30 אוקטובר 2019

1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באוטם שריר הלב בו לקה ביום 29/5/16 כפגיעה בעבודה.

תביעתו נדחתה בנימוק כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 29/5/16.

על כך התביעה שלפנינו.

1. לטענת התובע בתביעתו, ביום 29/5/16, תוך כדי נהיגה במשאית במסגרת עבודתו, התפתח ויכוח חריף בינו לבין העובדים הנוספים שנסעו איתו במשאית, בקשר לענייני עבודה. התובע הרגיש תחושת חנק ולחצים בחזה ופנה לטיפול רפואי.
2. בטופס התביעה שמילא התובע לנתבע (נ/5) לא תאר התובע את סיבת הוויכוח, ורק ציין כי זה ארע בשעה 11:30 במהלך עבודתו כנהג משאית אשפה בירכא.
3. במסמכי קופ"ח נמצא רישום ביקור אצל רופא המשפחה בשעה 11:02.

בסיבת הביקור נרשם:

"כאבים לוחצים בחזה מהיום בבוקר, הרגיש בחילות ללא הקאות, הזעה קרה...החולה ידוע על יתר שומנים בדם, מעשן קופסא ליום מזה 21 שנה, לא שותה אלכוהול".

התובע הופנה לחדר המיון.

1. בסיכום הביקור בחדר המיון בבי"ח נהריה מ- 29/5/16 נרשם בתלונות התובע:

"בן 38. הבוקר הרגיש כאבים בקדמת החזה מקרינים ליד שמאל...לפני שבועיים הרגיש דקירות בחזה שחלפו".

1. התובע הועבר למחלקה הקרדיולוגית ושם נרשם:

"התקבל מחדר מיון עקב כאבים לוחצים בחזה...הכאבים נמשכים כ-10 דק' לא קשורים למאמץ. מציין כאבים דוקרים לפני חודש ימים".

1. ברישום נוסף במסגרת המחלקה נרשם ביום 29/5/16:

"מטופל ללא מחלות כרוניות, הגיע למחלקתנו דרך המיון...למטופל היפרכוליסטרמיה, השמנת יתר, מעשן קופסא ביום. לפני שבועיים הרגיש דקירות בחזה שעברו. היום בבוקר הרגיש לחץ חזק בחזה עם הקרנה ליד שמאל והרגשת חנק".

1. ביעוץ רפואי במסגרת המחלקה ביום 31/5/16 נרשם:

"בן 38 גר בירכא...עובד כנהג. אינו מבצע פעילות גופנית, מעשן מזה 20 שנה קופסא ביום. מציין כי בעבר חש דקירות קטנות בחזה אולם הבדיקות היו תקינות. זהו מאורע ראשון משמעותי אשר חווה כאבים בחזה עם הקרנה ליד ולסת שמאל מלווה בקוצר נשימה ללא מאמץ. ברקע – היפרליפידמיה והיסטוריה משפחתית של מחלת לב איסכמית..."

1. גם בסיכום האשפוז מיום 31/5/16, לא צוין קיומו של אירוע כלשהו עובר להופעת הכאבים ביום 29/5/16 בעבודה ובכלל.
2. בהודעתו לחוקר (נ/2), התובע טען כי בסביבות השעה 10:00 התנהל ויכוח של

3 – 4 דקות בינו ובין עובד בשם פארס, אשר סרב למשוך את עגלות האשפה לכוון הכביש ואמר שישאירו אותם ללילה – לפינוי כשיהיה פחות חם.

התובע התנגד וטען שיהיו תלונות והתברואן יחזיר אותם לפנות את האשפה, אולם העובד סרב.

בעקבות האירוע הרגיש ברע, חש לחצים בחזה והפסיק את עבודתו.

התובע טען כי הפועלים עדכנו את מנהל העבודה שאדי ובסוף היום כששאדי התקשר אליו – הוא כבר היה מאושפז בביה"ח.

1. העד מר פארס נחקר ע"י חוקר המל"ל.

בהודעתו של פארס לחוקר, טען פארס כי אכן התנהל ויכוח בינו ובין התובע סביב פינוי האשפה בשכונת אעיק.

פארס העיד כי הויכוח היה בעל פה, בינו לבין התובע, וכי רק הוא והתובע נכחו בו.

1. עם זאת, במסגרת תצהירי העדויות בתיק, הגיש התובע תצהיר של מר פרחאת אחמד (להלן "אחמד") (ת/3), אשר טען כי במהלך הנסיעה קיבל התובע שיחות טלפון בגין אי פינוי הפחים, ובשל כך החל הוויכוח עם פארס, לו היה אחמד עד.

גם פארס הצהיר בתצהיר עדותו הראשית (ת/2) כי הוויכוח החל לאחר שהתובע החל לקבל טלפונים וטענות בדבר אי פינוי האשפה באחת השכונות.

1. בתצהיר עדותו הראשית, טען התובע לראשונה כי במהלך העבודה בשעות הבוקר ביום 29/5/16 התקשר אליו התברואן של המועצה בתלונות על אי פינוי עגלות האשפה, ובעקבות זאת התעורר הוויכוח עם פארס.
2. בחקירתו לפנינו שב וטען התובע כי בבוקר האירוע, קודם לוויכוח, התקשר אליו התברואן בשם נאסר ועדכן את התובע כי תושבי השכונה התלוננו על אי פינוי האשפה (עמ' 6 לפרוטוקול).
3. פארס טען בחקירתו כי הגיעו לתובע מספר טלפונים אודות אי פינוי האשפה, הוא נכנס ללחץ ואז התעורר הוויכוח (עמ' 9 לפרוטוקול).

פארס טען שהוויכוח היה בסביבות 7:30 – 8:00, ולא ידע באיזו שעה היו שיחות הטלפון (עמ' 10).

1. גם אחמד בחקירתו ציין כי הגיעו טלפונים לתובע ונאמר לו שעגלות האשפה בשכונה לא רוקנו ואז התחיל הוויכוח בין התובע לפארס.

לדבריו הוויכוח היה בסביבות השעה 09:00- 09:30.

אחמד טען שהוא התקשר למנהל לעדכן אותו על כך שהיה ויכוח, שהתובע לא הרגיש טוב והפסיק לעבוד.

1. המנהל, מר שאדי פלאח, אישר בעדותו כי אחמד עדכן אותו שהתובע אינו יכול להמשיך לעבוד והוא דאג על כן למחליף.
2. בסיום שמיעת הראיות ולבקשת הנתבע, יצא צו להמצאת פירוט שיחות נכנסות למספר הטלפון של המנהל מר פלאח ושל התובע בבוקר האירוע.

מפירוט השיחות של מר פלאח עלה, כי שיחה מאחמד (לפי המס' שציין התובע בטופס התביעה) התקבלה רק בשעה 19:52 בערב.

לאחר מכן התקשר אליו גם פארס.

מפירוט השיחות עולה כי התובע התקשר למר פלאח באותו היום בשעה 15:02 ו- 17:40.

הכרעה

1. כעולה מהאמור לעיל, הרישום הרפואי אינו תומך בקיומו של אירוע תאונתי לתובע ביום 29/5/16.
2. בעדויות העדים ובעדות התובע שלפנינו נפלו סתירות באשר להתרחשותו של האירוע ומועדו.

פארס טען שהאירוע היה בסביבות 07:30 – 08:00.

אחמד טען שהאירוע היה בסביבות 09:00 – 09:30.

התובע טען שהאירוע היה בסביבות השעה 11:30 ובהמשך טען כי זה היה בסביבות השעה 10:00.

זאת ועוד, מהודעתו של פארס לחוקר עולה כי האירוע התרחש בינו לבין התובע וכי לא היו לו עדים נוספים, אולם במסגרת התביעה הוגש תצהירו של אחמד שטען שהיה אף הוא עד לאירוע.

עוד טען אחמד כי התקשר לעדכן את המנהל מר שאדי פלאח בדבר האירוע והפסקת עבודתו של התובע.

עדותו של אחמד אינה מתיישבת עם הגרסה הראשונית של התובע ושל פארס ואף לא עם התיעוד האובייקטיבי (רישום השיחות) ועל כן איננו נותנים בה אמון.

1. תיעוד שיחות הטלפון המצביע על שיחות מהתובע למנהלו מר שאדי אינו מתיישב אף הוא עם גרסת התובע כי רק בערב שאדי היה זה שהתקשר אליו – לאחר שכבר אושפז.
2. הגרסה שעלתה לראשונה בתצהירים, כי הוויכוח החל לאחר שנתקבלו שיחות מהתברואן בדבר תלונות תושבים על אי פינוי האשפה, לא נתמכה בעדות התברואן, שלא זומן להעיד.

טענה חדשה זו, שעניינה סיבת תחילתו של הוויכוח הנטען בין התובע לפארס, סביר היה שתעלה בשלב מוקדם יותר, שכן היא המהווה את סיבת הוויכוח שהביא, לטענת התובע, להתרחשות האוטם.

עדות כבושה ומאוחרת זו, שאף לא נתמכה בעדות התברואן, שלא זומן להעיד, אינה מהימנה עלינו.

1. לנוכח כל האמור, היעדר כל אזכור לאירוע בתיעוד הרפואי, העלאת גרסה מאוחרת ומתפתחת בדבר קיומו של אירוע והסיבה לאירוע זה, כמו גם הסתירות בעדויות העדים כפי שפורטו לעיל, מביאים אותנו לקבוע כי לא שוכנענו בקיומו של אירוע תאונתי ביום 29/5/16.

לפיכך, דין התביעה להידחות כבר בשלב העובדתי.

1. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, א' חשוון תש"פ, (30 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.