1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 12.9.16 בגשר קיבוץ גלויות.

2. לטענת התובעת לאור תאונה נחסמו שניים מתוך שלושה נתיבי נסיעה בכביש. רכב התובעת החל לעבור לנתיב השלישי הפנוי ובעת הגעתו הרמזור התחלף לאדום והוא נעצר. לפתע, רכב הנתבע פגע ברכב התובעת מאחור.

3. הנתבע הודה בכתב הגנתו שנחסמו שני נתיבי נסיעה מצד ימין של הכביש עקב תאונת דרכים. על כן הוסטה התנועה לעבר נתיב התחבורה הציבורית, שהוא הנתיב השמאלי. הנתבע, נהג מיניבוס, נהג בנתיב השמאלי. הנהג ברכב התובעת, נסע בנתיב הימני וביקש להשתלב בנתיב הנסיעה השמאלי, בו נסע הנתבע. נהג רכב התובעת, התפרץ לנתיב נסיעת רכב הנתבע במהירות. הנתבע הסיט רכבו שמאלה ע"מ להימנע מפגיעה, לאחר מכן חש במגע קל מאוד ברכבו, השלים את הסטייה שמאלה ונעצר. לאחר התאונה, הצביעה נהג רכב התובע על שפשוף במרכז רכבו. הנתבע לא הבחין בנזק ברכב התובע למעט שפשוף קל שלא בהכרח נבע מהתאונה. לא נאמרה כל טענה ביחס לפגיעה של רכב הנתבע בחלקו האחורי של רכב התובעת. לאחר שבועיים שלושה, התקשר הנהג ברכב התובעת והציע שהנתבע ישלם 600 ₪ לסיום הפרשה. אך הנתבע סירב בטענה שהוא אינו אשם בקרות התאונה.

4. העד מטעם התובעת חזר בפני על גרסתו לפיה שני נתיבים נסגרו ע"י המשטרה ונותר רק הנתיב השמאלי לנסיעה. נעשה פקק ועד התובעת עצר רכבו במופע אור אדום ברמזור. בעודו עומד בעצירה מלאה הבחין במראה ברכב הנתבע עובר לנתיב הרביעי בו מותרת פניה ימינה בלבד. הנתבע בניסיון לעקוף את הפקק חצה אי תנועה ופגע בצד האחורי שמאלי של רכבו. לאחר התאונה, סירב הנתבע ליתן פרטם עד שישוחח עם קצין הרכב בחברתו של התובעת. למחרת, קצין הרכב הנחה את נהג התובעת לקבל את פרטי הנתבע אשר נתן לו את פרטיו. הנהג ברכב התובעת טען שהיו בידיו תמונות של הרכב אך הן אבדו לאור תקלה בטלפון.

5. הנתבע גם הוא חזר על גרסתו וציין שנסע כל אותה העת על הנתיב הציבורי כמתחייב בחוק. רכב הנתבעת אשר נתיב נסיעתו נחסם בעקבות התאונה, ביקש לעבור לנתיב הציבורי מאחר וזה היה פנוי. הנתבע עמד במופע אור אדום וכזה התחלף לירוק הרכב לפניו התחיל לנסוע ובשלב זה התפרץ רכב התובעת בזריזות אך לא בזהירות ופגע ברכב הנתבע עם דופן שמאל. הנתבע אף הציג תמונה בה נראה לכאורה הנהג ברכב התובעת מצביע על דופן רכבו. הנתבע טען שכאשר הבחין ברכב התובעת סוטה לעבר נתיב נסיעתו סובב רכבו שמאל להימנע מפגיעה. הנתבע הכחיש פגיעה בחלקו האחורי של רכב התובעת וטען שבדופן הרכב נגרם שפשוף קל בלבד. לאחר התאונה הציע לו הנהג ברכב התובעת לשלם 600 ₪ אך הוא סירב מהטעם שאינו אשם בקרות התאונה. הנתבע טען שנותרה לו תמונה אחת בלבד מהתאונה ויתר התמונות אבדו וניסיונות לשחזרם במעבדה הנתמכים בחשבונית תשלום, לא נשאו פרי.

6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבע.

הנטל מוטל על התובעת ובמצב דנן של גרסה מול גרסה, ומשלא מצאתי מקום להעדיף גרסה אחת על פני רעותה אין בידי לקבוע כי התובעת הטתה את כף המאזניים לטובתה ומשלא עמדה בנטל, דין התביעה להידחות.

7. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

בהתחשב בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

התובעת תשלם את המחצית השנייה של האגרה בתוך 7 ימים מהיום שאחרת החוב יעבור למרכז לגביית קנסות ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת. למעקב וטיפול המזכירות.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ח, 13 יוני 2018, בהעדר הצדדים.