<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

הקראתי לנאשם את כתב האישום והוא מבין את תוכנו. הנאשם מבקש להודות בעובדות כתב האישום.

הנאשם:

אני מבין את כתב האישום ואני מבקש להודות בו.

<#2#>

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, הנני מרשיע אותו בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, בהתאם להוראת סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ד' סיוון תשע"ז, 29/05/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מגישה גיליון הרשעות קודמות. ככל שהדבר נוגע לערכים המוגנים נבקש להפנות לטיעונינו מת"פ 37606-04-17, שיפים גם לנאשם בתיק זה.

מעבר לכך, נבקש להפנות לפער הזמנים בין שתי הכניסות שמתמצה בחודש וחצי בלבד והנאשם נתפס בשתי הכניסות באותו מקום.

עו"ד אבו עבייד טוען לעונש:

אכן מדובר בשתי כניסות סמוכות זמנית. מדובר באדם מבוגר ולא היה לו שום רק ביטחוני. מדובר באדם שהוא אב ל-4 ילדות קטנות שנכנס לישראל לקראת חודש הרמדאן על מנת לדאוג למשפחתו שתהיה פרנסה מתאימה ותנאים ראויים שיוכלו לצום ולשבור את הצום בצורה מתאימה עם סטנדרטים בסיסים לאורך חיים מכובד. זה מה שהנאשם רצה לבני משפחתו. הוא נתפס באותו מקום פעמיים. משמע שככל הנראה עבד שם. ולא נטען אחרת. זה לא שהוא נמצא משוטט באחת מהערים או בישוב יהודי שאפשר היה לחשוב אחרת. המטרה שלו היתה אך ורק לדאוג לפרנסה. עברו הפלילי התיישן – משנת 2007. אבקש להתעלם מכך. ממילא מדובר בהרשעות מבית משפט צבאי ולא מבית דין צבאי.

הנאשם (מתורגם על ידי עו"ד אבו עבייד):

אני רוצה להשתחרר. אני בן 40 ומשהו. לא נותנים לי אישור כניסה. אני מנוע מהמשטרה.

אני עובד במאפיה. יש לי 4 בנות.

<#4#>

גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, עבירות לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952. ע"פ המתואר, נכנס הנאשם בשתי הזדמנויות שונות לישראל, מבלי שיש ברשותו אישור שהייה וכניסה כדין. הכניסה הראשונה מיום 2.4.2017 והשניה מיום 16.5.2017.

במעשיו האמורים לעיל פגע הנאשם בערך המוגן של ריבונות המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה, והסדרת שוק העבודה. בעקיפין יש בכניסתו של הנאשם לישראל, שלא תחת עינם הפקוחה של גורמי הביטחון, כדי להביא לפגיעה בביטחונו של הציבור ולו ברמה הפוטנציאלית. בהקשר לכך ראה דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מ"י (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה".

בעניין אלהרוש הכיר ביהמ"ש בכך שמצב בטחוני עשוי להשפיע על העונש שייגזר על הנאשם:

"מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הבטחוני. היא עשויה להשתנות עם שינוי העתים ואף עשויה להשתנות ממחוז למחוז. יש לבחון ולהתאים מעת לעת את מתחם העונש ההולם ואת העונש הראוי בתוך המתחם בגין עבירה זאת על פי תנאי הזמן והמקום, כך שאת מסקנתנו בפסק דין זה יש לבחון על רקע נסיבות ומצב בטחוני נתון".

על ההחמרה המתבקשת נוכח המצב הביטחוני הרעוע, ר' נימוקיו של בית משפט, בין היתר בת"פ 44226-11-15, ת"פ 3939-12-15, ת"פ 65591-11-15 וכן עפ"ג 62917-10-15, עפ"ג 46537-10-15, עפ"ג 63731-10-15, עפ"ג 62917-10-15, כן עפ"ג 57021-10-15 פסקאות 13-14, לרבות הפסיקה המצוטטת שם. נימוקים אלו יפים גם לעניינו של הנאשם שבפניי, באבחנה המתבקשת.

אכן, לשמחת כולם המצב הביטחוני השתפר מאז ניתנו אותם גז"ד אליהם הפנה ביהמ"ש וכנגזר מכך יש מקום לקבוע מתחום עונש שונה במעט. לצד האמור לעיל, אין בידי ביהמ"ש לקבל הטענה כי השיפור במצב הביטחוני הינו כזה המצדיק התעלמות מרכיב זה ומשיקולי הרתעת היחיד בקביעת מתחם העונש ההולם. לדאבוננו, גם כיום אנו עדים באופן תדיר לפיגועים שונים, המבוצעים בתחומי הקו הירוק ומחוצה לו, ואין לומר כי הארץ תשקוט 40 שנה ואף לא קרוב לכך.

יתר על כן, וכפי שצוטט לעיל בעניין אלהרוש, הענישה בנוגע לעבירת השב"ח יכול ותשתנה אף מאיזור לאיזור. בענייננו, וכידיעה שיפוטית, ישנו את האיזור המכונה "ג'ימבה" ואת פתחת רמאדין, בהם אין מצויה גדר. נתון זה מביא לכך ששוהים בלתי חוקיים רבים, אף כאלו המתגוררים באיזור השומרון, מדרימים, חוצים את הקו הירוק באותם אזורים וממשיכים דרכם אל טבורה של המדינה.

על רקע האמור לעיל, יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות האופפות כניסה זו כאשר ביחס אליה ניתן לומר, כי זו נמצאת במדרג הנמוך. מדובר בכניסה יחידה לצורכי פרנסה ללא עבירות נלוות, כאשר הנאשם שהה בכל הנלמד תקופה קצרה בשטחי המדינה, וביקש לצאת חזרה לביתו.

מכל המקובץ לעיל הנני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם מן הראוי שינוע בין מאסר בפועל בן מספר ימים ועד 6 חודשים מאסר בפועל.

בקביעת עונשו של הנאשם ולקולא תילקח בחשבון הודאתו שיש בה משום נטילת אחריות והבעת חרטה. שמצוקה כלכלית הביאה אותו לגנוב את הגבול ולהסתכן בהעמדה לדין וריצוי עונש מאסר בפועל. המדובר בתושב השטחים אשר מעצרו ומאסרו קשים אף יותר מאשר דרך הכלל, נוכח העדרה של מעטפת תומכת. מנגד אין זו הפעם הראשונה שהנאשם עומד לדין, ולחובתו 5 הרשעות קודמות, כולן מבית משפט צבאי. משקלו של עבר פלילי זה יהיה ימותן נוכח כך שזה התיישן.

מכל המקובץ לעיל, הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. חודש ויום מאסר בפועל החל מיום מעצרו 16.5.2017.

ב. 3 חודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

<#5#>

ניתן והודע היום ד' סיוון תשע"ז, 29/05/2017 במעמד הנוכחים.