1. בפניי תביעת התובעת בהליך של תביעה קטנה בגין נזק שנגרם לרכבה, בו נהגה במועד התאונה הגב' כהן, בשל פגיעה נטענת של רכב הנתבע.

לטענת הגב' כהן עת נסעה ברחוב פינטו בפתח תקווה יצא הנתבע עם רכבו בנסיעה לאחור מתוך חניית בית מגוריו ופגע ברכבה. מכאן לטענתה אחריותו לתאונה ולנזקיה.

1. מנגד, מאשר אמנם הנתבע שיצא בנסיעה לאחור מחניית ביתו אלא שלטענתו הגב' כהן הגיע במהירות נסיעה גבוהה מעיקול הדרך, תוך שעברה קו הפרדה לבן, וזאת בכביש בו מצוי בית ספר וברחוב ילדים רבים.

המחלוקת נוגעת לאחריות מי מהנהגים לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבע יצא בנסיעה לאחור מחניית ביתו ברחוב פינטו 2 בפתח תקווה ותוך כך פגע ברכב התובעת בו נהגה הגב' כהן. הפגיעה היא עם פינה שמאלית אחורית ברכב הנתבע (ת/3) בדלת אחורית ימנית של רכב התובעת (ת/2).

על הנתבע היה לוודא כי הכביש פנוי וזאת בטרם ירד מאזור המדרכה לכביש. מיקום הפגיעה ברכב התובעת מעיד כי רכב התובעת כמעט חלף כולו על פני רכב הנתבע קודם לתאונה.

בנסיבות אלה אני מוצא אחריות של הנתבע לתאונה.

1. בצד האמור מצאתי להטיל אשם תורם על הגב' כהן. הגב' כהן אישרה כי הגיעה מעיקול הדרך וזאת כפי שהוצג בתמונות הרחוב. לא הוכחש כי הגב' כהן נסעה באותו מקום בדרך לגן הילדים של בנה. יש להניח כי במקרה כזה הדרך מוכרת לה וכי הגב' כהן יודעת כי מדובר בעיקול דרך שבו מטבע הדברים ראות מוגבלת.

על-פי הסרטון שהוצג בבית המשפט (עמ' 4, ש' 3), הגב' כהן מיהרה לגן הילדים.

בנסיבות אלה היתה צריכה הגב' כהן לנסוע במהירות התואמת את תנאי הדרך והעיקול בכביש תוך שהיתה צריכה לצפות כי בשל העיקול ושדה הראייה המוגבל עליה להאט.

מצאתי אפוא להטיל על הגב' כהן אשם תורם של 20%.

גובה הנזק:

1. עיון בסרטון שצילם הנתבע בסמוך לאחר התאונה מעלה כי הפגיעה בדלת אחורית ימנית ברכב התובעת בגינה הוגשה התביעה נראית כבר במועד התאונה. בנסיבות אלה אני מוצא כי חוות דעת השמאי מתייחסת לנזק שקרה בתאונה וזאת הגם שניתנה בחלוף תקופה לאחר התאונה.

לא הובאה חוות דעת נגדית שיש בה לשלול הערכת גובה הנזק.

בנסיבות אלה יש לחייב את הנתבע במלוא הנזק הנתבע בניכוי 20% אשם תורם.

תוצאה:

1. אשר על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת 4,204 ₪ בתוספת 300 ₪ הוצאות משפט.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז חשוון תשע"ח, 05 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.