טוען...

פסק דין שניתנה ע"י איילה גזית

איילה גזית13/06/2017

לפני

כבוד השופטת איילה גזית

המבקשת:

משטרת ישראל/ מדינת ישראל

נגד

הטוענים:

1.אורי סלמה

2.עו"ד דן אשכנזי

3.נאווה סלמה

4..רשות המיסים- ירושלים

5.המוסד לביטוח לאומי

6.סעידוב קומפני בע"מ

7.יהודה סעידוב

8. מתתיהו כהן

פסק דין

המבקשת הגישה בקשה בדרך של טען ביניים להורות לה אופן חלוקת הכספים להם זכאי הטוען 1, בהתאם לאמור בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, בין הטוענים.

הטוען 1 הגיש הודעת פרטים, וטען כי הוא הזכאי על פי פסקי הדין, והעלה השגותיו לגבי הכספים להם טוענים הטוענים 2 ו – 6. לגבי הטוען 2, העלה הטוען 1 טענה לעניין חישוב הסכום שמגיע לטוען 2 כמי שייצג אותו, וכן טען כי איננו רשאי לממש את המשכון, אלא בהליכי הוצל"פ. לגבי הטוענת 6, טען הטוען 1 כי הגיש בתיק ההוצל"פ, בו הטוענת 6 הינו זוכה, טענת פרעתי, ורשם ההוצל"פ הורה על עיכוב הליכים לאור טען הביניים.

הטוען 2 הגיש הודעת פרטים מטעמו, וטען כי ייצג את הטוען 1 בתביעה בבית המשפט המחוזי, וכן בערעור שהוגש על פסק הדין בבית המשפט העליון. הטוען 2 טען כי לטובתו נרשם משכון ברשם המשכונות ביום 09/06/10, על יסוד הסכם משכון שנחתם בינו לבין הטוען 1, וכן ניתנה לטובתו המחאת זכות בלתי חוזרת ביום 09/06/10. הטוען 2 אישר כי קיבל סך של 150,000 ₪, אשר נקבע כשכר טרחה על חשבון הכספים המגיעים לו, וטען כי נותר סכום של 374,982 ₪ לתשלום, כאשר סכום זה כולל אגרת בית משפט בסך 147,500 ₪.

הטוענת 3 הגישה הודעת פרטים מטעמה, וטענה לקיומו של חוב מזונות ילדים במסגרת תיק מזונות בלשכת ההוצל"פ.

הטוענת 4 הגישה הודעת פרטים מטעמה, וטענה לקיומו של עיקול, ועתרה לחלוקה בהתאם לחלק היחסי של כל אחד מהחובות.

הטוען 5 הגיש הודעת פרטים מטעמו, וטען לקיומו של חוב, ועתר לחלוקה בהתאם לחלק היחסי של כל אחד מהחובות.

הטוענים 6-8 הגישו הודעת פרטים מטעמם, וטענו כי לטובתם קיימים מספר תיקי הוצל"פ, בהם הוטלו עיקולים, וכן טענו כנגד זכות דין קדימה של הטוען 2, הואיל, ולטענתם, תוכנו של הסכם המשכון עוסק בנכס עתידי שלא בא לעולם ולכן הזכות טרם התגבשה ואיננה ברת משכון. כמו כן, טענו הטוענים 6-8 כי אין מדובר בהמחאת זכות לטובת הטוען 2, אלא בהוראה פרוצדורלית בלבד להעברת כספים לטובת לקוח.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בהודעות הפרטים, עולה כי על המבקשת להעביר את הכספים המוחזקים בידיה לטוענים 2 ו – 3 בדין קדימה, והיתרה תחולק בין הנושים הרגילים, בעלי העיקולים, הם הטוענים 4,5,6,7,8 באופן יחסי לגובה החוב הפסוק לכל אחד מהם, והכל כפי שיפורט להלן.

הטוען 2 הינו נושה בדין קדימה מכוח היותו בעל המחאת זכויות בלתי חוזרת, שחתם הטוען 1 לטובתו ביום 09/06/10, ומכוח הסכם משכון שנחתם ונרשם ברשם המשכונות לטובת הטוען 2 ביום 09/06/10.

אין מקום לקבל טענת הטוענים 6-8, ואין להתעלם מקיומה של המחאת זכות בלתי חוזרת ומקיומו של משכון רשום ברשם המשכונות, אשר נרשם עוד בשנת 2010 לטובת הטוען 2.

ב"כ הטוענים 6-8 הפנה לרשות ערעור אזרחי 65/06, אלא שאין להשליך מפסק הדין אליו הפנה ב"כ הטוענים 6-8 לתיק זה, הואיל ופסק הדין עוסק בשאלה המשפטית שעמדה להכרעה בפני בית המשפט והיא האם ניתן להטיל שעבוד צף על נכסיו של יחיד, שאלה שאיננה דורשת הכרעה בתיק זה.

אין גם מקום לקבל את הטענה שהזכות טרם התגבשה במועד הסכם המשכון, ועל כן, איננה ברת משכון, וזאת לאור הוראות סעיף 1 לחוק המשכון המתיר משכון של זכות עתידית.

על פי הודעת הפרטים של טוען 2, הטוען 2 קיבל מהמבקשת סך של 150,000 ₪, וטען לחוב שנותר בסכום של 374,982 ₪, אלא שסכום זה כולל בחובו סכום של אגרת בית משפט בסך 147,500 ₪.

אין מקום לטענת הטוען 2, לפיה הוא זכאי לקבל את אגרת בית המשפט, הואיל וגם על פי טענת הטוען 2, לא הוא שילם את אגרת בית המשפט, ועל כן, איננו זכאי להחזר או לקבלת הכספים בגין האגרה.

לפיכך, יש להפחית את סכום האגרה מדרישת הסכום בהודעת הפרטים של טוען 2, דהיינו: 374,982 ₪ בהפחתת סכום האגרה 147,500 ₪, הסכום לטובת טוען 2 עומד על סך 227,482 ₪, וסכום זה זכאי הטוען 2 לקבל מאת המבקשת בדין קדימה.

לעניין הטוענת 3, לטובתה קיים חוב בגין מזונות ילדים במסגרת תיק הוצל"פ, ועל פי סעיף 76 לחוק ההוצל"פ, הטוענת 3 הינה נושה בדין קדימה, והמבקשת תעביר לטוענת 3 באמצעות בא כוחה, את סכום החוב הפסוק בתיק המזונות בדין קדימה , כמפורט בהודעת הפרטים של טוענת 3 בסך 200,052 ₪.

אשר ליתרת הכספים המצויים בידי המבקשת, המבקשת תעביר את יתרת הכספים, לאחר החלוקה לטוענים 2 ו – 3 בדין קדימה, לטוענים 4,5,6,7,8, אשר הינם נושים רגילים, בעלי עיקולים, ועל כן הכספים יחולקו לכל אחד מהם באופן יחסי לגובה החוב הפסוק לכל אחד מהם.

אשר לטענה בעניין פתיחתם של הליכי פשיטת רגל כנגד הטוען 1, יצוין כי בשלב זה לא ניתן צו כינוס ולא ניתן צו לעיכוב הליכים, ועל כן לא קיימת מניעה להורות על חלוקת הכספים שבידי המבקשת כבר בשלב זה.

אשר לטענות הטוען 1 כנגד חישוב שכר הטרחה שערך הטוען 2, רשאי הטוען 1 להגיש תביעה כספית לבית המשפט המוסמך כנגד הטוען 2 להשבת סכומים, אם הוא טוען ששילם ביתר, ואם ימצא לנכון לעשות כן.

לעניין חלקה של הטוענת 6 בתיק הוצל"פ בו נטענה טענת הפרעתי מצד הטוען 1, הואיל וטרם נדונה והוכרעה טענת הפרעתי, הכספים יועברו לתיק ההוצל"פ, שהטוענת 6 הינה זוכה בו, ויעוכבו בתיק ההוצל"פ עד למתן החלטה חלוטה על ידי ראש ההוצל"פ בעניין טענת פרעתי שהגיש הטוען 1 כנגד הטוענת 6, והכספים יועברו בהתאם לתוצאות ההחלטה בטענת פרעתי.

הטוען 2 טען כי הסכום שעל המבקשת לשלם גבוה מהסכום אותו פרטה בטען הביניים, אולם את הסכום לחלוקה מעמיד המבקש שפתח את ההליך בטען הביניים ולגביו הוא מבקש הוראות בית המשפט, ועל כן הוראות החלוקה בפסק דין זה ניתנות לגבי הסכום המפורט בכותרת לטען הביניים.

אשר על כן, לאור כל הנימוקים לעיל, המבקשת תעביר את הכספים המצויים בידיה לטוען 2 באמצעות בא כוחו, בסך 227,482 ₪, ולטוענת 3, באמצעות בא כוחה, בסך 200,052 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

המבקשת תעביר את יתרת הכספים, לאחר החלוקה לטוענים 2 ו – 3, לטוענים 4,5,6,7,8 באמצעות באי כוחם, באופן יחסי לגובה החוב הפסוק לכל אחד מהם, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן בזה צו גודר לגבי הכספים נשוא הבקשה כלפי כל הטוענים.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

המזכירות תבצע סגירת תיק.

ניתן היום, י"ט סיוון תשע"ז, 13 יוני 2017, בהעדר הצדדים.