בית משפט השלום קיבל את תביעת המשיב וחייב את המערערים לשלם לו פיצויים בגין הוצאת דיבתו רעה. המערערים ערערו על פסק הדין, וביקשו לעכב את ביצועו. הם טוענים לסיכויים טובים לזכות בערעור, ומוסיפים כי מצב כלכלי ירוד של המשיב ירוד, דבר שיקשה עליהם להשיב את כספיהם אם יזכו בערעורם.

המשיב הגיב לבקשה, וטען כי קלושים הסיכויים של הערעור להצליח. הוא מזכיר את הלכה, לפיה דרך כלל אין מעכבים פסק דין ובו חיוב כספי.

לאחר שעיינתי בכלל החומר המונח לפניי, ושקלתי בטענותיהם של בעלי הדין, מצאתי לעכב את ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור. אכן, דרך כלל אין מעכבים פסק דין ובו חיוב כספי. אלא שלכלל זה נודעו חריגים, כגון כאשר משתכנע בית המשפט, כי יקשה מאוד להשיב את הגלגל לאחור אם יצלח הערעור. דומה בעיניי, כי זה הוא המצב שלפנינו. בלי שאתן דעתי לסיכויי הערעור להתקבל, השתכנעתי בקושי שבו ימצאו עצמם המערערים בהשבת כספיהם, אם ערעורם יצלח. מסקנה זו נגזרת מן המצב הכלכלי הקשה בו מצוע המשיב. את זאת ניתן ללמוד מכך שהסיוע המשפטי ייצגו בהליך דלמטה, והוא גם ביקש פטור מתשלום אגרה, כשהוא טוען למצב כלכלי ונפשי ירוד. לכל אלה אוסיף, כי הערעור עתיד להישמע בעוד כחודש וחצי. כאשר ההליך דלמטה ארך כשמונה שנים, ניתן להמתין עוד שבועות אחדים עד כי יישמע הערעור, ואם יידחה הערעור – יקבל אז המשיב את הפיצוי המגיע לו על הפגיעה בשמו הטוב.

אשר על כן הנני מעכב את ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום עד כי יינתן פסק דין בערעור.

ניתנה היום, ב' אב תשע"ז, 25 יולי 2017, בהעדר הצדדים.