1. בפסק הדין מיום 30.5.18 הוכרז החייב פושט רגל ואושרה בעניינו תוכנית פרעון שלפיה הוא יהיה זכאי לצו הפטר חלוט באם יוסיף וישלם לקופת הכינוס, בנוסף לסך של 11,600 שכבר נצבר בקופת הכינוס לאחר ניכוי פיקדון, סך נוסף של 86,000 ₪, שישולם ב- 12 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך של 1,500 ₪ כל אחד, ולאחר מכן 34 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך של 2,000 ₪ כל אחד. בנוסף לסך האמור נקבע כי החייב יעביר לקופת הכינוס את כל הכספים שאינם מוגנים הצבורים לטובתו בקופות השונות וזאת על פי דוח מסלקה פנסיונית שימציא החייב לנאמן עד ליום 30.6.18.
2. החייב עתר בחודש 5/22 בבקשה לקבלת צו הפטר חלוט ואולם כפי שפירט הנאמן בהודעתו מיום 16.6.22 החייב אכן הפקיד את סך 86,000 ₪ ובכך עמד בתשלומי תוכנית הפרעון, ואולם מבירור מול חברת כלל פנסיה וגמל (להלן-"המחזיקה"), שנעשה בהמשך לצו מימוש הכספים שנחתם ביום 25.5.21, עלה כי החייב משך בחודש 9/20, בהיותו בעיצומו של ההליך שבכותרת, פיצויים הצבורים אצל המחזיקה על שם החייב ממעסיק קודם בסך של 10,647.84 ₪ ולעמדת הנאמן על החייב להשיב את סכום הפיצויים שמשך לידיו לקופת הכינוס בהיותם כספים המוקנים לקופת הכינוס על פי הדין ונמשכו על ידי החייב שלא כדין, וזאת, לעמדת הנאמן, כתנאי למתן צו ההפטר החלוט.
3. לטענת החייב הוא לא ידע כי כספי הפיצויים מוקנים לקופת הכינוס וכי בשל מצבו הרפואי היום והנכות הרפואית ודרגת אי הכושר שהוכרה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי מבקש לפטור אותו מהשבת סכום הפיצויים שמשך לקופת הכינוס ולמתן הפטר חלוט לאחר שהפקיד את תשלומי תוכנית הפרעון.
4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל נתוני ההליך וכן לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצירף החייב לתגובתו מיום 4.7.22 אני סבור כי השבת סך של 3,000 ₪ בלבד מסכום הפיצויים שמשך החייב לקופת הכינוס, וכתנאי למתן הפטר חלוט לחייב, הינו פתרון ראוי וסביר שיש לאמץ אותו בנסיבות ולאור הנתונים שהונחו לפניי, והחייב יהיה רשאי להפקיד את הסכום האמור ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים;
5. אכן זכאותו של החייב לפיצויי פיטורים הינה בגדר "נכס" של החייב, הנכלל במאסת נכסיו המוקנים לקופת הכינוס ועומדים לחלוקה בין נושיו; זאת בהתאם להוראת סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן-"הפקודה") הקובע כי לאחר שהוכרז חייב כפושט רגל "יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן", בצירוף הוראות סעיף 85(1) לפקודה הקובעת כי:"נכסי פושט רגל יכללו בכפוף להוראות סעיף 86(1) כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש או שיוקנה לו, לפני הפטרו". [ראו גם: ע"א 4874/16 אוסטרובסקי נ' עו"ד אביב רונן (10.8.16) ו-רע"א 7725/18 פלוני נ' חגי פריד (16.1.19)[ .
6. לכאורה, על רקע האמור לא מצאתי בהסברי החייב שלפיהם לא היה מודע לכך כי כספי הפיצויים מוקנים לקופה וכי בא כוחו שייצג אותו במועד ההכרזה לא הסביר לו את הדברים כטעמים המצדיקים לפטור את החייב מהשבת הפיצויים לקופת הכינוס.
7. יחד עם זאת, עיון בהשתלשלות העניינים, נתוני ההליך והנתונים העדכניים שהוצגו על ידי החייב מעלה כי התקיימו נסיבות המצדיקות לטעמי מתן משקל לא מבוטל לאינטרס ההסתמכות של החייב ולהותרת חלק מסכום הפיצויים בידיו;

ראשית, בפסק ההכרזה נקבע כי בנוסף לתשלומי תוכנית הפרעון יעביר החייב לקופת הכינוס את כל הכספים שאינם מוגנים הצבורים לטובתו בקופות השונות "וזאת על פי דו"ח מסלקה פנסיונית שימציא החייב לנאמן עד ליום 30.6.18". מניסוח הוראת פסק הדין, לא ניתן לשלול את הסברה כי לחייב, שבא כוחו השתחרר מייצוג כ-3 חודשים לאחר ההכרזה, לא היה ברור כי כספי פיצויים שהזכאות למשיכתם השתכללה לאחר המועד שבו נדרש להמציא את המסלקה הפנסיונית מוקנים לקופה בהתאם לתנאי ההפטר המותנה שאושרו בעניינו ובנוסף לתשלומים בהם חויב.

שנית, סכום תוכנית הפרעון מגלם, גם ללא תוספת התשלום המבוקשת, דיבידנד שאינו מבוטל והחייב עמד בתשלומים החודשיים ולא צבר פיגורים כלשהם ממועד מתן פסק ההכרזה.

שלישית, הנאמן הודיע לראשונה לתיק כי החייב לא המציא מסלקה פנסיונית במועד שנדרש בפסק הדין (חודש יוני 2018) רק בחודש 3/2021, לאחר שהחייב משך בשנת 2020 את כספי הפיצויים שהפכו לנזילים בשנת 2020 ולאחר שלפי גרסתו, שלא נסתרה, פוטר על רקע משבר הקורונה, נסיבות שלכשעצמן מצדיקות התחשבות בחייב ובהוצאות המחיה בתקופה האמורה. כמו כן מהמכתב שהופנה לחייב מטעם המחזיקה כלל שבו הודיעה לחייב על אישור משיכת סכום הפיצויים שביקש לידיו, ניתן ללמוד כי החייב לא פעל בחוסר תום לב ואם הנאמן היה עומד על המצאת דו"ח מסלקה פנסיונית במועד מוקדם יותר בהתאם לפסק הדין ניתן היה לרשום הערה על הכספים מכוח ההליך דבר שהיה מונע משיכת הפיצויים או לפחות ליידע את החייב כי מדובר בכספים המוקנים לקופת ההליך.

רביעית, מצבו הרפואי של החייב היום בהתאם למסמכים הרפואיים והתיעוד מהמוסד לביטוח לאומי שצירף וכתוצאה מצבו התעסוקתי היום מצדיקים לטעמי התחשבות בחייב, שעמד בהוראות ההליך, והעדפת אינטרס ההסתמכות שלו והשיקול של שיקומו הכלכלי על פני האינטרס של הנושים בהשבת מלוא סכום הפיצויים שמשך החייב לידיו. בעניין זה נתתי משקל לכך שבהתאם לשילוב הוראות סעיפים 42, 86 ו-111 לפקודה, חלוקת נכסי החייב אינה בלתי מוגבלת, ומתוך נכסי החייב יש להפריש לצרכיו של החייב את הסכומים הנדרשים לו לצורך מחייתו, וכמו כן, יש לדאוג לכך שגם בתום הליך פשיטת הרגל ייוותרו בידי החייב די נכסים שיאפשרו לחייב קיום בכבוד, על מנת שהחייב לא יתדרדר פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, זאת מכוח התכלית המהותית של הליך פשיטת הרגל להביא לשיקומו הכלכלי של החייב [ראו בעניין זה, בין היתר, פסקה 48 לע"א 10217/16 ב. ת. ב בנייני תעשיה באר שבע בע"מ נ' רפאל ג'ינר (17.1.19) והדברים שרשמתי לאחרונה בהחלטתי המפורטת בפש"ר 43403-07-17 ממן נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח' (19.6.22) והאסמכתאות שציינתי שם].

1. לפיכך ובאיזון בין כל השיקולים הנוגדים לעיל, אני סבור כפי שכבר ציינתי כי חלוקה של סכום הפיצויים נשוא הבקשה בין קופת הכינוס לבין החייב באופן שלקופת הכינוס יחזיר החייב סך של 3,000 ₪ מסכום הפיצויים שמשך והיתרה להותיר בידיו, וכתנאי למתן צו הפטר חלוט, הינו פתרון ראוי וסביר וכך אני מורה והחייב רשאי להשיב את הסך 3,000 ₪ ב-5 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מחודש 8/22.
2. הנאמן יעקוב ויגיש הודעת עדכון ביום 2.1.23 או יעתור בבקשה למתן צו הפטר חלוט ככל שהחייב ישלם את מלוא הסכום במועד מוקדם יותר.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשפ"ב, 20 יולי 2022, בהעדר הצדדים.