בפני תביעה כספית, על סך של 4,808 ₪ (מתוכה 2,000 ₪ נזקים כלליים שלא הוכחו), שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

בקליפת אגוז: הנתבע 1 לא התייצב לדיון. התובע והנתבע 3 מסכימים כי רכב התובע היה בעמידה בצד הדרך כשנפגע ע"י רכב הנתבע 3 שנצמד אליו, אלא שלטענת הנתבע 3 נגרר אל רכב התובע ע"י רכב הנתבעים 1-2, שניסה לעבור משמאלו, עם נגרר, ופגע בו תוך גרירתו קדימה וימינה. הוצג סרטון המתעד את תנועת רכב הנתבעים 1-2 לאחר התאונה, כשהתובע והנתבע 3 כבר מחוץ לכלי הרכב. מאחר שבין הצדדים מתנהל הליך מקביל (14651-11-17) שם נתבעים נזקי רכב הנתבע 3, בפי הנתבעים 1-2 גם טענות באשר לקשר הסיבתי בין כל נזקי רכב הנתבע 3 בדופן שמאל לארוע התאונתי.

לאחר ששמעתי את העדויות, ונתתי דעתי להעדר גרסת הנתבע 1, ובמקביל, לעולה מהסרטון, אני מניח כי בפועל חלק מהתנע שהוביל את רכב הנתבע 3 לפגוע כך ברכב התובע כרוך בכך שהיה בעצמו בנסיעה, ולא מסתבר כי נגרר אל רכב התובע כמתואר, אולם בהעדר אינדיקציה לנהיגה רשלנית של הנתבע 3, לא נותר אלא לקבוע כי הנתבע 1 אחראי להתרחשות התאונה ולנזקים שנגרמו לתובע. במאמר מוסגר, ומאחר שנזקי הנתבע 3 אינם נדונים בהליך שבפני, אעיר רק כי לטעמי מסתבר יותר כי מכלול הנזקים לרכב הנתבע 3 נגרמו בתאונה זו.

מכל מקום, באשר להליך שבפני, אני מקבל את התביעה חלקית נגד הנתבעים 1-2, ודוחה אותה נגד הנתבע 3. הנתבעים 1-2 ישלמו לתובע סך של 2,808 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, שכר העדה בסך 300 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪. עוד ישלמו הנתבעים 1-2 לנתבע 3 שכר עדות בסך 300 ₪. לבד מכך, איני עושה צו להוצאות לטובת הנתבע 3. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ח אדר תשע"ח, 15 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.