20 יוני 2019

1. לישיבת ההוכחות שנקבעה להיום התייצבו התובע וב"כ וכן ב"כ הנתבעות מס' 2 -4.

2. צדדים אלה הגיעו להסכמה לפיה יינתן פסק דין לפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, החל בבית הדין לעבודה מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, וזאת ללא נימוקים. שאר פרטי ההסכמות בין הצדדים נרשמו בפרוטוקול הדיון.

3. לאחר שחזרנו ועיינו בתצהירי הצדדים, על יסוד הסכמת הצדדים, ניתן בזה פסק דין לפשרה כדקלמן:

הנתבעת מס' 2 תשלם לתובע סך 12,000 ₪ בגין דמי גמולים לפנסיה, הפרשה לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה והפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות.

הנתבעת מס' 4 תשלם לתובע סך 17,000 ₪ בגין דמי גמולים לפנסיה, הפרשה לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה, הפרשי שכר ענפי והפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות.

התשלום יבוצע במועד עליו הצדדים הסכימו, כפי שנרשם בפרוטוקול הדיון.

4. אשר לנתבעת מס' 5 – מעיון במערכת נט המשפט עולה כי אין אסמתכא להמצאת כתב התביעה לידיה ואף התובע לא הציג אישור מסירה מתאים, חתום על ידה. בהתייחס לזימון לדיון היום – קיים אישור מסירה עליו צוין "מען לא ידוע". בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי כתב התביעה או ההזמנה לדיון היום נמסרו כדין לנתבעת מס' 5.

5. התובע ביקש שיינתן פסק דין על יסוד אישור מסירה לפיו תצהיר עדות ראשית שלו הומצא לנתבעת מס' 5 בכתובתה הרשומה וטען כי קיימת חזקה שאם הנתבעת קיבלה את התצהיר, הרי שהיא מודעת לדיון ועל כן ניתן ליתן פסק דין כנגדה.

לא מצאנו עיגון בדין לטיעון זה של התובע.

בהעדר אישורי מסירה לנתבעת מס' 5 שיעידו על המצאת כתב התביעה לידיה או הזמנתה לישיבת ההוכחות, התביעה כנגדה נמחקת.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ט, (20 יוני 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.