תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונתי מיום 27.11.16  בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע בתובענה על דרך הפשרה בהתאם להוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, ובהנמקה תמציתית. 

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את העדויות בפני, ועיינתי בכל החומר הקיים, בהתחשב הן בדין המהותי והן בשיקולים של פשרה וצדק, ניתן בזאת פסק דין על דרך הפשרה ולפיו האחריות להתרחשות התאונה מוטלת על הנתבע 1.

כמו כן, בשאלת כיסוי החיוב ע"י הנתבעת 2 מצאתי לקבוע כי במכלול הנסיבות אין להסיר מהנתבע 1 את הכיסוי הניתן ברגיל ע"י הנתבעת 2, ואין לחייבו בהוצאות.

המסקנה בשאלת האחריות מתקבלת בין היתר לאחר עיון בתמונות שצולמו בזירת התרחשות התאונה, לפי מקום המגע עם רכב הנתבעים למול טענת הנתבע 1 כי כבר החל בנסיעה אחורנית והיה לקראת סיום החניה, מאחר שבהתאם לתוואי הדרך רכב הנתבעים חוסם את דרכו של האוטובוס, העדר הסבירות כי הפגיעה נגרמה ע"י נסיעת האוטובוס לאחר שזה צפר לרכב הנתבעים החוסם את דרכו, לפי מידת הנזק שנגרם, וכן מתוך מידת המהימנות שיש ליחס לעדויות.

כן, מתקבלת המסקנה בנוגע לכיסוי ע"י הנתבעת 2 ושאלת ההוצאות בין היתר לאור עדות הנתבע 1, ובפרט הטעות באופן הפנייה אליו, גביית ההשתתפות העצמית ומשלוח כתב התביעה אליו בפקס, ובהעדר ראיות ממשיות בדבר הכשלת בירור חבות הנתבעים חרף הזמן הרב שחלף.

לפיכך, תשלם הנתבעת 2  לתובעת נזק אשר יועמד על סך של  950 ₪, בצירוף שכ"ט שמאי בסך 640 ₪, אגרות המשפט בסך 409 ₪, הוצאות מסירה בסך 110 ₪, שכר העד כפי שנפסק ושכר טרחת עו"ד בסך 1,800 ₪.

לאור אופן סיום ההליך לא תחויב אגרת המחצית השניה.

תמונות מזירת האירוע התקבלו וסומנו ת/1.

ניתן היום, כ"ג סיוון תשע"ח, 06 יוני 2018, בהעדר הצדדים.