10 יולי 2020

1. השאלה הדרושה הכרעה בהליך זה היא האם זכאית התובעת להוצאות שכ"ט עו"ד בגין הגשת תביעתה כנגד הנתבעת, במסגרת הליך זה.

טענות הצדדים

2. לטענת התובעת, משעה שהנתבעת הפקידה באיחור כספים לקופות המבוטחות ולעיתים אף לא הפקידה כספים לחוזי ביטוח חיים לטובת עובדיה באופן שוטף, נדרשה התובעת לעשות כל שביכולתה לגביית החוב לרבות נקיטת הליכים משפטיים. לתובעת אין יכולת למחול על החוב בגין אי הפרשות העובד או המעביד לקופה ואין לה שיקול דעת בעניין זה מאחר והכספים שייכים למבוטחים בלבד ולא למעסיקה. על כן, משהנתבעת לא העבירה כספים לקופה פעלה היא בהתאם להוראות המפקח על הביטוח והגישה תביעה כנגד הנתבעת בגין אי הפקדה לקופות הפנסיה ו/או הפקדה באיחור לקופות הפנסיה של המבוטחות, עובדות הנתבעת.

3. עוד טענה התובעת כי היה בידי הנתבעת האפשרות לחסוך את העלויות בהגשת התביעה לו השיבה לפניות התובעת, טרם פנייתה לטיפול משפטי חיצוני.

כמו כן , הנתבעת יכלה לסלק את החוב טרם הגשת כתב התביעה שכן בין הצדדים התקיימו שיחות טרם פתיחת ההליך. נוסף על כך, ככל שהנתבעת הייתה מעדכנת את התובעת בזמן אמת על אודות מועד וסיבת הפסקת התשלומים לקופת הפנסיה של אחת העובדות, היה מופחת סכום קרן החוב. במעמד הגשת כתב התביעה התובעת לא ידעה על סיום יחסי העבודה עם אחת מהעובדות אלא רק לאחר שנפתח תיק ההוצל"פ , הציגה הנתבעת לראשונה הודעה בדבר סיום העסקה ובהתאם לכך הופחת סכום החוב.

4. בסופו של ההליך הנתבעת שילמה את מלוא הסכומים המגיעים לקופות העובדות על כן, ניהול ההליך וקיום הדיון ביום 31.12.18 היה מיותר לוחמני וגרם לתובעת להוצאות שלא לצורך. בהתאם לכך ומשעה שהנתבעת פעלה בניגוד לדין , היה על התובעת להגיש תביעתה לבית הדין לפיכך, ויש לחייב את הנתבעת בהוצאות ניהול ההליך בסך של 885 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 6,985 ₪.

5. לטענת הנתבעת, יש לחייב את התובעת בהוצאות הליך זה לרבות בהוצאות הבקשה לביטול פסק דין אשר היו נמנעות לו נהגה התובעת בתום לב. התובעת ביקשה פסק דין בהעדר הגנה ופתחה תיק הוצל"פ כאשר ידעה שמדובר בסכומים לא נכונים על כן יש לחייבה בהוצאות לדוגמא. עוד טרם ההליך לביטול פסק דין, ביקשה הנתבעת לחסוך בהוצאות ולהגיע לפשרה עם התובעת אך נוכח חמדנות התובעת לא נותר לנתבעת אלא לנהל ההליך. התובעת הגישה ביודעין תביעה על סכום מנופח ושגוי ועל סכום זה אף קיבלה פסק דין בהעדר כתב הגנה.

6. על התובעת חלה חובת תום לב מוגברת ובענייננו הפרה התובעת חובה זו והתנהגה בשיטת מצליח בניגוד לטובת העובדות תוך ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת. התובעת ידעה במועד הגשת כתב התביעה כי לגבי אחת מהעובדות אין כל חבות ואף הודתה בכך בסעיפים 11 ו- 15 לסיכומיה. על כן בניכוי החוב של אחת העבודות עמד סכום התביעה על סך של 9000 ₪ בלבד בעוד התובעת הגישה תביעה על סך של 30,000 ₪ בחוסר תום לב. לכך מתווספת העובדה כי כתב התביעה כלל לא נמסר לנתבעת וככל שהודבק הוא לא הודבק הוא בחנות ולא נמסר לנתבעת. משעה שהתובעת לא הייתה אחראית על מסירת האזהרה בתיק ההוצל"פ שנפתח , הגיעה האזהרה לידי הנתבעת אשר הופתעה מאוד לקבל את מסמכי ההוצל"פ והגישה מיד בקשה לביטול פסק דין ועיכוב הליכי הוצל"פ.

גם לאחר שבית הדין הודיע על ביטול פסק הדין סירבה התובעת לגלות מסמכים ולאפשר ניהול הליך בעלויות פחותות ובפתיחת קלפים.

7. טענת התובעת על פיה הנתבעת יכלה לחסוך בהוצאות ההליך ככל שהייתה משיבה למכתבי ההתראה, דינה להידחות. מדובר במכתבים משנת 2015 ולא ידוע כלל אם נמסרו הם לנתבעת על כן , מכתבים אלה אינם רלוונטיים לתביעה.

אף טענת התובעת על פיה היה ניתן לסגור את החוב מול משרדי עו"ד של התובעת דינה להידחות , שכן הנתבעת ניסתה לעשות זאת אך ללא הואיל.

כמפורט בתצהיר הנתבעת הפקידה היא כספים רבים לחברת הביטוח עבור עובדות שונות , התובעת התרשלה ולא שייכה את הכספים לעובדות השונות של הנתבעת.

8. לסיום נטען כי לא ברור כיצד חישבה התובעת את שכר הטרחה המופרך אותו היא מבקשת, וממילא אין להיעתר לבקשתה נוכח התנהלותה בפרט משסכום שכ"ט עו"ד בסך של 6,985 ₪ עבור תביעה של 9000 ₪ הינו מוגזם וחמדני.

לגישת הנתבעת יש לחייב את התובעת בהוצאות הליך זה ובהוצאות הבקשה לביטול פסק דין משהובהר לתובעת כי פסק הדין ניתן שלא כדין ובסכום שגוי. משידעה זאת התובעת מלכתחילה היה עליה לבטל את פסק הדין ולסגור את תיק ההוצל"פ . התובעת התנגדה לכך ובשל התנהגותה חסרת תום , יש לחייבה בהוצאות ההליך לרבות ביטול פסק הדין.

דיון והכרעה

9. סעיף 19א(א) חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע כדלקמן:

" יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעסיק חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעסיק לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעסיק נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.

......

...

(ד) סכום שמעסיק חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.

...

(ח) עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעסיק לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעסיק, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.

(ט) נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה שבין המועד שנקבע בסעיף קטן (א) לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה על-פי סעיף קטן (ד) אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה".

10. הנה כי כן, מלשון החוק עולה מפורשות כי חוב המעסיק לקופת גמל דינו כשכר מולן. כמו כן מטיל החוק חובות על קופת הגמל בעניין גביית הסכומים אשר המעסיק חב. מדובר בזכויות קוגנטיות של עובדי הנתבעת המבוטחים, כאשר המחוקק הטיל אחריות על קופות הגמל לפעול לגביית החוב לרבות גביית ריבית פיגורים. בעניין דב"ע נו/ 6-10 איילון חברה לביטוח נ' ערן אנוך [פורסם בנבו] פ''ד לב(1999) 629) , הבהיר בית הדין כי על קופת הגמל להבטיח כי תשמרנה זכויות העובדים ובמקרה בו מבקשת היא להשתחרר מחובתה זו , עליה לפנות לבית הדין סמוך למועד בו גלתה את ההפרה. נטל הראיה להראות כי הפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה, רובץ על כתפי הקופה. עוד נקבע כי אין די במשלוח מכתב התראה כדי להוות פעולה לגביית החוב מהמעסיק , ועל קופת הגמל לנקוט הליכים משפטיים לגביית החוב.

11. בעניין עע (ארצי) 201/09 ג'ורג' טורעני נ' חנא רשאד ז"ל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 19.12.2013) דן בית הדין הארצי בתכלית הוראת סעיף 19א' לחוק הגנת השכר וכך נפסק: "סעיף 19א' לחוק הגנת השכר הוא הוראת חוק מיוחדת שנועדה להבטיח את זכויותיהם של עובדים בקופות הגמל חרף מחדלו של המעביד מלשלם לקופת הגמל את חוב דמי הגמולים. הנחת המוצא היא שהעובד הבודד מוגבל ביכולתו לאכוף את זכויותיו הפנסיוניות, חרף יכולתו התיאורטית לעשות כן. לפיכך, ונוכח ההשלכות העצומות על הבטחון הסוציאלי של העובד ושאיריו, הטיל המחוקק על קופות הגמל להיות סוכני אכיפה של הזכויות הפנסיוניות של חבריהן. המחוקק הטיל על קופות הגמל אחריות ונטל כבדים מאד – הענקת "כיסוי ביטוחי" חרף קיומן של הוראות תקנוניות של קופות הגמל המפקיעות את הכיסוי הביטוחי עם הפסקה בתשלום דמי הגמולים. בצד נטל כבד זה מעניק סעיף 19א' לחוק הגנת השכר לקופות הגמל תמריץ בדמות היכולת לתבוע פיצויי הלנת שכר ."

12. נדגיש כי בבוא בית הדין לדון בשאלת אחריות הקופה, יש לבחון האם הפיגור בתשלום נובע מרשלנות הקופה או בשל פיגורי המעסיק בתשלום או מנסיבות אחרות (סעיף 19(א)(ח) לחוק הגנת השכר).לצורך ביצוע תפקיד קופת הגמל חויב המעסיק בחובת דיווח לקופת הגמל ביחס לעובדיו וזאת, על מנת להבטיח תשלום הזכויות הקוגנטיות של עובדיו , ומשעה שכל המידע בנושא זה מצוי וזמין הוא אצל המעביד.

13. בנסיבות מקרה זה , נשלחו אל הנתבעת לכתובתה הרשומה ,מכתבים דרישה בהם התריעה התובעת על אי תשלום דמי גמולים לקרן הפנסיה עוד בשנת 2015 ובשנת 2017 טרם הגשת התביעה. טענת התובעת על פיה לא הוכח כי מכתבים אלו לא התקבלו לידיה תמוהה היא שעה שנשלחו הם אל כתובתה הרשומה. מעבר לכך, הנתבעת אשר לא העבירה את התשלומים בזמן אמת ובמועדם, הייתה מודעת הן לפיגור בתשלומים והן לאיסור בדבר איחור בתשלומים הפנסיונים של עובדיה אולם , לא טרחה לעשות דבר , אף לא לעדכן את התובעת בעניין מצבת עובדיה, אלא רק לאחר הגשת כתב התביעה.

14. זאת ועוד, לא הוכח כי התובעת ידעה כי חלק מהעובדות פרשו טרם הגשת התביעה על כן, היה עליה להגיש כתב תביעה בסכום נמוך מהסכום הנתבע. בעניין זה אציין כי ככל שהנתבעת הייתה פועלת על פי חובותיה ומעדכנת את התובעת בדבר הפסקת עבודת העובדות, לרבות הצגת כתבי ויתור מטעם העובדות, , ניתן היה ליתר הליך זה ולחילופין להעמיד את התביעה על סכום נמוך יותר מלכתחילה.

15. לאור האמור לעיל, נוכח חובת התובעת לפעול לגביית הסכומים אשר המעסיק חב לה , ומשעה שלא מצאנו כי הפיגור בתשלום החוב יסודו ברשלנות התובעת או בנסיבות אחרות הקשורות בתובעת, אנו מחייבים את הנתבעת בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,200 ₪ , שישולמו לתובעת תוך 30 יום מהיום המצאת פסק הדין.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ח תמוז תש"פ, (10 יולי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.