08 אפריל 2018

לפני:

כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין

החלטה

1. בדיון המוקדם שהתקיים בפני ביום 25.1.2018 הודיע ב"כ התובע, כי עיקר עבודתו של התובע נעשתה בתל אביב בעוד הנתבע טען, כי עיקר עבודתו של התובע נעשתה באשקלון.

2. לאור המחלוקת בשאלת הסמכות המקומית לדון בתובענה, הוריתי לצדדים להמציא תצהיר אליו יצורפו אסמכתאות המוכיחות מהו, לטענת כל אחד מהם, מקום עבודתו של התובע.

3. ביום 8.2.2018 הגיש הנתבע תצהיר, בו ציין, כי התובע עבד באתר בניה באשקלון בפרויקט המכונה "מבקיעים". הנתבע צרף לתצהירו הסכם שנחתם בין חברת אסי הנדסה בע"מ, שהקשר שלה עם הנתבע לא הוברר, לבין חברת דנישרא אינטרנשיונל, עבורה ביצע הנתבע עבודות באתר באשקלון, כנטען בתצהירו.

4. ביום 8.4.2018 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית, אף שטרם בשלה העת להגשת תצהירי עדות ראשית שכן כל שנדרש התובע להגיש הוא תצהיר בו יפורט מקום ביצוע העבודה/עיקר עבודתו. בתצהירו טען, בניגוד לנטען על ידו בדיון המוקדם, כי שילם מכיסו עובר הוצאות הנסיעה מביתו למחסום ומן המחסום עד לקרית גת (ר' סעיף 16 לתצהיר העדות הראשית של התובע).

5. בין שעיקר עבודתו של התובע בוצעה באשקלון ובין בקרית גת, הסמכות המקומית לדון בתובענה היא לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בנסיבות אלה אני מורה על העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ח, (08 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.