1. לפניי שתי תביעות שהדיון בהן אוחד ועניינן תאונת דרכים שאירעה ביום 7.6.16 בכביש 225 (להלן התאונה).

2. בתאונה היו מעורבים שני כלי רכב. רכב בבעלות אברהם רובין (להלן הפולקסווגן) בו נהג עדי רובין (להלן עדי), ורכב בבעלות שאול אלמקייס והמבוטח על ידי איי.די איי חברה לביטוח בע"מ (להלן הקרייזלר) בו נהג חננאל אלמקייס (להלן חננאל).

לצד נהג רכב הפולסווגן ישב הנוסע רז בן שלמה. ברכב הקרייזלר היו שלושה נוסעים. שתי נוסעות, עדי גבע ורעות ביטון, העידו בהליך זה.

כל אחד מהצדדים המציא חוות דעת בוחן תנועה מטעמו. מטעם רובין, הבעלים של רכב הפולקסווגן, הוגשה חוות דעת בוחן התנועה רונן מרחבי (להלן הבוחן מרחבי) ומטעם אלמקייס, הבעלים של רכב הקרייזלר, והמבטחת אי.די.איי חברה לביטוח חוות דעת בוחן התנועה אופיר לוי (להלן הבוחן לוי).

3. אין חולק כי התאונה אירעה בכביש 225 בסמוך לעיקול בכביש בו נתיב אחד לכל כיוון. שני הרכבים נסעו בנתיבים נגדיים והתנגשו חזיתית. למעשה, כל אחד מהנהגים טוען כי נהג הרכב השני הוא שסטה לתוך נתיב נסיעתו וגרם לתאונה.

4. לגרסת נהג הפולקסווגן, כפי שנטענה בכתב התביעה, עת רכבו נסע בנתיב נסיעתו, הגיע רכב הקרייזלר במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך בנתיב הנגדי, סטה לתוך נתיב נסיעתו ופגע בו חזיתית.

לגרסת נהג הקרייזלר, שכפי שנטענה בכתב התביעה, הוא נסע בזהירות בצדו הימני של מסלול הנסיעה, לפתע רכב הפולקסווגן שהגיע ממול מהנתיב הנגדי סטה אל תוך מסלול נסיעתו במהירות מופרזת ופגע ברכבו.

5. בדיון בפני העידו שני הנהגים. כמו כן, מטעם רובין העיד הנוסע ברכב רז בן שלמה והבוחן מרחבי. מטעם אלמקייס וחברת הביטוח אי.די.איי העידו שתי הנוסעות ברכב, עדי גבע ורעות ביטון, והבוחן לוי.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה:

6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו, ולאחר ששמעתי עדויות וטיעוני הצדדים, עמדתי על נסיבות התרחשות התאונה, מיקום הרכבים לאחר הפגיעה ומיקום הנזקים בכלי הרכב, ולאחר שעיינתי בחוות דעת בוחני התנועה ושמעתי עדויות הבוחנים, שוכנעתי כי גרסתו של נהג רכב הקרייזלר עדיפה על גרסת נהג רכב הפולקסווגן לעניין אופן התרחשות התאונה וכי גרסתו מתיישבת יותר עם מכלול הראיות ונסיבות העניין. להלן טעמיי.

7. עדי, נהג הפולקסווגן, העיד כי בעת שרכבו היה בעיקול ימינה בשיא הסיבוב, וללא שדה ראיה רב קדימה, הגיע מולו רכב הקרייזלר באמצע הנתיב ושני הרכבים התנגשו בחלקם הקדמי שמאלי.

בשרטוט שביצע עדי במהלך עדותו (ת/1) נראה רכב הפולקסווגן בתוך נתיב נסיעתו בעת האימפקט בין כלי הרכב ואילו רכב הקרייזלר במרכז הכביש. יצוין כי עדי מיקם את מקום האימפקט בתוך נתיב נסיעתו שלו אך בהמשך תיקן והעיד כי "צריך להזיז את האיקס מעט שמאלה", קרי לגרסתו מקום האימפקט בין הרכבים היה במרכז הכביש.

עדי העיד כי לשני הרכבים לא היה שדה ראיה וכי הבחין ברכב השני כ"חצי שניה" קודם להתנגשות.

כאשר נשאל עדי כיצד הוא מסביר את מיקום הרכבים לאחר הפגיעה, כאשר רכבו נמצא ב- 90 מעלות לרוחב הכביש ואילו הרכב השני נמצא כולו בשול הימני מכיוון נסיעתו, כפי העולה בתמונה שהוצגה (נ/1), השיב כי "לא יודע להסביר. כנראה מעוצמת האימפקט".

8. חננאל נהג רכב הקרייזלר העיד כי בעת שהגיע עם רכבו לעיקול בכביש זיהה רכב המגיע מולו במהירות מבלי שיצליח להיכנס לסיבוב בצורה טובה. הוא הספיק להוריד את מהירות נסיעתו ולרדת לשול לימינו שם אירעה ההתנגשות בין שני הרכבים "פינה לפינה".

9. כאמור, עסקינן בשתי גרסאות עובדתיות מנוגדות כאשר כל אחד מהנהגים טוען כי הנהג השני הוא שסטה לתוך נתיב נסיעתו. יש לבחון האם יש בעדויות או בראיות חיצוניות כדי לתמוך בגרסה זו או אחרת.

השאלה המשמעותית שיש לבחון בענייננו היא היכן מקום האימפקט בין שני כלי הרכב. מקום האימפקט הוא שיקבע מי מבין שני כלי הרכב סטה מנתיב נסיעתו אל נתיב נסיעת הרכב השני.

10. לאחר שבחנתי מכלול הראיות והעדויות בפני שוכנעתי כי במאזן ההסתברויות במשפט אזרחי גרסת נהג הקרייזלר לפיה מקום האימפקט בין כלי הרכב היה בשול הימני מכיוון נסיעתו או בסמוך לו, מסתברת יותר מגרסת נהג הפולסווגן לפיה מקום האימפקט היה במרכז הכביש.

11. גרסתו של נהג הקרייזלר היתה גרסה ברורה, אחידה ומהימנה עלי. כפי שיפורט להלן גרסתו התיישבה עם תמונות מקום התאונה ומצב כלי הרכב לאחר הפגיעה ועם יתר העדויות בתיק.

עדויות שתי נוסעות רכב הקרייזלר, עדי גבע ורעות ביטון, תמכו בגרסת נהג רכב הקרייזלר.

עדי גבע אשר ישבה ברכב לצד הנהג העידה כי הם נסעו בנסיעה איטית בצד ימין בעיקול בכביש וכאשר ראו את הרכב מגיע ממול סטו עוד ימינה. כשנשאלה העדה האם הרכב בו נסעו הסתובב או זז השיבה : " אולי קצת קדימה. בכל אופן לא הסתובב".

רעות ביטון, שישבה במושב האחורי של רכב הקרייזלר, העידה כי בעת הפגיעה רכב הקרייזלר היה בצד הימני של הכביש. רק כאשר נשאלה אם הרכב נכנס לשול השיבה: " כן. לשול הימני". כשנשאלה האם הרכב נהדף השיבה: "לא זוכרת".

עדויות שתי העדות היו משכנעות. התרשמתי כי סיפרו את שזכרו מהתאונה בצורה אותנטית ומבלי שהוסיפו פרטים על מנת לסייע לגרסת נהג הקרייזלר.

מנגד, בגרסת הנוסע ברכב הפולקסווגן, רז בן שלמה, לא היה כדי לשפוך אור על אופן התרחשות התאונה.

12. אין חולק באשר למיקום כלי הרכב לאחר הפגיעה, כאשר רכב הקרייזלר מצוי כולו בתוך השול הימני, כשחלקו הקדמי נוטה ימינה לפנים השול, ואילו רכב הפולקסווגן עומד בצורה אלכסונית לרוחב הכביש.

אמנם, מיקום כלי הרכב כפי העולה בתמונות מלמד על מקום עצירת כלי הרכב לאחר הפגיעה ולא על מקום האימפקט. שני הבוחנים היו חלוקים באשר למקום האימפקט. בעוד שהבוחן לוי קבע כי מקום האימפקט הינו בסמוך לשול הימני, קרי במיקום הקרוב למקום עצירת הרכבים, הבוחן מרחבי קבע כי מקום האימפקט הוא במרכז הכביש כאשר לאחר הפגיעה נהדפו כלי הרכב אל המקום בו נעצרו לבסוף.

13. בחינת העדויות ויתר הראיות בפני, ובכלל זה הממצאים מזירת התאונה כפי שהוצגו בתמונות ובחוות דעת הבוחנים, מובילה למסקנה כי אלו מתיישבים יותר עם מסקנת הבוחן לוי מאשר עם מסקנת הבוחן מרחבי.

לא הוצגו כל ממצאים זירת התאונה המעידים כי שני הרכבים נהדפו ממרכב הכביש לכיוון השול. בעיקר לא הוצג כל ממצא המעיד כי רכב הקרייזלר, רכב מסוג מיני ואן אשר נסעו בו 4 אנשים בעת התאונה, נהדף ממרכז הכביש אל תוך החלק הפנימי של השול הימני. ניתן היה לצפות כי ככל והרכב נהדף לכיוון השול ממרכז הכביש יימצאו סימנים המעידים על כך, כגון סימני צמיגים. ואולם, סימנים אלו לא נראים בתמונות ממקום התאונה והבוחן מרחבי אף לא טען בחוות דעתו לקיומם של סימנים כאלו.

זאת ועוד, חלקי כלי הרכב ונוזלים שנשפכו לאחר הפגיעה נמצאים על השול הימני מכיוון נסיעת רכב הקרייזלר או בסמוך לו. ניתן היה לצפות כי לכל הפחות חלק מהם יימצא בתוך נתיב הנסיעה. בתמונות שהוצגו ניתן לראות חלקי רכב בסמוך לול הימני ובתוך השול הימני. מקום הימצאותם של סימנים אלו מתיישבת עם קביעת הבוחן לוי כי מקום האימפקט היה בסמוך לשול הימני ואילו מקום העצירה של רכב הקרייזלר בתוך השול הימני. זאת ועוד, מסקנת הבוחן מרחבי באשר להדיפת כלי הרכב אינה עולה בקנה אחד עם עדויות הנהגים והנוסעים בשני כלי הרכב, ובכלל זה עם עדות נהג הפולקסווגן.

בעדותו בפני ובהדגמה שביצע במהלכה לא טען נהג הפולקסווגן כי הרכבים נהדפו אלא כי לאחר הפגיעה רכבו הסתובב על צירו ונעצר לרוחב הכביש. גם שתי הנוסעות ברכב הקרייזלר לא העידו על הדיפה.

מנגנון הפגיעה והאופן בו נעצרו שני כלי הרכב, כפי שהעיד אף נהג הפולקסווגן, כאשר רכב הפולקסווגן הסתובב על צירו לכיוון ימין ורכב הקרייזלר נהדף ימינה בחלקו הקדמי לתוך השול הימני, מתיישב עם גרסת נהג הקרייזלר והבוחן לוי. הפגיעה לא גרמה להדיפת שני כלי הרכב אלא גרמה לרכב הפולקסווגן, הקל יותר מבין שני כלי הרכב, להסתובב על צירו ולרכב הקרייזלר, הכבד יותר, להידחף לכיוון ימין בחלקו הקדמי.

זאת ועוד, נהג רכב הפולקסווגן העיד כי הפגיעה היתה ב"שיא הסיבוב" ובמקום בו לא היה לו שדה ראיה. מעיון בתמונות מקום התאונה, ובכלל זה בצילום האווירי, הרי שבמקום האימפקט כגרסתו של נהג הפולקסווגן ב"שיא הסיבוב" כאשר אין שדה ראיה, הוא בסמוך למקום בו השול הימני מכיוון נסיעת רכב הקרייזלר הוא הרחב ביותר. עדות נהג הפולקסווגן באשר למקום האימפקט בין שני כלי הרכב אינה עולה בקנה אחד עם עדות הבוחן מרחבי אשר מיקם את מקום האימפקט כ- 15 עד 20 מטרים אחורנית מכיוון נסיעת רכב הפולקסוווגן וקביעתו של הבוחן באשר לשדה הראיה של שני הנהגים.

אמנם, אין חולק כי רכב הקרייזלר לא נפגע בצדו הימני ממעקה הבטיחות המצוי בשול הימני. עם זאת, איני סבורה כי בכך יש כדי להעיד כי האימפקט לא אירע בשול הימני או בסמוך לו. מהתמונות שהוצגו ניתן לראות כי במקום עצירת כלי הרכב השול רחב. לאור ההבדלים במשקל שני כלי הרכב ומנגנון הפגיעה, בהחלט ייתכן כי חלקו הקדמי של רכב הקרייזלר נדחף ימינה לתוך פנים השול מבלי שיפגע בצדו הימני ממעקה הבטיחות.

מעבר לנדרש יצוין כי מקום הפגיעה בין שני הרכבים היה בעיקול בכביש כאשר רכב הפולקסווגן נוסע בעיקול בסיבוב ימינה ואילו רכב הקרייזלר נוסע בעיקול בסיבוב שמאלה.

לא מצאתי בסיס לקביעת הבוחן מרחבי כי רכב הנוסע בסיבוב שמאלה ייטה להיכנס לתוך החלק הפנימי של הסיבוב. ככלל, בשל הכוחות הפועלים על כלי הרכב הנוסעים בסיבוב הרי שנטיית כלי הרכב היא לצאת מתוך המעגל, קרי רכב הפונה ימינה יכול וייטה לסטות שמאלה ואילו רכב הפנה בסיבוב שמאלה ייטה לסטות ימינה.

14. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג רכב הפולקסווגן.

לפיכך, התביעה בתא"מ 42556-09-17 מתקבלת. אני מחייבת את הנתבעים עדי רובין ואברהם רובין, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת 1, אי.די.איי חברה לביטוח, סך של 50,668 ₪ וכן את אגרת בית המשפט כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪. כמו כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע 2 שאול אלמקיאס סך של 5,823 ₪ בגין הנזק העקיף על פי אישור הפסדים שצורף.

התביעה בת"א 40608-05-17 נדחית.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ט, 13 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.