1. בפני בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ, לעיון בחומרים שהמבקש סבור כי הם חומרי החקירה: המבקש עתר לעיין בתיק משטרה על אודות תלונה קודמת שהגיש כנגד מי שהינו המתלונן בתיק הנוכחי.

כן התבקש עיון בר"פ הנוגע למתלונן. הטעמים לבקשה פורטו בכתב.

2. ב"כ המשיב הסבור היה כי אין המדובר בחומרים הרלוונטיים להגנת המבקש בתיק הנדון, ועל כן סבור כי אין המדובר בחומר חקירה שקמה לגביו זכות עיון.

3. אשר לר"פ, במהלך הדיון עיינתי בתמצית הרישום לגבי המתלונן, ופסקתי,על אתר, כי אין כל רישום רלוונטי לעבירות הנדונות ואין בו בכדי לסייע להגנת המבקש במאום, ואף לא לבסס חוסר מהימנות של המתלונן.

4. עיינתי בתיק התלונה הקודם: המדובר בתיק חקירה משטרתי שניתנה לגביו המלצה של גורמי החקירה לסגירתו מחוסר ראיות. מלבד ההלכה הפסוקה לפיה,

חומר חקירה המתייחס לתיקים אחרים ככלל אינו מהווה משום חומר

חקירה (בש"פ 5335/16 מדינת ישראל נ' פרדי מלק),

הרי, שבנסיבות המקרה, אחר שעיינתי בתיק שהעיון בו מבוקש, אני קובע כי אין בו דבר שיוכל לשרת את הגנת המבקש. אדרבא, מתיק זה עולות סתירות ברורות דווקא בגרסת התלונה שמסר המבקש עצמו. מאידך, אין בתיק כל עיגון לחוסר מהימנותו של הנילון – הוא המתלונן בתיק הנוכחי.

נוכח האמור, סברתי כי אין לראות בתיק משום 'חומר חקירה' בהליך הנוכחי.

הבקשה, לפיכך, נדחית.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ז, 13 יולי 2017, בהעדר הצדדים.