<#1#>

נוכחים:

ב"כ העוררת – עו"ד נריה מאור, רפ"ק

ב"כ המשיב 1 – עו"ד טל ליטן

ב"כ המשיב 2 – עו"ד ירון פורר

המשיבים הובאו על ידי שב"ס

פרוטוקול

ב"כ העוררת:

חוזר על האמור בערר ומבקש להדגיש, העניין המרכזי עליו דיבר בימ"ש קמא היא התמשכות החקירה זמן רב מהמקובל. אבקש להתייחס – בימ"ש קמא אמר זאת כשהמשיבים היו נתונים במעצר במשך 15 יום. ימים אלה מתחילים כאשר נעצרת חברוה גדולה של אנשים, סה"כ במהלך ימי החקירה נעצרו בתיק זה 9 חשודים, כאשר 7 מהם משתחררים על פי שיקול דעת היחידה החוקרת בצורה הדרגתית כששניים מהם גם מובאים לביהמ"ש ומעצרם מוארך מעת לעת. יש לתת לכך את המשקל ולהסתכל על התמונה הכוללת כשמדובר במעורבים רבים במיוחד כשאחד מהם מגיע ביוזמתו ומוסר גרסה שלטעמנו מדובר בגרסת שיבוש, כאשר טען לבעלות על אותו נשק, כרסה שמצריכה בדיקה יסודית ומדוקדקת מעבר לפעולות החקירה שהיו מתוכננות באותו שלב קודם לבואו של אותו אחר.

לעניין שמירת זכות השתיקה, זו זכות מוקנית ואף נאמרת בתחילת כל חקירה אך כולם מכירים את פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין זה שהיא משפיעה על מהלך החקירה ועל התמשכות הימים והפעולות הנדרשות כאשר יש מצב של שתיקה מוחלטת או מסירת גרסה.

הפעולות שפורטו במהלך הנספחים וימי המעצר הן פעולות שנדרש זמן רב וממושך לביצוען, ובוודאי כשמדובר בפעולות לביצוע בגופים ציבוריים. אין מדובר בפעולות טכניות בלבד אלא פעולות מהותיות ובוודאי שביממה האחרונה אנו רואים כי החקירה היא מהותית. לגבי פעולות 4-5, לאור ההתפתחות נדרשות פעולות נוספות שמצריכות הותרתם במעצר.

אני מראה דברים שגם היו בפני בימ"ש קמא וגם דברים שהתפתחו לאחר מתן ההחלטה בבימ"ש קמא. העבירות המיוחסות למשיבים הן חמורות מאוד ואנו נמצאים בחקירה שנמצאת בישורת האחרונה ועל כך גם יעיד המסמך שהצגתי בפני בימ"ש זה מאת הפרקליט המלווה ואנו מבקשים, על מנת למצות את החקירה ואיסוף ראיות לצורך גיבושן הסופי, כי יאשר את הימים שהתבקשו.

ב"כ המשיב 1:

אני מתקשה להגיע לתשובה במה טעה ביהמ"ש קמא. החקירה החלה והסתיימה כבר ביום בו נעצרו המשיבים. כל הסיפור הארון לעניין חקירת חשודים אחרים, אשר נחקרו במקום ובאותו יום שוחררו, כך שבדיון יום המחרת נותרנו עם שלושה חשודים בלבד.

בדיון שנערך 5 ימים לאחר הארכת המעצר הראשונה נציג המבקשת אמר בהגינות כי החשד לא התחזק. סברתי שכבר אז ביהמ"ש צריך לשחרר ובכל זאת האריך ביהמ"ש את המעצר עד 13.4 ואנו הסכמנו ל- 7 ימי מעצר נוספים על אף שלא היתה התפתחות. ביהמ"ש קבע כי מוקד העילה היא מסוכנות ולא שיבוש.

בהארכה נוספת ביקשה היחידה החוקרת 6 ימים נוספים וביהמ"ש בצדק עצר את השגעון הזה ומציין כי התיק לא השתנה מהיום הראשון.

לא ניתן לומר שהמדובר באיזה שהיא החלטה פזיזה אלא בשופט שליווה את התיק מהיום הראשון עד אשר החליט את אשר החליט.

בהודעת הערר טוענת העוררת שהמשיב 1 מסר גרסה או ענה בחקירותיו באופן סלקטיבי ואני שואל מה סלקטיבי בזה שהוא אומר שלקח את המפתחות מהמשיב 2, הלך למסור כסף לאדם מסוים וחזר למקום ושם ראה אנשים באזרחי עם נשקים שלופים שהחלו לרדוף אחריו. עכשיו מציינת העוררת כי הוא ברח. יש הגיון – אם באמת רצה לברוח היה עושה זאת על אופנוע אך כששמע את הצעקה עצור משטרה עצר. זו הגרסה "הסלקטיבית".

אם הייתי מתיחס ברצינות לטענה בדבר שתיקה, עולה השאלה מדוע לא חקרו אותו במשך 8 ימים. הם לא עשו זאת כי לא היה להם מה להטיח בו מאחר והחקירה הסתיימה.

זאת ועוד. מאז יום המעצר הראשון ועד היום אין ממצאים פורנזיים ואין אינדיקציה ממתי האקדח הזה הוסלק ואנו נותרים עם גרסה של המשיב 1.

לעניין החשש לשיבוש, מגיש אדם שאומר שהאקדח שלו. היחידה החוקרת עשתה פעולות רבות אחרי מסירת הגרסה הזו לדברי חברי, הרי הוא שוחרר למחרת, הם לא האמינו לו. אם הם מפחדים מהשחרור, כפי שציינו בערר, הרי בא מישהו שטען שזה שלו. אין בטענה זו של חשש לשיבוש דבר וחצי דבר .

באשר לעבר הפלילי של המשיב 1, מדובר בעבירות משנת 2010 וזו המסוכנות.

היות ובאופנוע נמצא אקדח והיות והמשיב 1 ישב על האופנוע וזה מה שיש היום ושאלת המסוכנות כך לדברי בימ"ש קמא, והיות שהחקירה לא הניבה כלום, והחשד לא התחזק לכן יש מקום לשחרר.

הגיעו לאולם מפקחים אותם חקר ביהמ"ש כאשר נציג העוררת לא טרח לשאול שאלה, היו מקובלים עליו, נעדרי עבר פלילי.

אני סבור, שכן לאחר שהוא בדק אותם ומצא אותם ראוים, יש להשאיר את ההחלטה על כנה.

לעניין הטלפונים, עם כל הכבוד אני לא זוכר שחקרו אותם על עבירות אחרות פרט לנשיאת נשק וטלפון, אין בכך כדי להעלות ולהוריד.

ב"כ המשיב 2:

בימ"ש קמא בחן את העניין בארבע הארכות מעצר מאז יום 4.4.17. ביהמ"ש גילה אורך רוח מקסימלי לצרכי המשטרה. המשיבים לא נחקרו, לא הוטח בהם ולא נחקרו על חשש לשיבוש. המשיב 2 בכלל לא מכיר את הבן אדם הזה שהגיע וטען שהאקדח שלו.

ביהמ"ש קמא אמר מספר דברים – לא חלה כל התפתחות משמעותית בחקירה, והידיעה שהמשיב 2 בעל האופנוע היה בידיעת המשטרה מהיום הראשון. בנוסף, ביום 13.4 אומר ביהמ"ש כי לאור התמשכות המעצר הוא מקציב ליחידה החוקרת תקופה נוספת קצרה כי ביהמ"ש מבקש לסיים את החקירה בציינו כי הוא מצפה מהיחידה החוקרת לסיים.

כאשר אין בפניו כל התפתחות משמעותית בחקירה. יש פרקליט מלווה כבר תקופה ארוכה שהפעולות שצויינו בפני בימ"ש זה הן פעולות שהתבקשו לביצוע עוד בהארכות המעצר הקודמות.

ביהמ"ש עושה איזון וקובע כי בחלוף התקופה ובעת הזו, גם כשהוא מודע לשתי פעולות חקירה, שהופיעו על המסמכים הקודמים, ואומר שהוא דורש בתיק זה חלופה. נפסלו חלופות אחרות וביהמ"ש דרש לראיין אותם. ביהמ"ש אף שאל את חברי אם יש לו בעיה עם המפקחים.

לבוא היום ולומר שיש עוד פעולות חקירה המצדיקות המעצר, איני חולק על כך אך השאלה היא איפה היתה המשטרה במשך 17 יום? מה התפתח במהלך ימים אלה.

כמו כן, אם אני בעל האופנוע מי אמר שהאקדח הזה שלי?

חברי אמר שהיו הרבה מעורבים וזה כמו לזרות חול בעיני ביהמ"ש שכן היחידה החוקרת עלתה עם 3 חשודים בלבד לביהמ"ש.

לגבי סרגיי נטען כי הוא סימן למשיב 1 לברוח מהמקום. מפנה להחלטת ביהמ"ש בחלוף 17 יום היא צודקת ומאזנת נכונה .

<#5#>

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 19.4.17 בתיק מ"י 10985-04-17, לפיה הורה על שחרורם של המשיבים, בין היתר, בתנאי מעצר בית מלא עד ליום 23.4.17.

כנגד המשיבים הוגה בקשה להארכת מעצר רביעית, לאחר שנעצרו ביום 4.4.17 בחשד לביצוע עבירות של נשיאת והחזקת נשק, קשירת קשר לביצוע פשע והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

אף שבית המשפט קמא התרשם מקיומם של רף ראייתי ועילת מעצר נדרשים, ניתנה הוראת שחרור כנזכר בשים לב להמשכות החקירה, ליכולת לבצע פעולות חקירה הניתנות לשיבוש מזה כבר ולהעדר התפתחות משמעותית בחומר החקירה שנאסף בעניינם של המשיבים.

בית המשפט קמא בחן את המפקחים המוצעים והתרשם כי הם מתאימים לתפקידם תוך שקבע כי ניתן לקיים את מטרות החקירה כאשר החשודים נתונים בתנאים המגבילים כפי שנקבעו.

העוררת טוענת כי יש להתערב בהחלטת בית המשפט קמא לנוכח חומרת המעשים המיוחסים למשיבים, צרכי החקירה ומכלול נסיבות העניין. הוצגה התפתחות חקירתית שחלקה לאחר הדיון שנערך בבית המשפט קמא.

המשיבים, מנגד, סוברים כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט קמא והם עותרים לדחיית הערר.

מובהר כי חלק מהמעורבים שוחררו כבר בתחילת החקירה, כי בית המשפט גילה אורך רוח משמעותי לצרכי החקירה, כי לא חלה התפתחות משמעותית בחקירה וכי ימי המעצר, כפי שניתנו עד כה ביד רחבה, לא נוצלו כדבעי.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק החקירה ולאחר התרשמות ממכלול נסיבות העניין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערר בחלקו.

קיים רף ראייתי בדמות חשד סביר הקושר את המשיבים לביצוע העבירות המיוחסות להם והתואם בקשה רביעית להארכת מעצר, כפי ההתפתחות בחקירה שהוצגה לעיוני כיום ושלא נמצאה מלפני בית המשפט קמא.

קיימת עילת מעצר בדמות היסוד הסביר לחשש כי שחרור המשיבים יסכן את בטחון הציבור ואת המשך מהלכי החקירה.

אכן, ימי החקירה ניתנים היו לניצול ביתר, כפי התייחסות בית המשפט קמא, אך לנוכח אותה התפתחות חקירתית ופעולות 4 ו- 5 בדו"ח הסודי הניתנות לשיבוש ישיר על ידי המשיבים ככל שישוחררו ממעצרם - סבורני כי האיזון בין התנהלות היחידה החוקרת ואינטרס הציבור לבין הפגיעה המידתית הנדרשת בחירות המשיבים, ימצא ביטויו על דרך הארכה קצרה נוספת של ימי המעצר וזאת עד מחר – 21.4.17 עד השעה 12:00.

היחידה החוקרת תעשה כל שלאל ידה על מנת להשלים את אותן פעולות חקירה הניתנות לשיבוש בטווח הזמנים הקצר שניתן.

בהעדר החלטה אחרת, ניתן להביא לשחרור המשיבים ממעצרם מחר, בשעה 12:00 בתנאים שקבע בית המשפט קמא תוך שמשך מעצר הבית יוארך עד ליום 25.4.17 חלף יום 23.4.17.

ככל שתוגש בקשת המשך, אין באמור בהחלטה זו כדי לכבול את שיקול דעתו של בית משפט קמא.

סימנתי את פעולות החקירה שבוצעו, מושא אותה התפתחות חקירתית, כמב/1.

לאור כל אלו, הערר מתקבל בחלקו ואני מאריך את מעצרם של המשיבים עד מחר – 21.4.17 עד השעה 12:00.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תשע"ז, 20/04/2017 במעמד הנוכחים.