1. עסקינן בתובענה כספית, אשר הועמדה על סך של 213,501.60 ₪, לתשלום חוב המגיע לתובע מאת הנתבעת, לטענתו, בגין ביצוע עבודות חשמל ותקשורת בפרויקט בניה (להלן:"הפרוייקט").
2. בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף נדחתה בהחלטות שניתנו בענין זה ע"י כבוד השופטת ג'דעון.
3. כעת, מונחת לפניי בקשת הנתבעת למחיקת כותרת מהנימוק שעילת התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר .

ביום 9/05/18 הוגשה בקשת הרשות להתגונן.

1. בבקשתה טוענת הנתבעת כי ההסכם אשר צורף כנספח "ב" לכתב התביעה (להלן:"ההסכם") לא נחתם עך ידה ועל כן הוא אינו מהווה ראשית ראיה להתחייבות מפורשת של הנתבעת.

עוד נטען, כי אין עסקינן בתובענה על סכום קצוב מאחר והחשבונית אותה הגיש התובע (נספח ג' לכתב התביעה), ערוכה על ידי התובע ואינה חתומה על ידי הנתבעת.

התובע התנגד לבקשה בטענה כי ההסכם נושא את חתימתו של נציג הנתבעת ומנהל הפרויקט מטעמה, מר מוחמד מחאג'נה (להלן:"מחאג'נה") אשר הציג עצמו כמורשה חתימה מטעם הנתבעת. לטענת התובע, היה על הנתבעת לצרף תצהיר לבקשה למחיקת כותרת שעה שאין עסקינן בטענה משפטית אלא בטענה עובדתית.

הנתבעת בתשובתה, הדגישה כי חתימתו של מחאג'נה אינה חתימתה וכי הוא אף אינו מורשה לחתום מטעמה. הוסיפה הנתבעת וטענה, כי התקשרה עם קבלן אחר לביצוע העבודות במחיר נמוך משמעותית מהמחיר לו טוען התובע.

וזו לשון תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") :

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

• 1. תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות –
     1. מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;
     2. מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;"

1. הלכה היא, כי הראיה שבכתב, הנדרשת על פי תקנה 202(1)(א) לתקנות איננה חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראיה בלבד. דרישת התקנות להגשת ראיות בכתב, אין פירושה שיש צורך שראיות אלה יתמכו בכל רכיבי התביעה. בפסיקה נרחבת נקבע כי מדובר בדרישה מינימאלית על מנת לעמוד בדרישת התקנה הנ"ל [ ראו: ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ ואח' נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נגד בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5)133, 137).].

נוכח טיבה ומהותה של התביעה ולאור המסמכים שצורפו לה - סבורה אני כי התביעה עומדת בתנאי ס"ק (1) לתקנות ולא נפל פגם בהגשתה בהליך של סדר דין מקוצר. אכן, כטענת התובע, יש לראות את ההסכם מושא התביעה כראשית ראיה אשר די בה כדי להכשיר את התובענה להיות מוגשת בהליך בו הוגשה, גם אם קיימת מחלוקת באשר לחתימה עליו וההתחייבויות שפורטו בו .

1. הטענות לפיהן אין חתומה הנתבעת על ההסכם וכי היה על התובע לברר מי המורשה חתימה מטעמה, מקומן בבקשת רשות להגן ולא בבקשה למחיקת כותרת.
2. יובהר, למען הסר ספק, כי הדברים נכונים ביחס לסוג ההליך בו הוגשה התובענה ואין בהם כדי לגרוע, בשלב זה, מטענות הנתבעת החולקת על החוב הנטען וגובהו.
3. הבקשה למחיקת כותרת נדחית אפוא.

ובאשר לבקשה למתן רשות להתגונן:

1. עיינתי היטב בתיק, בחנתי את המסמכים שהגישו הצדדים, את כתב התביעה ואת התצהיר וההסכם אשר הוגשו בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן, ושקלתי האם יש מקום לקיים בנסיבותיו הספציפיות של תיק זה דיון בהתנגדות נוכח פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית מתן רשות להתגונן [ע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ (מיום 15/6/09); ע"א 7644/07 נ.פ.ג יזום ושיווק בע"מ נ' דור אנרגיה (מיום 5/1/10)] ובהתאם לסמכותי על פי תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מוצאת אני ליתן לנתבע רשות להגן על יסוד בקשת הרשות להתגונן.

סבורה אני, כי יש בידי הנתבעת הגנה "לכאורה" הראויה להישמע ומן הראוי לקבוע את התיק לגופו של עניין, בין היתר לאור ההלכה הנוהגת שקובעת, כי לא תינתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" (ע"א 6154/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג (1) 390 ).

בהעדר בירור עובדתי מלא, לא ניתן לשלול, בשלב זה, על פניו, את טענות הנתבעת, בין היתר את אלה הנוגעות לנסיבות ההתקשרות הנטענת; החתימה על ההסכם ותוקפו – בשים לב לטענות הנוגעות לזיוף ולמרמה, לרבות בכל הקשור למעורבותו של מחאג'נה .

יש לבחון טענות הנתבעת הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי וזאת ניתן יהיה לעשות במסגרת הליך משפטי מלא.

ויובהר- עסקינן בשלב מקדמי בו על פי הפסיקה הנוהגת מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן.

אציין, כי בנסיבות העניין, לטעמי, יש בהחלטה זו כדי לקדם את בירור התובענה בדרך יעילה וכדי להביא לחיסכון בהוצאות הצדדים ובזמן שיפוטי.

התוצאה:

1. ניתנת לנתבעת רשות להתגונן.
2. נוכח סכום התביעה, יועבר ההליך לסדר דין רגיל, והתיק יוקצה למותב שידון בו.
3. אציין, כי בנסיבות העניין, לטעמי, יש בהחלטה זו כדי לקדם את בירור התובענה בדרך יעילה וכדי להביא לחיסכון בהוצאות הצדדים ובזמן שיפוטי.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ח, 10 מאי 2018, בהעדר הצדדים.