לפני תביעה לביטול עסקה ופיצוי בגין אי תיקון ו/או אבדן מוצר אלקטרוני.

רקע

1. ביום 10.12.15 רכש התובע בסניף הנתבעת בפרדס חנה מכונת תספורת מסוג פיליפס דגם

5580 QC תמורת סך של 379 ₪ (להלן: "מכונת התספורת"). במעמד הרכישה והתשלום קבל התובע תעודת אחריות למשך תקופה של שנתיים.

2. בעתירתו לחיוב הנתבעת בביטול העסקה, השבת כספו בתוספת הוצאות ופיצוי בסך כולל של 1,579 ₪, טוען התובע כי מכונת התספורת חדלה מלפעול כבר לאחר שתי הפעמים הראשונות בהן הוא השתמש בה וכי הנתבעת שאליה פנה בעניין זה התרשלה בטיפולה בפנייתו וגרמה לו לנזק כספי ולהוצאות.

3. הנתבעת מאשרת כי המכונה המקולקלת נמסרה לה על ידי התובע לשם תיקונה אך אבדה, וטוענת כי בהימנעותו מלפנות אליה בעניין זה במשך יותר משנה, כשל התובע באופן המסיר ממנה את האחריות למה שארע.

גרסת התובע

4. התובע טוען כי בתאריך 8.2.16, הוא ניגש אל חנות הנתבעת, התלונן על כך שמכונת התספורת לא תקינה ובקש להחליפה באחרת. דא עקא, שהנתבעת דחתה את בקשתו והנחתה אותו לפנות אל מעבדת השירות של אלקטרה בחדרה לצורך תיקון. משהוא סירב לעשות כן מן הטעם שהמכונה נרכשה על ידו בחנות שבפרדס חנה, ניאותה הנתבעת לקבלה מידיו על מנת להעבירה לתיקון במעבדה והתחייבה ליצור עמו קשר בתוך 14 ימים.

5. בחלוף כחודש וחצי ומשהנתבעת לא יצרה עמו כל קשר, פנה אליה התובע פעם נוספת ונענה כי מכונת התספורת טרם הוחזרה מתיקון. במצב דברים זה – כך טוען התובע – לא נותרה בידיו ברירה אלא לרכוש לעצמו מכונת תספורת חדשה במקום אחר, והעניין כולו פרח מזכרונו.

6. בחלוף קצת יותר משנה, בתאריך 13.3.17, בעת שביקר בחנות הנתבעת על מנת לרכוש מצלמה, נזכר התובע כי בשעתו הוא מסר לנתבעת את מכונת התספורת על מנת שתעבירנה לתיקון אך היא טרם הושבה לו. משכך, בקש התובע לדעת מה עלה בגורל המכונה ונציגת הנתבעת השיבה לו כי זו אבדה ובאה אליו בטרוניה על כך ש"נזכר בה רק לאחר שנה".

7. יחד עם זה, לאחר דין ודברים שהתקיים ביניהם, הבטיחה לו מנהלת הסניף כי תחזור אליו עם תשובה סופית בתוך שבועיים, ומשהדבר לא קרה פנה אליה התובע פעם נוספת (ביום 279.3.17) ואז הסתבר לו – כך לטענתו – כי הנושא כלל לא טופל על ידה.

8. בשלב זה שלח התובע לנתבעת מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ובו דרש להשיב לו את כספו או זיכוי בגין מכונת התספורת שאבדה. משגם מכתב ההתראה לא נענה, פנה התובע אל בית המשפט.

9. בהתייחסותו לטענות הנתבעת שתפורטנה להלן, הוסיף התובע וטען כי כחודשיים לאחר המועד בו הוגשה תביעתו, פנתה אליו נציגת הנתבעת והציעה להשיב לו את כספו בתוספת פיצוי בסך 400 ₪, אלא שהוא דחה את ההצעה שכן לדעתו מגיע לו פיצוי גבוה יותר.

תשובת הנתבעת

10. בכתב ההגנה שהוגש מטעמה, אישרה הנתבעת כי התובע אכן מסר לה את מכונת התספורת ביום 8.2.16 לשם העברתה לתיקון במעבדה, ואולם לשיטתה היה עליו לפנות אליה פעם נוספת ו/או לאסוף את המכונה מהמעבדה בתוך זמן סביר ולא להתמהמה בכך במשך כשנה כפי שקרה. טענת הנתבעת היא כי לנוכח השיהוי הבלתי סביר בפניית התובע אליה, לא עלה בידיה לאתר את המכונה.

11. בהופעתה בפני אמרה מנהלת הסניף: "...מלכתחילה המכשיר הזה לא היה אמור להישאר לתיקון בסניף אלא להגיע לנקודת השירות שיושבת בחדרה. המוצר נשאר לתיקון בגלל איזו מחווה חברית בינו לבין היועץ... לאחר שנה ניגש אלי התובע ושואל איפה המוצר. אמרתי לו שקשה לי אחרי שנה לדעת היכן זה כי זה לא מוצר שאמור להישאר בסניף...".

דיון והכרעה

12. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיות שהונחו בפני ובהעדר מחלוקת ממשית בנוגע לעובדות מושא התביעה, מסקנתי היא כי דינה להתקבל בחלקה.

13. סעיף 2 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) התשס"ו-2006, קובע כי:

"(א) יצרן של טובין שנמכרו לצרכן יתקן, בעצמו או באמצעות אחר

מטעמו, כל קלקול שנתגלה בטובין במהלך תקופת האחריות,

בלא תמורה...."

סעיף 7 לתקנות אלה קובע כי אם "נדרשה מעבדה לשם ביצוע התיקון, יעביר היצרן את הטובין למעבדה ויחזירם למענו של הצרכן ללא תמורה"

סעיף 9 (ב) קובע כי "המקום שבו מכר העוסק את הטובין לצרכן (בתקנה זו ובתקנה 10 – נקודת המכירה) ישמש תחנת שירות, אלא אם כן קיימת בקרבת מקום תחנת שירות...

"קרבת מקום" – מרחק שאינו עולה על 15 קילומטרים"

וסעיף 10 קובע כי "...נמסרו הטובין לנקודת המכירה בהתאם לאמור בתקנה 9(ב), ימלא היצרן את חובתו לתקן את הטובין לא יאוחר מתום שבועיים מהיום שבו נמסרו הטובין".

14. מן המסמך המאשר את קבלת מכונת התספורת לתיקון על ידי הנתבעת (הגם שמדובר במסמך לא חתום), עולה כי המכונה נמסרה לה על ידי התובע ביום 8.2.16 ולכן אמורה היתה הנתבעת לדאוג להחזרתה לרשותו בתוך שבועיים מן המועד הזה, לכל היותר.

15. הנתבעת לא עמדה בחובתה כאמור וגם אם המרחק בין החנות למעבדה לא עולה במקרה זה על 15 ק"מ, אזי בהסכמתה לקבל לידיה את המכונה לשם העברתה למעבדה היא קבלה על עצמה את החובה לעשות כן. משהמכונה לא הוחזרה לתובע אשר פנה אל הנתבעת בשעתו בחלוף 14 הימים ונענה כי עליו להמתין תקופת זמן נוספת, אני סבורה כי יש הצדקה בחיובה להשיב לו את הסכום ששולם לה על ידו רק כחודשיים לפני כן (דהיינו בתוך תקופת האחריות), בסך של 379 ₪.

16. אשר לפיצוי – התובע הודה בהגינותו כי לאחר שרכש לעצמו מכונת תספורת חדשה, נשכחה המכונה הנדונה מלבו והוא נזכר בה רק בחלוף יותר משנה כשחזר אל חנות הנתבעת על מנת לרכוש לעצמו מצלמה. בכך נעוץ אמנם אשם תורם מסוים מצדו ואולם לנוכח אופן התנהלות הנתבעת כלפיו החל מן השלב הזה והלאה, על רקע אי השבת המכונה לידיו לאחר תיקונה כפי שהיה עליה לעשות הרבה קודם לכן, אני סבורה כי דרישתו לפיצוי מוצדקת גם כן. הצעת הפיצוי הנוסף בסך 400 ₪ מטעם הנתבעת באה רק לאחר הגשת התביעה וחרף מכתב ההתראה שנשלח אליה על ידי התובע קודם לכן.

16. סוף דבר, מפני כל האמור לעיל אני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ - סכום הכולל את שווי מכונת התספורת מושא התביעה, פיצוי והוצאות.

סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי בצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ה סיוון תשע"ח, 08 יוני 2018, בהעדר הצדדים.