בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד הרשמת הבכירה ליאורה וינשטיין) מיום 13.05.17, בתיק 5802-03-15 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים לדחיית המועדים לתשלום האגרה.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי לעשות שימוש בסמכותי בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ולהורות על דחייתה בלא צורך בקבלת תגובת המשיבים.

ברקע הדברים תביעה נזיקית כספית בסך של 484,000 ₪, תרמית-קבלת דבר במרמה, ביטול מינוי כונס נכסים וכן חילוט ערובה לנזקי כינוס אשר הוגשה ביום 03.03.15.בחנתי את תיק ביהמ"ש קמא ולהלן השתלשלות העניינים בעניין תשלום האגרה:

ביום 03.03.15 הגישו המבקשים בקשה לפטור מאגרה, הבקשה נדחתה ביום 08.06.16. ביום 28.08.16 ניתנה למבקשים ארכה עד ליום 28.09.16 לתשלום האגרה וזאת לאחר שהמבקשים טענו כי מתנהל מ"מ בין הצדדים אשר קרוב לחתימה. ביום 08.10.16 ניתנה למבקשים ארכה נוספת בת 30 יום שכן המבקשים ציינו כי המ"מ קרוב לחתימה. ביום 20.11.16 ניתנה למבקשים ארכה נוספת בת 20 יום מאותו נימוק. ביום 08.01.17 ניתנה למבקשים ארכה נוספת בת 20 יום מאותו נימוק. ביום 01.02.17 נדרשו המבקשים לשלם את האגרה עד ליום 15.02.17. ביום 16.02.17 נדחתה בקשת המבקשים לארכה והם נדרשו לשלם את האגרה עד ליום 28.02.16. ביום 12.03.17 נתנה למבקשים ארכה עד ליום 15.03.17 לתשלום האגרה נוכח בר"ע שהוגשה. ביום 30.03.17 ניתנה למבקשים ארכה עד ליום 05.04.17 לתשלום האגרה. ביום 13.04.17 ניתנה למבקשים ארכה נוספת עד ליום 25.04.17 לתשלום האגרה. ביום 28.04.17 ניתנה החלטה לפיה לפנים משורת הדין ניתנת למבקשים האפשרות לתשלום האגרה בארבעה תשלומים כאשר התשלום הראשון נקבע ליום 10.05.17.

טוענים המבקשים כי נוכח הגעת הצדדים להסכם פשרה ראוי לדחות את מועד תשלום האגרה ליום 10.06.17, וכי תשלום האגרה טרם החתימה על הסכם הפשרה עלול לפגוע בסיכויי הפשרה.

כפי שהקדמתי, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

בטרם דחיית הבקשה ע"י ביהמ"ש קמא נתנו למבקשים ארכות רבות לתשלום האגרה, כאשר בכל הבקשות שהוגשו ציינו המבקשים כי המ"מ בין הצדדים בפני חתימה. מאז ההודעה הראשונית מיום 28.08.16 לפיה הצדדים עומדים בפני חתימה על הסכם פשרה חלפה כשנה ומאז לא נחתם כל הסדר.

למבקשים ניתנו ארכות רבות לצורך מימוש הסכם הפשרה, אך נוכח חלוף הזמן נראה כי מועד החתימה על הסכם הפשרה אינו בזמן הקרוב. כמו כן הרשמת הבכירה בהחלטה מיום 28.04.17 פעלה לפנים משורת הדין ואפשרה למבקשים לשלם את האגרה בארבעה תשלומים. החלטת ביהמ"ש קמא בדין יסודה שכן על אף ארכות רבות שנתנו, המבקשים לא עמדו בתשלום האגרה שהינו תנאי להגשת תביעה, כאשר ביהמ"ש קמא הלך לקראת המבקשים וזאת על מנת שהמבקשים ימצו את הליך הפשרה. כאשר הסכם הפשרה אינו קרוב לחתימה בדין החליט ביהמ"ש קמא שלא לדחות את מועד תשלום האגרה.

יודגש כי במידה והמבקשים סבורים כי תשלום האגרה עלול לפגוע בסיכויי הפשרה שכן המשיבים עלולים לחשוב כי פועלים הם בחוסר תום לב , רשאים המבקשים להגיש בקשה למחיקת התביעה ובמידה והמ"מ יכשל יגישו את תביעתם בשנית. לא יתכן כי תביעה אשר הוגשה ביום 03.03.15 למעלה משנתיים לא תתחיל להתברר ויש לציין כי העיסוק בנוגע לדחיית תשלום האגרה, עבר את גבול הסביר.

לפיכך, הנני דוחה את הבקשה.

משלא נתבקשה תגובת המשיבים אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ז, 15 מאי 2017, בהעדר הצדדים.