ב"כ התובעת – עו"ד שלומי ברנע

ב"כ הנתבעים – עו"ד סיגל עזרן שרעבי

א. מבוא וטענות הצדדים

1. לפני תביעה לפינוי מושכר.

2. הנתבעים שכרו, מכוח הסכם שכירות מיום 25.12.15, דירה בת 5 חדרים ברחוב אלקבץ 9/33 ראשון לציון. תקופת הסכם השכירות היא 24 חודשים החל מיום 25.12.15 ועד 25.12.17. (סעיף 3 להסכם השכירות).

3. כאמור בסעיף 4 להסכם השכירות, דמי השכירות החודשיים הם בסך של 6,300₪ והמועד לתשלום דמי השכירות הוא מידי חודש מראש בעבור כל חודש. בהתאם לסעיף 5(א) להסכם השכירות, על השוכר לשלם בגין שימוש במים, חשמל, טלפון, גז וועד הבית.

4. לטענת התובעת, ביום 17.07.17, לאחר קיזוזים שנערכו בין הצדדים, נתבעת 1 רשמה שיק על סך 29,050₪ אשר חזר. באותו מעמד רשמה גם שיק בסך של 6,300₪ בגין חודש אוגוסט 2016. גם שיק זה חזר מהסיבה שהחשבון מוגבל. מאז הנתבעים ממשיכים להתגורר בנכס ואינם משלמים דמי שכירות. חוב הנתבעים בגין דמי שכירות, עד למועד הגשת התביעה, הוא כ- 80,000₪. עוד לטענת התובעת, הנתבעים יצרו חובות לוועד הבית, חברת המים ועיריית ראשון לציון. על מנת שעיריית ראשון לציון לא תחל הליכי גבייה בגין החוב לעירייה, התובעת נדרשה לשלם 7,856₪ עבור ארנונה לתקופה בה הנתבעים התגוררו בנכס. כמו כן, מוועד הבית פנו לתובעת בדרישה להסדיר את חוב הנתבעים מאחר שהנתבעים לא שילמו תשלומי וועד בית.

5. בדצמבר 2016 נשלח לנתבעים מכתב מטעם התובעת, בו הם נדרשו להסדיר חובם ולפנות את המושכר.

6. לדברי נתבעת 1, הסכם השכירות נערך ונחתם על ידי מר אריאל מריו בשם גב' ג'ויה טארגנו והתובעת אינה צד לחוזה. מר אריאל הציג בפני נתבעת 1 ייפוי כוח המסמיך אותו לערוך ולחתום על הסכם השכירות בשם בעלת הנכס. אריאל הציג עצמו כחתן של בעלת הדירה ובעלה של בתה.

7. לטענת נתבעת 1, מספר ימים לאחר החתימה על ההסכם, אריאל הודיע במפתיע שיש בעיה עם בעלת הדירה שאינה מסכימה לתשלום שכר דירה מידי חודש ואינה מסכימה לבצע קיזוז בגין תיקוני צבע בדירה. הוא הודיע כי בעלת הנכס דורשת תשלום של שלושה חודשי שכירות מראש וחודש נוסף שישמש כבטוחה. לדברי נתבעת 1, לפנים משורת הדין היא העבירה 22,200₪ ועוד 6,300₪.

8. נתבעת 1 טענה עוד כי במהלך הזמן נוצרו יחסי עבודה בין אריאל לבין נתבעת 1 והיא סייעה בידו להשכיר דירה נוספת שהייתה בבעלות בעלת הדירה והעבירה לאריאל תשלומים בגינה. עוד טענה כי אריאל הודיע כי בדעתו לטוס לחו"ל אך בשל צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגדו עליו לגייס 12,000₪, אותם דרש מנתבעת 1 על חשבון שכר הדירה. במועד זה החלו להתגלות בדירה ליקויים שגרמו לנזקים קשים לדייר המתגורר בדירה מתחת אשר כללו ליקויים במערכת האינסטלציה, נזילות ופיצוצי צנרת מתחת לריצוף חדר הרחצה. השכן פנה אל נתבעת 1 בבקשה לתיקון הליקויים ואף דרש להימנע משימוש בחדר הרחצה ובמזגן. השכן והנתבעים פנו בעניין לאריאל אך פניותיהם נותרו ללא מענה. בפעמים הספורות שאריאל ענה הוא איים, גידף וצרח.

9. נתבעת 1 הוסיפה וטענה כי באוגוסט 2016 הגיעו למושכר שתי נשים, אם ובת. האם טענה כי היא בעלת הדירה ודרשה לשלם את מלוא שכר הדירה. מחודש ספטמבר 2016 נתבעת 1 ניהלה משא ומתן עם השכן. פניותיה לאריאל לא נענו ואז היא תיקנה על חשבונה ליקויים בעלות של 69,381₪ אותם, לטענתה, יש לקזז משכר הדירה.

10. לטענת הנתבעים, הם אינם חייבים בגין דמי שכירות נוכח התיקונים שנאלצו לבצע.

ב. דיון

11. נתבעת 1 טענה כי הסכם השכירות נערך ונחתם על ידי מר אריאל מריו בשם גב' ג'ויה טארגנו. אריאל הציג בפני נתבעת 1 ייפוי כוח, אשר הסמיך אותו לערוך את הסכם השכירות ולחתום עליו בשם בעלת הנכס. לדבריה, אריאל הציג עצמו כחתנה של בעלת הדירה וכבעלה של בתה. נתבעת 1 טענה כי התובעת אינה צד לחוזה.

12. גב' ג'ויה טארגנו היא התובעת, גב' ג'וליה בכר. לעניין זה ר' צילום ת.ז. שצירפה התובעת לתצהירה, בו רשומים שמה הנ"ל (ג'ויה טארגנו) ומספר ת.ז. שלה. כמו כן, התובעת אישרה בחקירתה הנגדית כי אריאל הוא חתנה וכי היא הסמיכה אותו לפעול מול הנתבעים בשמה.

13. לפיכך, התובעת היא בעלת הנכס והמשכירה ודינה של טענת היעדר היריבות להידחות.

14. מועד תחילת הסכם השכירות הוא 25.12.15. לטענת התובעת, כאמור לעיל, הנתבעים חדלו לשלם דמי שכירות עוד קודם ליולי 2016. לטענתה, בגין התקופה שקדמה לאוגוסט 2016, ביום 17.07.17, לאחר קיזוזים שנעשו בין הצדדים, הנתבעת רשמה לטובת התובעת שיק על סך 29,050₪ (עבור כחמישה חודשי שכירות) ושיק זה חזר. באותו מעמד נתבעת 1 רשמה שיק נוסף על סך של 6,300₪ עבור חודש אוגוסט 2016 וגם שיק זה חזר. בכל התקופה הנתבעים ממשיכים להתגורר בנכס ואינם משלמים דמי שכירות וחובם בגין דמי שכירות, עד למועד הגשת התביעה, הוא כ- 80,000₪.

15. לכתב התביעה צורפו העתקי השיקים שחזרו כאמור. נתבעת 1 אישרה כי השיקים הנ"ל לא כובדו. בתצהירה טענה כי השיקים ניתנו כפיקדון עד לקביעת פגישה בין הצדדים לליבון המחלוקות. בחקירתה הנגדית טענה כי היא מסרה את השיקים הנ"ל לצורך "בירור" בלבד וכי היא "לא עובדת עם שיקים".

16. מדובר, אפוא, במצב דברים שבו הנתבעים אינם משלמים דמי שכירות במשך למעלה מ- 19 חודשים וחובם לתובעת בגין דמי שכירות בלבד עולה על 120,000₪.

17. טענת נתבעת 1, לפיה היא שילמה לאריאל 12,000₪ על חשבון שכר הדירה, היא בעלמא, לא הוכחה בכל ראיה ונשללה על ידי התובעת.

18. נתבעת 1 טענה כי לאחר חודש ספטמבר 2016 היא תיקנה על חשבונה ליקויים במושכר בעלות של 69,381₪, אותם יש לקזז משכר הדירה. אפילו הייתה טענה זו של נתבעת 1 נכונה, גם אז, לאור האמור לעיל בסעיף 16, עדיין לנתבעים חובות ניכרים לתובעת בגין דמי שכירות. נתבעת 1 אישרה שגם נכון למועד עדותה, הנתבעים אינם משלמים דמי שכירות. על מנת להצדיק את אי התשלום, טענה בחקירתה הנגדית: "לפני שבועיים התפוצץ לי הדוד עם כל המטבח והתחלתי לתקן". (פרוט' עמ' 6 ש' 17).

19. להוכחת תשלומיה הנטענים עבור תיקונים, התובעת הציגה שתי חשבוניות. מדובר בחשבוניות ללא תאריך ואין בהן ראייה לתשלום הסכומים הנקובים בהם. מעבר לכך, טענותיה של נתבעת 1 אינן מתקבלות על הדעת. מדובר בטענות לליקויים ותיקונים בהיקפים משמעותיים, אשר מעצם טיבם ומהותם אמורים להיות מטופלים על ידי בעל הנכס. היה מצופה מהנתבעים להודיע לתובעת או לנציגה, אריאל, על הליקויים הנטענים. הנתבעים לא הציגו כל ראיה למשלוח הודעה או דרישה כאמור. בחקירתה הנגדית טענה נתבעת 1 כי היא שלחה לאריאל הודעות בדואר אלקטרוני ובמסרונים. מדובר במסמכים מהותיים להגנה ואי הצגתם מעידה כי הטענה אינה מהימנה. גם הטענה, אשר נשמעה לראשונה בחקירה הנגדית, לפיה "לפני שבועיים התפוצץ הדוד עם כל המטבח", אינה מהימנה. מדובר במועד שהוא לאחר הגשת התביעה ולנתבעת 1 לא הייתה כל מניעה לשלוח הודעה מתאימה לב"כ התובעת אך היא לא שלחה כל הודעה ולשיטתה היא מבצעת תיקונים על דעת עצמה מבלי להודיע לבעלת הנכס.

20. התנהלות הנתבעים כאמור היא בלתי מקובלת ובלתי סבירה והיא מהווה הפרה גסה של הסכם השכירות. בהתאם לסעיף 4(ו) להסכם השכירות, איחור מעבר לשבעה ימים בתשלום סכום מן הסכומים הנקובים בהסכם, מהווה הפרה יסודית אשר תזכה את המשכיר לבטל את ההסכם ולדרוש את פינוי המושכר. התובעת הייתה זכאית, אפוא, לבטל את ההסכם ולדרוש את פינוי המושכר.

ג. סוף דבר

21. התביעה מתקבלת.

22. הנתבעים יפנו את המושכר, הדירה ברח' אלקבץ 9/33 בראשון לציון הידועה כגוש 5114, חלקה 41, תת חלקה 113, עד ליום 26.11.17, ויחזירו את החזקה בה לידי התובעת כשהיא פנויה ובמצב כנדרש בהסכם השכירות.

23. הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, את אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ז' חשוון תשע"ח, 27 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.