ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' קרן פרג'ון זיטמן מיום 20.3.17, עת קיבלה בקשה בטענת פרעתי, אותה הגיש החייב בתיק הוצאה לפועל מספר 22-04220-00-2.

עובדות:

1. המערערת, היא הזוכה בתיק ההוצאה לפועל הינה עסק שבו מתנהלת משתלה. השיק נשוא תיק ההוצאה לפועל, בסכום של 8,858 ₪, זמן פרעון 28.6.97, נמסר לזוכה בגין רכישת שתילים, שרכש אילן חטמי (להלן:- "אילן"), אחיו של החייב בתיק ההוצאה לפועל, אורן חטמי, הוא המשיב שלפניי.

במסגרת תיק ההוצאה לפועל הוגשה התנגדות לביצוע השטר, כמו גם במסגרת תיקים אחרים שנפתחו במועדים סמוכים לפתיחת תיק ההוצאה לפועל דנא, נגד בני משפחתו של אילן חטמי.

במסגרת אותה התנגדות נטען על ידי המשיב, כי השיק נמסר עבור שתילים שרכש אילן חטמי. בשל פגם שהיה בשתילים, לא זכאי הזוכה לתמורת השיק.

בהסכמה, כמו גם בהתנגדויות הזהות הנוספות שהוגשו, ההתנגדות נדחתה.

2. אילן הגיע להסדרים עם נושיו השונים ובין היתר, הגיע להסדר עם המערער, במהלך השנים 2013- 2014.

ההסדר בא לידי ביטוי בשני מסמכים שונים.

האחד, מכתב מבא כוחו של אילן, בו נכתב כדלקמן:

"הנדון: הסדר נושים- מר אילן חטמי ת.ז. ...

בשם מרשי אילן חטמי ובהמשך להצעת מרשי להסדר כולל עם כלל נושיו ולנוכח ההסכמה לגבי סילוק החוב המגיע למרשתך/מרשיך, הריני לפנות אליך כדלקמן:

1. מצ"ב שיק ע"ס 44,600 ₪ בהתאם למוסכם ולסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות טיב שתיל בע"מ כנגד מרשי לרבות בתיק הוצל"פ מס' 26-09449-05-3 (לשכת ההוצל"פ כפר סבא) ובתיק 22-04221-00-3 (לשכת ההוצל"פ אשקלון).

2. פרעון השיק המצ"ב כפוף להסכמה כי יש לראות בפירעונו משום סילוק חוב מר חטמי כאמור.

3. אודה אם תגרמו לביטול כל ההליכים כנגד מרשי ובכלל זה תסגרו את תיק ההוצל"פ כמוסכם.

4. במקביל אודה לקבלת העתק בקשתכם בתיק הפרטני לסגירת תיקי ההוצל"פ כנגד מרשי ולקבלה בחוזר.

5. הנני מודה בשם מרשי על ההבנה ונכונותכם להסדר סילוק חובות מרשי.

6. לקבלת הנ"ל בחוזר אודה מראש

בכבוד רב

צפריר פז, עו"ד."

השני הינו מכתבו של בעליה של הזוכה, מר משה עמר, בו נכתב כדלקמן:

"הריני להודיעך שעו"ד צוקר קיבל ממני הודעה לסגור את כל התיקים בהוצאה לפועל וכן תיקים של הערבים.

מרגע זה אילן חטמי אינו חייב לטיב שתיל וכל התיקים שקשורים אליו ואל הערבים בטלים ומבוטלים."

3. המשיב טען לפני רשמת ההוצאה לפועל, כי בשני המסמכים האמורים, יש משום הודאה בכך שכלל חובותיו של אילן נפרעו ויש לסגור את כל התיקים הקשורים אליו, דהיינו תיקי בני המשפחה שנפתחו על פי שיקים שניתנו על ידם, או על פי ערבות שניתנה על ידם.

המשיב טען, כי שעה שהציג מסמכים אלו, עבר הנטל להוכיח כי אין מדובר בשיקים הקשורים לאילן אל כתפי המערער, נטל שלא הורם על ידו, לאחר שהמערער הציג אישורים ואסמכתאות לכך שהסחורה כולה נרכשה על שם אילן, העסק התנהל על שם אילן, החשבוניות יצאו על שמו ולמשיב, שבאותם מועדים היה חייל משוחרר וסייע במשק הוריו, כלל לא היה תיק פתוח ברשויות המס.

4. טיעוני המערערת בבקשה המקורית, לצערי הרב לא הובאו על ידה במסגרת כתבי טענותיה, כאשר לכתב הערעור צורפו מסמכים מועטים, כך גם לעיקרי הטיעון מטעם המערערת.

את טענותיה ניתן ללמוד איפוא מתוך החלטת רשמת ההוצאה לפועל ומתוך סיכומי המשיב במסגרת הבקשה בטענת פרעתי (אשר אף צירף לעיקרי הטיעון מטעמו מסמכים נוספים).

כפי שהדבר עולה מתוך החלטת רשמת ההוצאה לפועל, טענה המערערת, כי המשיב לא חתם על השיק כערב, אלא מדובר בחיוב עצמאי של המשיב, אשר הוא זה שלמעשה היה מי שרכש את השתילים ועסק בתהליך הזמנת השתילים. זאת ועוד, התיקים של אילן ושל המשיב אינם תיקים הקשורים זה לזה.

החלטת רשמת ההוצאה לפועל.

5. רשמת ההוצאה לפועל, בהסתמך על טענות המערערת, כי על החייב להוכיח שתי טענות, האחת, כי מדובר בתיקים קשורים והשניה כי הוא ערב לחובותיו של אילן, על מנת שיחסה תחת כתב הסילוק מטעם המערערת, התייחסה לשתי טענות אלו, וקבעה, כי "שני האדנים" שעליהם נסמכות טענות המשיב הוכחו, אם כי די בהוכחת אחד מהם.

בהתאם לקביעת רשמת ההוצאה לפועל, הוכיח המשיב, בעדותו ובעדותו של אחיו, כי השיק נשוא תיק ההוצאה לפועל נמסר כנגד שיק אחר שניתן על ידי אילן וחולל, עבור סחורה שסופקה לאילן.

כפי שנקבע על ידי כב' הרשמת, תיק ההוצאה לפועל קשור לתיקיו של אילן, כאשר גם ההתנגדות לביצוע השטר הוגשה יחד עם התנגדותו של אילן ובני משפחה אחרים, כאשר טענות ההגנה בהתנגדות נוגעים לסחורה שסופקה לאילן.

כב' הרשמת דחתה את טענת הזוכה, לפיה "תיק קשור" כפי שהוא מופיע במסמך, משמעותו תיק ערעור או פסק דין חלקי ואף קבעה, כי הזוכה לא טען כך במסגרת טענותיו.

כב' הרשמת קבעה, כי גם לשיטת הזוכה, כאשר ההתנגדויות נדונו במאוחד, יש לראות בתיקים משום תיקים קשורים.

עוד נקבע בהחלטה, כי גם על פי עדותו של מנהל המערערת, מדובר בעסק משפחתי, כאשר העסק כולו התנהל על שם אילן.

באשר לערבות, בהתאם להחלטת כב' הרשמת, נערכה על ידי ב"כ המערערת בסיכומיו אבחנה בין אביו של המשיב ובין המשיב עצמו, כאשר האב ערב לחובות השותפות שהתקיימה בינו ובין אילן מכוח סעיף 20 לפקודת השותפויות ואילו המשיב אינו ערב.

ואולם, טענה זו, אינה עולה בקנה אחד עם עדותו של מנהל המערערת, אשר העיד, כי ראה באילן, במשיב ובאביהם שותפות וכולם שותפים בעסק המשפחתי.

משכך, אין בהתאם לקביעת כב' הרשמת כל אבחנה בין המשיב ובין אביו של המשיב.

עוד התייחסה כב' הרשמת לאבחנה שערך מנהל המערערת, מר עמר, בין המשיב ובין ערבים נוספים, אשת אחיו והוריו, או הורי אשתו של אחיו.

לפי קביעת כב' הרשמת, לא היה כל מקום לאבחנה, שעה שהאחרים כלל לא נתבעו ולא נפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל.

נימוקי הערעור:

6. המערערת תוקפת בערעורה את שני האדנים שעליהם נשענת החלטת רשמת ההוצאה לפועל.

באשר להיות התיקים "תיקים קשורים", מציינת המערערת, כי לתיקים קשורים יש ליתן את המשמעות שיש ליתן להם במסגרת ההוצאה לפועל, כאשר כאן מדובר בשיקים שונים ובתיקים שלא נקשרו בלשכת ההוצאה לפועל, כאשר הן אילן והן המערערת בקיאים בהוצאה לפועל ומבינים את משמעות המונח תיקים קשורים.

באשר לערבות, לטענת המערערת, יש לעשות אבחנה בין מערכת היחסים שבין אילן והמשיב ובין אילן ואביו, כאשר באביו יש לראות ערב לחובות, בהיותו שותף בעסק ואילו במשיב עצמו אין לראות ערב, היות והוא לא התפרנס מהעסק, הוא רק סייע בעסק וכטענתו "חי על חשבון ההורים".

עוד טען ב"כ המערערת, כי השטר אינו שטר ערבות, אלא שטר לפרעון, כפי שהדבר עולה מהשטר ומההתנגדות.

גם מהעובדה שמנהל המערערת לא זכר מי הם הערבים, אין ללמוד, כי היתה כוונה של המערער לפטור את המשיב מחובו, זאת בשים לב לכך שעברו שנים רבות מאז מסירת השיק.

עוד טוען ב"כ המערערת, כי גם אם היתה כוונה לפטור את הערבים, הרי שלא היתה כוונה לפטור את הערבים שלהם חיוב עצמאי, מכוח שיק שמסרו.

7. בטיעוניו במהלך הדיון בערעור טען ב"כ המערערת, כי המערערת ראתה בעסק עסק של שותפות, ומכאן, לא ראתה בסילוק החוב משום סילוק חובם של השותפים הנוספים.

המערערת הוסיפה וטענה, כי כל שיק משקף עסקת יסוד נפרדת, כאשר אם מדובר בעסקה שהיא ערבות, הדבר אמור היה להיות מופיע על גבי השיק עצמו.

לטענת ב"כ המערערת, החשבונית שיצאה, אינה משקפת בהכרח את מי שעמו נעשתה עסקת היסוד.

8. המשיב טוען, כי השתלשלות העניינים מלמדת, כי לאורך כל הדרך טען המשיב, כי לא היה שותף בעסק של אילן, הדבר נטען הן במסגרת ההתנגדות לביצוע והן במסגרת חקירתו בצו הבאה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בשנת 2001. מכאן מדובר בתיקים קשורים.

דיון והכרעה:

9. ראשית, מצאתי מקום לציין, כי החלטת כב' הרשמת פרג'ון זיטמן ניתנה בהתאם לסמכותה על פי סעיף 3ב2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לאחר שהתיק נשמע לפני כב' הרשמת אלונה שדה, אשר נבצר ממנה ליתן החלטה בבקשה.

בעיקרי הטיעון מטעמם התייחסו הצדדים לעניין ולכך, שאין לכב' הרשמת פרג'ון זיטמן יתרון שיש בדרך כלל לערכאה הדיונית על פני ערכאת הערעור, לאור התרשמותה מהעדים עצמם.

כיוון שהחלטת כב' הרשמת ממילא לא התבססה על התרשמותה מהעדים, איני סבורה יש משמעות לסוגיה זו במקרה דנן ויש לפיכך לבחון את החלטת הרשמת לגופה.

10. לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

11. באשר לסוגיית הערבות, רואה אני קושי לראות במשיב כמי שערב לאילן, בהתאם להגדרה המשפטית של ערבות.

על פניו, נתן המשיב למערערת שיק לפירעון, היות ששיקים של אילן לא כובדו.

בניגוד לעמדת כב' הרשמת, איני סבורה, כי יש לקבל כעובדה את הטענה, כי השיק דנן ניתן כנגד שיק אחר שחולל.

טענה זו לא נתמכה במסמכים, אילן העיד, כי כיוון ששיקים שלו חזרו, החל, בלית ברירה לעבוד עם שיקים של המשיב, כך שמאוד ייתכן, כי מדובר בתמורה שניתנה מלכתחילה בגין אותה סחורה.

המערער אף צירף התנגדות דומה שהוגשה על ידי בת משפחה נוספת של אילן והמשיב, שככל הנראה, אף היא מסרה שיקים שלה ונראה, כי מדובר היה בדרך התנהלות של העסק, כך שבשל הסתבכותו הכלכלית של אילן, ניתנה תמורה בשיקים של בני משפחה ולא בשיקים שניתנו כנגד שיקים אחרים, כאשר אף בהתנגדות לביצוע השטר לא נטען על ידי המשיב, כי השיק ניתן כנגד שיק אחר שחולל.

12. אולם, גם אם מדובר היה בשיק שניתן תמורת שיק אחר שחולל, הרי שמדובר היה בדרך פרעון החוב ולא בערבות לחוב, שאינה מוצאת ביטוי כלשהו בכתובים, כאשר כוונת הצדדים היתה כי השיק יפרע ולא כי יפרע על תנאי, רק ככל שהחוב המקורי לא ישולם, שהיא דרך הערבות הקלסית.

לפיכך, יש לראות את השיק כשיק שנמסר לשם פרעון עסקת היסוד נשוא השיק.

13. הנני סבורה, כי צדקה כב' הרשמת בכך שציינה בחלטתה, כי די בהוכחת אחד האדנים על מנת לפטור את המשיב מפרעון החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל, כאשר החלטתה באשר לאדן התיקים הקשורים הינה החלטה מבוססת, שלא מצאתי, כי נפלה בה טעות, כאשר לשימוש במלה ערבות יש ליתן את המשמעות שלה התכוונו הצדדים, על רקע השימוש במלים "תיקים קשורים".

14. המערער טען בערכאה המבררת, כי כאשר מדובר בתיקים קשורים, כוונת הדברים היא לתיקי ערעור או רשות להגן.

בהליך שלפניי, שינה המערער מגרסתו וטען, כי תיקים קשורים הינם תיקים קשורים במשמעות הנהוגה להיות מיוחסת למושג זה בעת ניהול תיקי הוצאה לפועל, דהיינו תיקים שיש קשר בין החוב בכל אחד מהם, כך שנעשה רישום טכני במערכת ההוצאה לפועל בדבר הקישור באופן שתשלום המשולם באחד מהם, יש בו כדי להשפיע גם על התיק האחר (דוגמא לאפשרות כזו הינה שני שיקים שנמסרו עבור חוב אחד, או פסק דין על פי עסקת יסוד ושטר שנמסר עבור אותה עסקה, כאשר החיוב אחד הוא).

כאשר המערערת עצמה לא יודעת מהי הפרשנות שיש ליתן למונח האמור ומשנה מדעתה בעניין זה, בוודאי אין מקום להתעלם מגרסת המשיב באשר לפרשנות שיש ליתן למונח או לכוונת הצדדים, כפי שעלתה מעדותם ומהקשר הדברים.

15. ב"כ המערער אף טען, כי סביר להניח, כי המסמך שנערך על ידי מנהל המערערת נערך על ידי משפטן ולכן נעשה שימוש במלים האמורות.

אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, בדיון לפניי, טען מר עמר, כי המסמך נערך לבקשת חמיו של אילן, שעמו היה מר עמר בקשר והוא היה זה שאמר למר עמר מה לכתוב במסמך.

מר חלילי, חמיו של אילן, היה מי שעבד אצל המערערת ולא שמעתי, כי הוא משפטן שנהג לערוך עבור המערערת מסמכים.

שנית, הנחה זו כאשר מר עמר לא טען אותה בעצמו, בוודאי אינה יכולה להיטען, בפרט כאשר מדובר במסמך שנערך על ידי מר עמר, לעומת מסמכים נוספים שנערכו על ידי עורכי דינו.

שלישית, יש לבחון את לשון הכתוב, שבו צויין "התיקים שקשורים אליו ואל הערבים."

אם עסקינן בתיקים קשורים, בהתאם להגדרה המשפטית, הרי שהתיקים קשורים לתיקיו של אילן ולא לאילן עצמו וכן מדוע יש לציין כי מדובר בתיקים שקשורים גם אליו וגם אל הערבים, שהלוא, ציון תיקים הקשורים לאילן די בו לצורך הבהרת המינוח המשפטי.

16. על פניו, החלטתה של כב' הרשמת בעניין היות התיקים תיקים הקשורים הם תיקים הקשורים לאילן עצמו ולא תיקים קשורים כהגדרתם המשפטית מבוססת.

מדובר בעסק אשר התנהל על שם אילן.

טענת המערערת לפיה מדובר בשותפות, שהמשיב היה חלק ממנה, או בעסק שהמשיב הוא בעליו, אין לה על מה שתתבסס.

העסק כולו התנהל על שם אילן. המשיב עצמו היה חייל משוחרר וגם במסגרת ההתנגדות לביצוע וחקירת יכולת שנערכה לו, כאשר לא הועלתה כל טענה של שותפות כלפיו וכאשר לא כפר בחבותו השטרית, לא טען כי הוא בעל העסק וכי מדובר בסחורה שסופקה עבורו.

עצם הטענה, כי מר עמר התנהל גם מולו, בוודאי אינה מבססת כל חבות אישית של המשיב על פי עסקת היסוד, או מעלה כל אפשרות לפיה המשיב היה שותף בעסק ובוודאי שאינה מבססת את טענותיו של מר עמר, כי ביצע מול המשיב את העסקה, כאשר כל ההתחשבנות היתה מול אילן.

17. לאור האמור, הרי שהסכם סילוק החוב מול אילן כולל את כלל חובותיו של אילן, בין אלו שנתבע בגינם באופן ישיר ובין שלא נתבע בגינם, כאשר חובותיו של אילן, מטבע הדברים, הם כל החובות המופיעים בכרטסת הנהלת החשבונות ומשתקפים מהחשבוניות שהונפקו עבור העסק על שם אילן.

מכאן, יש לפרש את המונח "תיקים קשורים" ואף את המונח "ערבים" על רקע נקודת המוצא האמורה.

18. הוצגו לפניי התנגדויות לביצוע שהוגשו הן על ידי המשיב והן על ידי הגב' שושנה חטמי ובהם נטענה אותה טענה לעניין עסקת היסוד, דהיינו, כי מדובר בשיקים שניתנו עבור רכישות של אילן ונפלו פגמים בשתילים שנרכשו.

הצדדים מסכימים, כי באותו מועד הוגשה גם על ידי אילן התנגדות לביצוע, שגם בה נטענה אותה הטענה.

על פניו, מדובר בהתחייבויות כספיות שנטלו על עצמם בני המשפחה בקשר לעסקאות שביצע אילן בעבור עסקו וגם מטענות המערערת עולה, כי כל החשבוניות יצאו על שם אילן ומכאן, כאשר התיקים הקשורים היחידים הינם התיקים בגין שיקים שנמסרו על ידי בני המשפחה, הרי שיש לפרש את המונח תיקים קשורים כתיקים הקשורים לעסק שניהל אילן וקשורים לחובותיו של אילן בגין אותן עסקאות, כשכאמור, בהנהלת החשבונות, החשבוניות בגין אותן עסקאות יצאו על שם אילן.

19. מסכימה אני עם כב' הרשמת, כי גם אין מקום לאבחנה בין אביהם של אילן ושל המשיב ובין המשיב עצמו, כאשר לשיטת המערערת, מדובר בעסק משפחתי. אם אמנם מדובר בעסק משפחתי, מדוע יש להכיר בהוריו של אילן כערבים ואילו במשיב אין לראות ערב.

על פניו, לשיטת המערערת, מעמדם זהה ולכן, כשם שיש לפטור את הוריו של המשיב יש לפטור גם את המשיב עצמו ונראה, כי כאשר עשו הצדדים שימוש במלים ערבים, התכוונו הצדדים לכל אותם בני משפחה שמסרו שיקים שלהם כנגד סחורה שנרכשה עבור העסק.

בוודאי לא ניתן לומר, כי באותה עת הכוונה בשימוש במליה "ערבים" היתה רק להורי אשתו של אילן, כפי שנטען על ידי המערערת, כאשר אותם הורים כלל לא נתבעו על ידי המערערת והתביעה נגדם באותה עת התיישנה ומשכך אף לא היה צורך לנקוב בשמם.

על פניו, הכוונה היתה לפטור את כל מי שקשור לחובותיו של אילן כלפי המערערת, בין אם יכונה ערב או בין אם הוא קשור בתיק שנפתח על פי שטר שנועד לפרוע את חובותיו של אילן.

20. לאור האמור, כאשר החלטת כב' הרשמת מבוססת, דין הערעור להידחות וכך אני מורה.

אני מחייבת את המערערת בהוצאות המשיב בסכום של 4,680 ₪.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ז, 06 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.