1. פסק דין זה ניתן על דרך הפשרה על יסוד הסכמת הצדדים מהדיון היום (ע' 1, ש' 26-12).
2. בחנתי את כלל המסמכים שבתיק בית המשפט. בכלל זה בחנתי את כתב התביעה על שצורף לו ואת כתב ההגנה על נספחיו. בחנתי את ההסכם שנעשה בין הצדדים ובעיקר את ההוראה שעניינה בחיוב לפיצול הנכס והפיצוי שנקבע בה. עיינתי בתכתובות שבין הצדדים, הן קודם להסכם הן לאחריו. שקלתי את שנאמר – ואת שלא נאמר – בהן. נתתי דעתי למועד שבו הושלם פיצול הנכס ביחס למועד החוזי. שקלתי את טענות הנתבעות בעניין ובכלל זה טענותיהן לגורמי העיכוב כמו גם לטענות בדבר תרומת אשם של התובעת בעניין. שקלתי גם את הטענות ביחס לעבודות שביצעו הנתבעות שהיו לטענתן באחריות התובעת ואת הטענות להבנות בהקשר זה חלף הפיצוי המוסכם. שקלתי גם את התייחסות התובעת לעניין. נתתי דעתי את הטענות לנזק בפועל שנגרם לתובעת בשל העיכוב – על שהוצג ועל שלא הוצג – בהקשר זה, ואת טענות הנתבעות בעניין. שקלתי את הטענות ביחס להעדר יחס בין הפיצוי הנתבע לנזק הצפוי, תוך שנתתי דעתי למכלול הנסיבות ובכלל זה למשך האיחור ולתמורה החוזית הכוללת. שקלתי את הדין הנוהג והפסיקה ביחס לפיצוי מוסכם מן הסוג שלפניי. הבאתי בחשבון את דברי נציגי בעלות הדין בדיון שלפניי. שקלתי את כלל טענות באי כוחן. נתתי דעתי למכלול הנסיבות.
3. על יסוד התמונה הכוללת שהובאה לפני בית המשפט אני מורה כי על הנתבעות לשלם לתובעת סך כולל של 250,000 ₪ (סכום זה כולל מע"מ). הסכום ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.3.18.
4. החזר אגרה לתובעת – בהתאם לתקנות ובשים לב לכך שההליכים הסתיימו על דרך הפשרה בדיון הראשון.
5. המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ח, 14 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.