לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, שנתבקשה אף במעמד צד אחד, במסגרתה עותרת המבקשת להימנע ממימוש הערבות הבנקאית על הסך של 1,438,000 ₪ (שמספרה GY/52607) שהוארכה מעת לעת תוך עדכון הסכום, כאשר הארכה האחרונה ניתנה ביום 25.12.16 ועודכנה לסכום של 1,714,863 ₪ ותוקפה עד ליום 30.6.17.

לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף בלא צורך בתגובה, ואנמק-

1.         ראשית דבר, הבקשה הוגשה בלא תצהיר נלווה לעובדות התומכות בה, ודי במחדל זה כדי לדחות את הבקשה.

2. הערבות הבנקאית נשוא הבקשה צורפה כנספח לבקשה. עיון בערבויות מעלה כי ענין לנו על פי נוסחה בערבות בנקאית אוטונומיות.

3.         ערבות בנקאית אוטונומית היא מכשיר פיננסי חשוב המבטיח את יכולתו של המוטב לקבל לידיו את כספי הערבות (ראו: רע"א 73/00AMS Technical Systems Inc. נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(2) 394, 400 (2000); כן ראו: רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ, פ"ד מח(1) 450 (1993); רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח(5) 535, 539-538 (2004)).

נוכח חשיבות הערבות, הרי ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות לעיכוב מימוש ערבות בנקאית, אלא במקרים חריגים וכאשר הטעם להתערבות אינו נעוץ בעסקת היסוד אלא בהתקיים אחד מהחריגים אשר הוכרו בפסיקה – חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות (ראו לדוגמה: רע"א 4479/10 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' קש"ת מלונאות בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים, 13.6.2010)).

טענות המבקשת (שכאמור אינן מגובות בתצהיר) אינן נכנסות בגדר החריגים שהוכרו בפסיקה – השימוש בתיבות "נסיבות מיוחדות" והטיעון הדל בעניין זה (למשל הסיפא בכתב יד לבקשה) אינו מספק – הלכה היא כי ציון סתמי של חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות אינו מספיק כדי לחסות בצלם של החריגים (וראו בענין זה למשל תא (ת"א) 46885-09-14 בטחון שרותים אבידר בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל (פורסם בנבו)).

יוער כי לא נעלמה מעיני הטענה לפיה המבקשת עתרה בימים האחרונים להליך של בוררות בפאריז במסגרת טענתה בדבר חובות המשיבה כלפיה בסכום של 8 מיליון שקלים, אך לא מצאתי כי יש בה כדי לשנות מהחלטתי בפרט כאשר אין כל אינדיקציה לכך שטענות בקשר עם הערבויות עתידות להתברר בפני הבורר.

4.         מימוש הערבות ממילא אף אינו משליך על הזכויות המהותיות של הצדדים להתקשרות. המשמעות היא כי הכספים, בהתאם להסכמת המבקשת - על יסוד כתב הערבות, יועברו לנמעני הערבות והמבקשת תוכל לתבוע את השבת הכספים על יסוד הטענות אותן היא מעלה עתה. ענין זה מקרין כמובן על נושא מאזן הנוחות. ודוק - אי מתן הצו הינו הלכה למעשה העברת כספים מיד אחת לאחרת, תוך שמירת כלל טענות הצדדים ובירורן בגדרי ההליך העיקרי (שטרם הוגש).

5. גם הטענה כי הערבות ניתנה לחברה m+w israel ltd שביום 20.4.16 מוזגה לחברה M+W Group (Israel) Ltd וכי הארכת הערבות היתה צריכה להיות לחברה החדשה ולא לטובת הראשונה, - לא יכולה לעמוד;

הרי ההוראות לבנק להארכת הערבות ניתנו מצדה של המבקשת, וטענה כיום כי ניתנה הוראה למתן ערבות לחברה מחוסלת, היא כשלעצמה, עלולה להיות טענה חסרת תום לב.

6. עוד נטען כי הערבות ניתנה במסגרת עבודות כקבלן משנה לפרוייקט שהושלם לפני 8 חודשים; אם כך היא – הרי מדוע הוארכה הערבות ביום 25.12.16, אם ביצוע הפרוייקט הסתיים בסביבות חודש ספטמבר 2016 (היינו לפני 8 חודשים) – לכך לא ניתנה תשובה.

בנסיבות אלו אני מורה על דחיית הבקשה לסעד זמני, ממילא נדחית גם הבקשה לצו במעמד צד אחד.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ז, 24 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.