1. לפניי תביעה כספית בעילה נזיקית שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בשל נזק שנגרם לרכבה במסגרת תאונת דרכים שארעה בין משאית הנתבעים לרכב התובעת.

2. לטענת התובעת, רכבה ניזוק בתאונה שארעה ביום 10.4.16 במחלף כנות בהשתלבות של כביש 40 לכביש 7, עת המשאית שנסעה לפניה החלה לפתע בנסיעה לאחור. נהג הרכב עבר לשוליים הימניים, צפר והדליק אורות מהבהבים כדי לסמן למשאית לעצור, אולם המשאית המשיכה בנסיעתה לאחור ופגעה בחזית הרכב. חוות דעת שמאי העריכה את נזקי התובעת בסך של 6891 ₪.

3. לטענת הנתבעים, רכב הנתבעים עצר בשולי הכביש לשם סידור קשירת המשטחים במשא כאשר לפתע הגיח רכב התובעת בחוסר זהירות ופגע ברכב הנתבעים.

4. לאחר ששמעתי את עדויות נהגי רכבי שני בעלי הדין, מצאתי לאמץ ולהעדיף את גרסת נהג רכב הנתבעים לאופן התרחשות התאונה ולדחות את זו של נהג רכב התובעת. נהג רכב התובעת לא ידע להבהיר כיצד רכבו נפגע בצד ימין קדמי בלבד אלא בטענה כללית כי המדובר במשאית רחבה. אף לא היה ברור מדוע לטענתו סטה לשולי הכביש הימניים ולא ניסה לעקוף את המשאית משמאל ולהשתלב בתנועה ובכך להתחמק מפגיעה. טענתו כי בכביש היתה תנועה לא הניחה את דעתי ונראה היה כי אכן זה ניסה להשתלב בתנועה משמאל למשאית החונה ופגע בצד ימני קדמי באחורי המשאית. לא זו בלבד אלא שאף מדו"ח השמאי מטעם התובעת עולה ציון כי המדובר בתאונה עצמית, דבר שנרשם ממש לאחר קרות התאונה ומחזק את גרסת הנתבעים.

5. לעומת נהג רכב התובעת, מצאתי את עדותו של הנתבע 1 כעדות אמינה ומהימנה. זה הבהיר בצורה מניחה את הדעת את השתלשלות העניינים בעוד המשאית חונה בשולי הכביש ורכב התובע מגיח מאחור וטוען כלפיו שפגע בו מאחור. הנתבע הסביר כי עצר בצידי הדרך כדי לבדוק את המשטחים המצויים במשאית וזה אף ירד מן המשאית ואזי פנה אליו נהג התובעת בטענה שנסע לאחור ופגע בו. לטענתו, נהג התובעת ניסה לטעון בפניו כי הוא בורח בעודו מצוי ברכב התובעת לצד הנהג ומוסר לו את פרטיו. לטענתו נהג התובעת ניסה להפחידו בהיותו איש משטרה והפעלת סירנה משטרתית. בהגינותו חזר וציין כי לא יודע הוא לומר כי נהג התובעת פגע בו מאחור וכי לא הרגיש כל פגיעה שכזו.

6. לאור עדיפות מהימנות עדות הנתבע, מצאתי להורות על דחיית תביעת התובעת, משזו לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל על כתפיה להוכחת תביעתה.

7. התובעת תשא בשכר עד הנתבעים כפי שנפסק בדיון ובשכ"ט עו"ד הנתבעים בסך של 1500 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ח, 19 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.