשים. אבהיר.
8. ראשית, בעניין התובענה שלפניי הרי שזו הוגשה לבית הדין טרם פניה לוועדה הפריטטית, ומשכך לא ייגרע מהתובע דבר וכל זכויותיו תשמרנה ככל שיעוכבו ההליכים בבית הדין והצדדים יפנו לוועדה פריטטית בשלב זה. בתובענה דנן אף טרם נקבעה לקדם משפט. על כן, ובשים לב ללוחות הזמנים אשר נקבעים בבית דין זה, עיכוב ההליכים לצורך פניה לוועדה פריטטית לא יעכב הלכה למעשה את ניהול ההליכים בבית הדין באופן ניכר. על כן, הנימוקים הבאים יצויינו להשלמת התמונה ולמעלה מן הצורך.
9. שנית, ההסכם הענפי חדש קובע סד זמנים קצר מאוד לבירור המחלוקת לפניי הוועדה הפריטטית. בהתאם לקבוע בהסכם זה על הוועדה הפריטטית לקבוע דיון לפניה בתוך 30 ימים ממועד הפניה הראשונה בעניינו של העובד למועד שיחול לכל המאוחר תוך 60 ימים מהפניה. ככל שהוועדה הפריטטית לא תעשה כן רשאי העובד להגיש תביעתו לבית הדין ישירות ו/או להמשיך תביעתו בבית הדין בטרם התקיים הדיון לפניי הוועדה הפריטטית או בטרם נקבע. באותו אופן רשאי העובד לנהוג במידה וההליך לפניי הוועדה הפריטטית לא הסתיים וחלפו 45 ימים ממועד הישיבה הראשונה. הינה כי כן הפניה לוועדה הפריטטית עשויה לקצר את לוחות הזמנים לבירור המחלוקת ובכך לייעל את ההליכים ולחסוך גם בעלויות.
10. שלישית, ההסכם מציין מפורשות כי פניה לוועדה הפריטטית עוצרת את מירוץ ההתיישנות, באופן שלא יימנה במנין תקופת ההתיישנות פרק הזמן שבו ידונו הצדדים לפניי הוועדה הפריטטית ועד שבעה ימים לאחר סיום דיוניה. הסכמה זו באה גם היא להבטיח כי לא תפגע זכות כלשהי של הצדדים, בין מהותית ובין דיונית, בשל עצם הפניה למנגנון יישוב הסכסוכים המוסכם.
11. אין חולק כי יש לייחס חשיבות רבה למתן גושפנקא ליחסי עבודה קיבוציים, באופן של מתן נפקות לרצון הצדדים בהסכמים קיבוציים שהינם פרי משא ומתן בין הצדדים, וזאת ככל שאין בהסכמים כדי לקפח באופן כלשהו את זכויותיו של מי מהצדדים או לכפות באופן שאינו מתיישב עם הדין חובות מסויימים על הפרט.
12. ההסכם הענפי החדש בענף הבנין מעניק לעובדים החוסים תחת כנפיו זכויות שהינן מעבר לאלה המוקנות בחוק לכלל העובדים במשק. בנסיבות אלה ולאור דברי בית הדין הארצי בפרשת גוטליב סבורה אני כי בעת הזאת, ולכל הפחות למשך תקופת מבחן מסויימת, יש ליתן תוקף להסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם הענפי החדש - הסכמה אשר תוקנה בהשוואה להסכם הענפי הקודם, תוך התחשבות בהיבטים שונים, כפי שצויין בפסק הדין בפרשת גוטליב.
13. בית הדין בפרשת גוטליב בירך על כוונת הצדדים להקים מנגנון ליישוב סכסוכי פרט שתוצאתו מותנית בהסכמת כלל הצדדים, לרבות העובד כפרט. ברכת הדרך האמורה מתיישבת עם מדיניות בית הדין הארצי ככלל, לעודד יישוב חילוקי דעות בין צדדים להסכמים קיבוציים (ר', בשינויים המחוייבים, דב"ע (ארצי) נג/3-127 עירית אשדוד נגד שלמה בנישתי (2/3/94); דב"ע (ארצי) מט/41-43 ההסתדרות הכללית – האגף לאיגוד מקצועי נגד התעשייה האווירית בע"מ (10/8/89)), תוך שהכל כפוף כמובן לכללי הדין ולכך שאין פגיעה בעובד כפרט.
14. בהתחשב בעובדה שפניה לוועדה הפריטטית, בהליך אשר עוגן בהסכם הענפי החדש, עשויה להביא לפתרון המחלוקת תוך חסכון בזמן ובמשאבים, ובין היתר, באמצעות אפשרות לייצוג העובד כפרט מבלי לפגוע בזכות גישתו לערכאות, מצאתי כי יש מקום לעכב לזמן מוגבל את ההליכים בבית הדין, תוך מתן תוקף לפרי הסכמתם המשותפת של הצדדים להסכם הענפי החדש.
15. סוף דבר – הבקשה מתקבלת באופן שההליכים בבית הדין מעוכבים עד ליום 1/12/17.
16. הצדדים יפנו ללא דיחוי לפתיחת הליך בוועדה הפריטטית.
17. עד יום 2/12/17 יודיע התובע לבית הדין את תוצאות ההליך בוועדה הפריטטית. ככל שלא יודיע דבר תימחק התביעה מחוסר מעש, ללא התראה נוספת.
18. בהתחשב בכלל נסיבות הענין לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ז, (07 יולי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.