לפני תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש אשר נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים בין רכב מ.ר. 6288353 שבבעלות התובעת לבין רכב טרקטור מ.ר. 16-175 הנהוג בידי נתבע 1 ומבוטח ע"י נתבעת 2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה וכמעט ואין הצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה אלא חלוקים בשאלת האחריות לנזקו של רכב התובעת.

ביום 14.02.18 התקיים דיון הוכחות שבו הוצגו ראיות הצדדים והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה. ב"כ התובעת הודיעה כי ישנה בקשה בהסכמה כי לכתב התביעה תצורף כלל חברה לביטוח בע"מ ונעתרתי לבקשה.

בהוכחות העידו מר לביא כהן נהג רכב התובעת מטעם התביעה ומר מאיר נפתלי נהג הטרקטור הפוגע מטעם ההגנה והצדדים סיכמו את טענותיהם בע"פ.

ב"כ התובעת טוען כי נהג הנתבעת לא נעזר במכוון כשנסע אחורה מבלי שהיה לו שדה ראיה מלא ובגלל זה פגע ברכב התובעת. ב"כ הנתבעת טוענת כי נהג התובעת ראה שיש מלגזה עובדת ויש צפי שתיסע אחורה וקדימה והוא זה שנהג ללא זהירות.

מר מאיר נפתלי העיד (עמודים 3,4 לפרוטוקול):

"ש. ראית את הרכב השני לפני הפגיעה?

ת. לא.

ש. אין לך מראות?

ת. יש לי, הוא בא מהצד לא מאחור.

ש. אתה עושה פעולה זו בלי מכוון, אתה מבצע פעולה כשיש תנועה ביציאה וכניסה לאתר.?

ת. אני מביא למישהו חומרי עבודה הוא מכוון שלי הוא מקדימה. יש קיר חומה מפרידה בין האתר לבין הכביש, אני מגיע מבחוץ אני צריך לתמרן קדימה ואחורה.

ש. מאיזה צד שלך הוא הגיע?

ת. ימין.

ש. המלגזה היא פתוחה לא סגורה?

ת. קבינה.

ש. אפשר להסתכל ימינה ולראות התנועה?

ת. לא. אין לי ראיה לצד ימין.

ש. אתה חייב שיהיה לך מכוון?

ת. החומר שהבאתי לו את זה הוא לא יודע אם עמד במקום הנכון. הוא מעניין אותו החומר שמגיע."

לאור האמור בעדות דלעיל סבורני כי עלי לקבל את התביעה. אף כי התרשמתי מכנות הנתבע לא שוכנעתי כי עשה די בכדי למנוע התאונה לפני שנסע לאחור, לאור העובדה כי למלגזה ראות מוגבלת והמכוון שלו נמצא מקדימה. משכך אני קובעי כי הנתבע נסע לאחור מבלי לנקוט באמצעי הזהירות הדרושים.

עם זאת, אינני יכול להתעלם מכך שהיה על הנתבע – לאור תנאי הדרך – לנהוג בזהירות רבה יותר, להיות ערני כלפי רכבים החונים בצדדים ולקחת בחשבון גם אפשרות של נסיעה לאחור של הטרקטור שעסק בפריקת סחורה. משכך הנני רואה לנכון להטיל על התובע אשם תורם בשיעור 10%.

לאור האמר לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 4,424 ₪, בתוספת הוצאות משפט, לרבות אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן הנני מחייב את הנתבעים בשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ח, 19 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.