1. ביום 27.07.17 נקבע התיק לדיון וניתנו הוראות באשר לניהול התיק, ובכללן הגשת תחשיבי נזק והיתר להגשת חוות דעת נגדית מצד הנתבע, אלא שהנתבע לא פעל כנדרש הימנו .

2. חרף האמור, בית המשפט אפשר לנתבע להגיש חוות דעת מטעמו בתוך 45 ימים כאמור בהחלטה מיום 10.04.18 תוך שהובהר לו כי ככל שלא יעשה כן יהא מנוע מהגשת חוות הדעת.

3. ביום 28.05.18 ביקש הנתבע אורכה להגשת חוות הדעת היות ולטענתו אך בסמוך למועד הגשת הבקשה איתר מומחה שנעתר לערוך חוות דעת בעניינו וציין כי הוא ממתין לטופס ויתור על סודיות מהתובע.

4. התובע בתגובתו מיום 29.05.18 הביע התנגדותו לבקשה זאת לאור התנהלות הנתבע כמפורט בתגובה.

בהתייחס לטופס ויתור על סודיות ציין התובע כי אך ביום 24.05.18 פנה אליו הנתבע והטופס הועבר כפי בקשתו תוך שהבהיר כי הטופס המבוקש צורף כבר לכתב התביעה.

5. ביום 12.07.18 הגיש התובע תגובה נוספת היות והצדדים התבקשו לעדכן אם בסופו של יום גובשה הסכמה בינהם.

התובע הבהיר כי ביום 13.06.18 פנה אליו ב"כ הנתבע וכי הוסכם בין הצדדים כי תוגש חוות דעת מטעם הנתבע בתוך 30 ימים תוך שב"כ הנתבע התחייב ליצור קשר למחרת לשם תיאום מועד, אלא ששיחה כאמור לא נעשתה (נכון למועד הגשת התגובה).

התובע ציין כי ההוצאות שנפסקו לטובתו ביום 10.4.18 טרם שולמו ועל כן, עומד הוא על התנגדותו.

6 בהחלטתי מיום 12.07.19 ניתנה לנתבע האפשרות להגיב לנטען בהבהרת התובע עד ליום 19.07.18, אך לעת הזו הנתבע לא הגיש כל תגובה מטעמו.

7. במצב הדברים הנתון, יש מקום לשקול בהחלט השתת סנקציות הולמות.

אין סביר הדבר כי בית המשפט ימצא עצמו נדרש לדחוק בנתבע לקיים חובותיו החוקיות ולפעול לביסוס הגנתו.

8. עם זאת, הואיל ועיון בתיק מלמד כי ההחלטה מיום 12.7.19 הומצאה לנתבע רק ביום המיועד להגשת התגובה – 19.7.18 ובהינתן השלכות הסנקציות האפשריות, מצאתי מקום ואף אם לפנים משורת הדין, ליתן בידי הנתבע הזדמנות אחרונה להגיב ולומר דברו בענין זה – עד ליום

31.8.18. במסגרת תגובתו יתייחס אף לאי הגשת התצהירים כנדרש.

9. המזכירות תוודא המצאה לנתבע בהקדם ותציין תז"פ בהתאמה.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ח, 09 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.