ב"כ המבקשת: עוה"ד מורן טרבלי ועדי ארד

ב"כ המשיבים: עוה"ד אבי סוחמי וטלי ליטן

רקע

1. בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים בעניינם.

בד בבד עם הבקשה הוגש נגד המשיבים כתב אישום אשר מייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין (להלן: "החוק") ונשיאה והובלת נשק בצוותא חדא, לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק. למשיב 1 מיוחסות בנוסף עבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק, וכן נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

1. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בין המשיבים קיימת היכרות מוקדמת. המשיב 1 נדון ביום 17.8.15 לפסילת רישיון נהיגה למשך 24 חודשים. המשיב 2 הינו הבעלים של אופנוע מסוג T-Max (להלן: "האופנוע"). ביום 27.5.13 פרץ אדם שזהותו אינה ידועה לדירת מגורים בראשל"צ וגנב אקדח חצי אוטומטי (להלן: "האקדח"). עובר ליום 4.4.17 קשרו המשיבים קשר ביניהם לשאת ולהוביל את האקדח ובתוכו מחסנית וכדורים תואמים. לשם כך נפגשו ביום 4.4.17 בתל אביב ושהו יחדיו עד לשעות הצהריים ולאחר מכן הגיעו לראשון לציון. בהמשך היום, הגיעו המשיבים כשהם רכובים על האופנוע לגינה ציבורית, שם נפגשו עם מספר אנשים לצורך קידום הקשר ומימושו. בהמשך, בשעה 20:50 עזב המשיב 1 את המקום כשהוא רכוב על אופנוע. כעבור זמן קצר הגיעו למקום השוטר אסמרה (להלן: "אסמרה") ושוטר נוסף, פנו אל המשיב 2 והאחרים וביקשו מהם להזדהות. המשיב 2 אשר ידע כי המשיב 1 עתיד לחזור למקום כשהוא נושא אקדח, ביקש להזהירו ושלח אליו שני מסרונים עוקבים למכשיר הטלפון הנייד "אל תבוא" ו- "משטרה". בשעה 21:10 הגיע המשיב 1 למקום כשהוא נוהג על האופנוע ובתא האחסון בכידון האופנוע, בתוך פיסת בד, מוסתר האקדח ובתוכו מחסנית תואמת ובה חמישה כדורים תואמים. המשיב 1 החל לרדת מהאופנוע, כאשר המשיב 2 סימן לו בתנועת ראש שלא להתקרב. המשיב 1 אשר הבחין בכך, עלה על האופנוע והחל לנסוע מהמקום. בתגובה שרק לעברו אסמרה, התקרב אליו וצעק לו "עצור משטרה". המשיב 1 התקרב לאסמרה עם האופנוע, התמהמה ובהמשך החל לנסוע מהמקום במהירות בכוונה להתחמק ממנו. אסמרה צעק לעברו של המשיב 1 לרדת מהאופנוע, המשיב 1 ירד מהאופנוע, החל להימלט רגלית ונעצר רק לאחר שהשוטר צעק לעברו שיעצור אחרת יירה.
2. ביום 11.7.17 לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים קבעתי כי בנוגע למשיב 1 קיימת תשתית של ראיות לכאורה, אף כי לא בעוצמה גבוהה, וכי ישנה חולשה מסוימת בראיות לכאורה (לא היתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה בעבירת הנהיגה בפסילה של משיב 1). בנוגע למשיב 2 קיימות ראיות לכאורה בעוצמה מלאה.
3. בעניינם של המשיבים התקבלו תסקירי שירות מבחן ראשונים אשר לא המליצו על שחרורם מהמעצר.

בהמשך התקבלו בעניינם תסקירים משלימים. בעניינו של המשיב 1 לא בא שירות המבחן בהמלצה על שחרורו, ובאשר למשיב 2 המליץ שירות המבחן על שחרורו לחלופה.

תסקירי שירות מבחן

1. באשר למשיב 1 התייחס שירות המבחן בתסקיר הראשון לכך שמדובר בנאשם כבן 26, שעלה ארצה בגיל 5 עם משפחתו. תיאר כי הוריו התקשו להשתלב במעגל התעסוקה וברכישת השפה וכי לאורך השנים אחיו הגדולים סייעו להוריו ועל כן לא ראה בהוריו דמויות מציבות גבולות להתנהגותו. המשיב סיים 10 שנות לימוד אשר לוו בקשיי הסתגלות, בעיות משמעת וקשיים התנהגותיים. בתקופת נערותו חבר לחברה שולית, החל במעורבות שולית בגיל 13 ובהתמכרות לחומרים ממכרים בגיל 7. לדבריו בשנים האחרונות ערך שינוי בהתנהגותו והעבירות הפליליות בשנים האחרונות קשורות להתנכלות משטרתית על רקע מוצאו. לאורך השנים צרך סמים מסוג חשיש, קוקאין וכדורים כאמצעי להשגת רוגע ובריחה מהמציאות. במסגרת הליך פלילי קודם הופנה לקהילה טיפולית וסיים שם טיפול בהצלחה. תקופה קצרה לאחר מכן, שב לצרוך אלכוהול ולבצע עבירות פליליות. הוא הופנה בשנית לטיפול במסגרת "מלכישוע" והשתלב ביחידה לנפגעי סמים בהצלחה תוך שהוא שומר על יציבות תעסוקתית. שירות המבחן התרשם כי על אף הצהרותיו כי הוא מעוניין לשקם את חייו, מייחס המשיב 1 את עברו הפלילי לגורמים חיצוניים מבלי לערוך התבוננות בדבר תרומתו למצבו. כמו כן התרשם שירות המבחן כי הוא מתקשה להיענות לגורמי סמכות, הוא בעל סף תסכול נמוך ובמצבי דחק עלול להתנהג באופן אימפולסיבי ללא חשיבה על אודות השלכות מעשיו, וכי הוא נוטה להגמיש גבולות לצרכיו האישיים ומתקשה להתנתק מחברה השולית. מתוך כך העריך שירות המבחן כי המשיב 1 אינו מוכן לוותר על הרווחים המשניים שמפיק מאורח חיים שולי ועל כן התרשם שירות המבחן מסיכון גבוה והביע ספק באשר לקיומה של חלופה שיכולה לתת מענה מתאים לרמת הסיכון. שירות המבחן העריך כי הצהרותיו בדבר טיפול נובעות מרצונו להשתחרר. שירות המבחן התרשם כי חרף רצונם של בני משפחתו לסייע לו ולהוות חלופה, הרי שנוכח העמדות המגוננות שהביעו והקושי שלהם לבחון את מצבי הסיכון והתנהלותו, לצד עברו הפלילי והפרת מעצר בית בעבר מעמידים בספק את יכולתם לפקח עליו. נוכח זאת לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרורו מהמעצר.

בהמשך ניתן תסקיר משלים בעניינו של המשיב 1. אשר בחן את אחיו, אחותו ואחיינו של המשיב כמפקחים מוצעים. שירות המבחן התרשם ממפקחים המגויסים לסייע אשר מתיאורם עולה כי הם מנהלים אורח חיים נורמטיבי. המפקחים התקשו לבחון לעומק את אחריותו של המשיב 1 להסתבכותו ונראה כי עד כה לא היוו עבורו גורמי סמכות או גורם שיסייע לו לנתב התנהגותו באופן חיובי. עם זאת נראה כי הם מתייחסים בכובד ראש למשימת הפיקוח. לאחר התלבטות ועל אף התרשמות מהמפקחים כשלעצמם, לא סבור שירות המבחן כי חלופה זו מהווה מענה לרמת הסיכון המוערכת וכי בטווח הארוך יתקשו המפקחים להוות גורמי פיקוח סמכותיים ומציבי גבול. על כן לא בא שירות המבחן בהמלצה בדבר שיחרורו.

1. באשר למשיב 2 התייחס שירות המבחן לכך שהינו כבן 27 וכי בשנת 2015 היה מעורב בתאונת דרכים ובעקבות פציעתו עבר שני ניתוחים והליך פיזיותרפיה אשר לא עזר וכי מאז הוא מוגבל בתנועותיו. כאשר היה כבן 8 התגרשו הוריו והקשר עם אביו נותק עד לזמן האחרון. המשיב 2 התקשה להסתגל למסגרות חינוך והיה מעורב בפלילים מגיל 13. ניסיונות לשלבו במסגרות חסות הנוער לא צלחו. המשיב 2 סיים עשר שנות לימוד במסגרת ריצוי עונש מאסר בכלא "אופק" ושולב בטיפול רש"א, ואולם בהמשך שב למעורבות פלילית והתנגד להשתלב במסגרות טיפול שהוצעו לו. לאורך השנים מיעט לעבוד ונמנע מלהשתלב בהליך טיפולי כלשהו. שלל שימוש בסמים ואלכוהול. המשיב 2 התייחס למעורבות החוזרת בפלילים ומסר כי לאחרונה פעל לשקם את עצמו וניהל אורח חיים מאורגן גם לאחר פציעתו. הוא התייחס לנסיבות מעצרו סביב המשך מפגשים חברתיים קבועים עם חברים בעלי רקע פלילי. שירות המבחן התרשם מרמת סיכון בינונית להישנות עבירות אלימות. שירות המבחן בחן את המפקחות המוצעות והתרשם כי הן מתקשות להתייחס למעורבותו בפלילים ולנסיבות מעצרו הנוכחי וניכרת יכולת מוגבלת שלהן להתבוננות ביקורתית כלפיו והן מתקשות לראות סיכון במצבו. כמו כן נפגש שירות המבחן עם מר דורון פלדמן, שהינו חבר המשפחה שמסר כי הוא בעל עבר פלילי מלפני 15 שנים וכי לא ריצה עונש מאסר. אולם בהמשך מסר כי אינו יכול לקחת על עצמו את התפקיד. לפיכך ונוכח העדר חלופת מעצר שתוכל להציב גבולות ולהפחית סיכון, לא המליץ שירות המבחן על שחרורו מהמעצר.

בהמשך ניתן תסקיר מעצר משלים בעניינו של משיב 2. שירות המבחן התייחס לכך שדורון פלדמן הביע שוב את רצונו לפקח על המשיב 2. שירות המבחן התרשם כי הוא מחזיק בגישה בוגרת וסמכותית כלפי המשיב 2, מודע לאופי העבירה ולמעורבותו הפלילית לאורך השנים. בנוסף שוחח שירות המבחן טלפונית עם מר שלומי נווה, חברו של מר פלדמן, ובשיחה עימו עלה כי הוא מכיר בתפקידו כמפקח ובעל עמדה ביקורתית כלפיו. שירות המבחן העריך כי למרות עברם הפלילי של שני המפקחים, מדובר באנשים שקולים שמתאימים לפקח על משיב 2. שירות המבחן אף התרשם כי אין צורך בהוספת פיקוח אלקטרוני. לפיכך המליץ שירות המבחן על שחרורו בפיקוח המפקחים לסירוגין.

טיעוני הצדדים

1. לטענת ב"כ המבקשת, עוה"ד מורן טרבלסי ועדי ארד, נוכח חומרת העבירות אין מקום להורות על שחרור המשיבים. התקבלו בעניינם של כל אחד מהמשיבים שני תסקירים ושניהם שליליים. באשר למשיב 1 קבע שירות המבחן כי לא ניתן לתת בו אמון. מסוכנותו הינה גבוהה ואין כל חלופה שיכולה לתת מענה. לחובתו עבר פלילי הכולל שש הרשעות ב- 20 תיקי משטרה לרבות בעבירות של הפרת הוראה חוקית. משיב 1 ריצה שתי תקופות מאסר ממושכות, ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שגם הוא לא הרתיע אותו מלשוב ולבצע עבירות. התסקירים בעניינו אינם משתמעים לשני פנים. שירות המבחן מתרשם שהוא משליך אחריות לגורמים חיצוניים, מתקשה להקשיב לגורמי סמכות, ועלול להתנהג באופן אימפולסיבי במצבי לחץ. מתוך נסיבות העבירות ניתן ללמוד על מסוכנותו של המשיב 1 אשר ניסה להימלט מהשוטרים עם נשק כשתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי. שירות המבחן לא התרשם כי החלופה המוצעות מספיקה ומשכך לא המליץ בשני התסקירים על שחרורו לחלופה.

באשר למשיב 2 גם בו לא ניתן לתת אמון. מדובר במי שלחובתו 5 הרשעות קודמות ב- 19 תיקי משטרה בעבירות של סמים, מרמה ורכוש. הוא ריצה שתי תקופות מאסר. נעשו ניסיונות לשלבו באפיק שיקומי ואולם הוא התנגד. שירות מבחן מתרשם מסיכון בינוני ושולל בתסקיר הראשון שחרורו לחלופה. בתסקיר השני ממליץ שירות המבחן לשחררו לחלופה בפיקוח שני מפקחים בעלי עבר פלילי. לא רק שלא ניתן לתת אמון במשיב 2 עצמו אלא שלא ניתן לתת אמון במפקחים שהינם בעלי עבר פלילי.

לאחר שנבחנו המפקחים באולם בית המשפט הוסיפו ב"כ המבקשת כי המפקחים המוצעים בעניינו של המשיב 1, שניהם צעירים ממנו, מטילים ספק במיוחס לו, לא מכירים את אורחות חייו ולא את האנשים אשר עמם הוא מתרועע. המפקחת הנוספת, אחותו הגדולה, אף היא מטילה ספק במיוחס לו, מטפלת בשתי ילדות קטנות, אינה עובדת וספק רב אם תוכל לפקח עליו. בעניינו של המשיב 2 מדובר בשני מפקחים שמכירים את המשיב 2 תקופה קצרה, היכרות שטחית ולא ניתן לסמוך שיהוו גורם סמכותי. בנוסף לשניהם עבר פלילי. האחד בגין עבירות מס מ-2016 והשני עם ארבע הרשעות קודמות לרבות בעבירות נשק ושיבוש הליכי משפט.

1. לטענת ב"כ המשיבים, עוה"ד אבי סוחמי וטל ליטן, באשר למשיב 1 קבע בית המשפט כי קיימת חולשה מסוימת בעוצמת הראיות. שירות המבחן תיאר בתסקיר את אורחות חייו של המשיב 1 ואולם הוא התעלם מכך שהמפקחים המוצעים הינם יוצאי יחידה מובחרת. בתסקיר הראשון שירות המבחן דחה את שאר החלופות בטענה כי תחת פיקוחם בעבר היתה הפרת הוראה חוקית אך לא ערך בדיקה תחת פיקוח של מי מהם זה קרה. אירוע הפרת ההוראה התרחש לפני 13 שנה, הם היו אז קטינים ולא יתכן שזה היה תחת פיקוחם. במשך שלוש שנים לא הורשע המשיב בשום עבירה. לפיכך עתרו ב"כ המשיב 1 להורות על פיקוח אלקטרוני.

באשר למשיב 2, התסקירים בעניינו במגמה חיוביות. בשנים האחרונות לא נרשמה לחובתו הרשעה. שירות המבחן המליץ על שחרורו לחלופה ללא פיקוח אלקטרוני. שירות המבחן התרשם מהחלופה המוצעת. עברו הפלילי של המפקח הינו מלפני 30 שנה. בעניינו של המפקח הנוסף מדובר בעבירת מס משנת 2014. מדובר באנשים נורמטיביים שמעוניינים לסייע למשיב.

דיון ומסקנות

1. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים שוכנעתי כי אין מקום להורות על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר. כמו-כן, בשלב זה, ובאיזון בין רמת הסיכון הנשקפת מן המשיבים, העוצמה הראייתית בנוגע לכל אחד מהם, והחלופה המוצעת על-ידי כל אחד מהם, לא ניתן בשלב זה להסתפק אף בפיקוח אלקטרוני.
2. בכל הנוגע לעילת המעצר, הרי שמיוחסות למשיבים עבירות נשק, אשר מקימות נגדם חזקת מסוכנות סטטוטורית, אשר על הנאשם מוטל הנטל לסתור את החזקה (סעיף 21(א)(1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים").

בכל הנוגע לנסיבות הקונקרטיות של התיק יש לתת את הדעת לכך שמדובר בנשיאה והובלה של נשק בצוותא, כאשר הנשק הובא, כשהוא מוסתר באופנוע, למקום שבו נפגשו מספר אנשים בגינה ציבורית בשעת ערב. עוד יצוין, כי על-פי חומר הראיות בתיק, אחד הנוכחים באותו מפגש (שאינו מי מהמשיבים) לבש על גופו אפוד מגן (שכפ"ץ). מטרת נשיאת האקדח לא הובהרה, הואיל ומהשיב 1 הכחיש שידע על קיומו של האקדח, ואילו המשיב 2 שמר על זכות השתיקה.

1. נקודת המוצא בעבירות נשק היא כי קיימת מסוכנות אינהרנטית, אשר ניתן יהיה להפיגה באמצעות חלופת מעצר אך במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן (ראו: בש"פ 5981/17 מדינת ישראל נ' מחג'אנה (30.7.17); בש"פ 3265/16 בדיר נ' מדינת ישראל (5.5.16); בש"פ 8702/15 מדינת ישראל נ' אבו קטיש, פסקה 27 (24.12.15); בש"פ 5518/13 עראר נ' מדינת ישראל (12.8.13)).
2. סעיף 22ב(א) לחוק המעצרים קובע כי מקום שבו מוצא בית המשפט כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך הקבועה בסעיף 21(ב)(1) לחוק, קרי בדרך של שחרור ממש, הרי שהוא רשאי לבחון האם ניתן להשיג אותה באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 2191/15 מדינת ישראל נ' שראפי (08.04.15); בש"פ 2819/15 פלוני נ' מדינת ישראל (17.05.15); בש"פ 3545/15 מדינת ישראל נ' חיים (08.06.15); בש"פ 8155/15 קלר נ' מדינת ישראל (09.12.15); בש"פ 4256/16 חסין נ' מדינת ישראל (‏20.7.16)).
3. הלכה פסוקה היא כי שקילת האפשרות לשחרור המשיב לחלופת מעצר, טעונה בחינה דו שלבית. ראשית, על בית המשפט לבחון אם חלופה כלשהי למעצר – בין אם על דרך של מעצר בפיקוח אלקטרוני, ובין אם בחלופת מעצר – עשויה, ברמה העקרונית, להפיג את המסוכנות המיוחסת לנאשם ולהפחית את החשש לשיבוש מהלכי משפט לרמה מתקבלת על הדעת (ראו: בש"פ 4658/15 פישר נ' מדינת ישראל, (9.7.15); בש"פ 3648/14 מדינת ישראל נ' עביד, (22.5.14)).

ככל שקיימת חלופה כזו, בית המשפט יבחן את החלופות הקונקרטיות המוצעות בעניינו של המשיב ואת מידת התאמתן להשגת התכלית של הפחתת המסוכנות והחשש מפני שיבוש ההליך (ראו בש"פ 5285/15 מדינת ישראל נ' פלוני (10.8.15); בש"פ 4327/15 פלוני נ' מדינת ישראל (25.6.15)).

1. שירות המבחן בחן את חלופות המעצר המוצעות ותחילה שלל את אפשרות שליחתם של המשיבים לחלופת מעצר. בהמשך נשלחו המשיבים לקבלת תסקיר משלים אשר חזר על המלצתו בנוגע למשיב 1 ואילו המליץ על שחרורו לחלופה של משיב 2.
2. לאחר שבחנתי את תסקירי שירות המבחן שוכנעתי כי אין מקום להורות על שחרור של ממש של המשיבים לחלופת מעצר. בשלב זה, באיזון בין רמת המסוכנות לבין טיב החלופות המוצעות לא ניתן אף להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני, כפי שיפורט להלן.
3. באשר למשיב 1, המדובר במי שלחובתו שש הרשעות קודמות ב-20 תיקים שונים, בין השנים 2005-2015, בעבירות רכוש, אלימות, עבירות נגד שוטרים, הפרת הוראה חוקית ועוד. משיב 1 אף נשא מאסר בן 10 חודשים בגין עבירה של החזקת נשק בשנת 2012. כמו כן נגד המשיב 1 לכאורה תלוי ועומד מאסר מותנה בן 3 חודשים בגין הפרעה לשוטר.
4. עברו הפלילי של משיב 1 לרבות בעבירה של החזקת נשק כמו גם העובדה שביצע את המיוחס לו שעה שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי, כמו גם התרשמות שירות המבחן מלמדת כי אין בשחרורו לחלופת מעצר כדי לאיין את המסוכנות בעניינו.

עם זאת, נוכח העובדה כי מצאתי שישנה חולשה מסוימת בראיות לכאורה נגדו, סברתי מלכתחילה כי יש לבחון בעניינו אפשרות המשך מעצר בפיקוח אלקטרוני וזאת בכפוף לכך שיצליח המשיב 1 להציג מפקחים ראויים בעניינו אשר יבחנו על ידי שירות המבחן.

1. שירות המבחן בחן תחילה, בעניינו של המשיב 1, מפקחים אשר נמצאו לא מתאימים נוכח הבעת עמדות מגוננות כלפיו וקושי לבחינת מצבי סיכון ודפוסי התנהלותו המכשילים. בהמשך, במסגרת תסקיר משלים נבחנו שלושה מפקחים נוספים, ובהם אחיו הקטן, אחותו הגדולה ואחיינו הצעיר ממנו. שירות המבחן התרשם מרצינות המפקחים ואולם מצא כי החלופה המוצעת אינה מהווה מענה לרמת הסיכון המוערכת וכי בטווח הארוך יתקשו המפקחים להוות גורמי פיקוח סמכותיים ומציבי גבול.
2. בהקשר זה יודגש כי לאחר שבחנתי את המפקחים והתרשמתי מהם אני שותף להתרשמות שירות המבחן. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 19.7.17 נחקרו המפקחים בבית המשפט. מתוך הדברים שנמסרו על ידם עולה כי מדובר באחיו הצעיר של המשיב, באחיינו של המשיב אשר אף הוא צעיר ממנו ובאחותו הגדולה של המשיב, אשר מטפלת בשני ילדים קטנים. התרשמתי אמנם מאנשים רציניים אשר מעוניינים לסייע למשיב, חלקם שירותו ביחחידות מובחרות בצבא. ואולם עולה מדבריהם באופן ברור כי הם אינו מעורבים בחייו של המשיב ולא התרשמתי כי יש להם סמכות משמעותית על המשיב.
3. עוד נתתי דעתי לדברי כב' השופט יצחק עמית בבש"פ 5981/17 מדינת ישראל נ' מחג'אנה (30.7.17) בכך שאין אף להקל ראש בכך שהמשיב 1 נהג בפסילה.
4. באיזון בין החולשה הראייתית המסוימת שנקבעה, הערכת המסוכנות הגבוהה של שירות המבחן, והחלופה המוצעת שאינה מיטבית, סבורני כי אין בחלופה זו כדי להפחית את המסוכנות לרמה הנדרשת כדי להורות על שחרור או על פיקוח אלקטרוני.
5. באשר למשיב 2, המדובר במי שלחובתו חמש הרשעות קודמות ב- 19 תיקי משטרה שונים, בין השנים 2005-2010 בעבירות סחר בסמים, החזקת סכין, מרמה, רכוש, הטרדת עד, הפרת הוראה חוקית ועוד. כמו כן ריצה המשיב 2 מספר תקופות מאסר ממושכות. בעניינו של משיב 2 קבעתי כי קיימת תשתית ראייתית בעוצמה מלאה.
6. שירות המבחן התרשם מרמת סיכון בינונית להישנות עבירות אלימות. בתסקירו הראשון לא התרשם שירות המבחן מיכולתם של המפקחים המוצעים לפקח על המשיב 2. בהמשך, בחן שירות המבחן את מר פלדמן ומר נווה, והתרשם כי למרות עברם הפלילי של שני המפקחים, מדובר באנשים שקולים שמתאימים לפקח על משיב 2 ועל כן המליץ על שחרורו של המשיב 2 לפיקוחם ללא צורך באיזוק אלקטרוני.
7. בהקשר זה יודגש כי לאחר שבחנתי את המפקחים אינני שותף להתרשמות שירות המבחן. באשר למר פלדמן עולה כי מדובר באדם כבן 58, אשר הכיר את המשיב מזה שנה וחצי, כשנסיבות היכרותם לא ברורות מספיק נוכח הפער בגילאים בינו לבין המשיב שהינו בן 27, והעדר מכנה משותף ביניהם. בתסקיר הראשון מסר מר פלדמן לשירות המבחן כי הוא חבר משפחה, ואולם בדיון הסתבר כי אין המדובר בחבר המשפחה, אלא במי שהכרותו היא עם ה משיב 2 עצמו. סבורני כי נסיבות היכרותם של מר פלדמן והמשיב 2 לא הובהרו עד תום. בנוסף בעברו של המפקח בין היתר הרשעה בהחזקת סכין משנת 2006 וכן מאסר בין 6 חודשים שריצה בשנת 1989 וזאת בניגוד לדברים שמסר לשירות המבחן לפיהם לא ריצה עונש מאסר וכי עברו מלפני 15 שנה.

באשר למר נווה עולה כי מדובר באדם כבן 55, ממנו התרשם שירות המבחן בשיחת טלפון בלבד מאחר שמסר כי אינו חש בטוב, אשר נסיבות היכרותו עם המשיב תמוהות עוד יותר. הלה מסר כי הכיר את המשיב בבית של מר פלדמן, שוחח איתו פעמיים או שלוש במשך חצי שעה, וכי הוא מוכן לפקח על המשיב לבקשתו של מר פלדמן. בנוסף לחובתו הרשעה בעבירות מס משנת 2013 בגינה ריצה מאסר בן 7 חודשים, עבירת עושק משנת 2011 וכן עבירות שיבוש הליכי משפט, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה משנת 2005 וכן החזקת נשק בגינה גם ריצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בשנת 2004 וזאת בניגוד לדברים שמסר לשירות המבחן בטלפון לפיהם מלבד מעבירות המס והעסקת שב"ח לא היתה לו מעורבות נוספת בפלילים.

לפיכך סבורני כי אין המדובר במפקחים ראויים אשר יש ביכולתם לאיין המסוכנות הנלמדת מהמשיב 2.

1. בסיכומו של דבר, באיזון בין השיקולים השונים, עוצמת הראיות (למשיב 1 חולשה מסוימת ולמשיב 2 עוצמה מלאה), רמת הסיכון הנשקפת מפניו של כל אחד מהמשיבים (מסוכנות גבוהה למשיב 1 ומסוכנות בינונית למשיב 2) וטיב החלופה שהוצגה כמפורט לעיל, סבורני כי אין בחלופות האמורות כדי להפחית את המסוכנות.

סוף דבר

1. אשר על-כן, אני מורה כי ככל שיש בידי המשיבים חלופה נוספת וראויה ישלחו המשיבים לקבלת תסקיר משלים אשר יבחן אותה, בהמשך לכך תינתן החלטה נוספת. עד למועד זה יוותרו המשיבים במעצר.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ז, 13 אוגוסט 2017, בנוכחות הצדדים.