1. לפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה על דרך צירופן של חוות דעת רפואיות, האחת בתחום האנדוקרינולוגיה, והשנייה בתחום ההמטולוגיה.
2. עניינה של התביעה איחור באבחון מחלת התובע – פקקת ורידית ולחץ תוך גולגולתי שנבע ממנה. לטענת התובע במשך כ- 7 שנים סבל מטיפול רשלני ולקוי שניתן לו על ידי הנתבעים, שבסופו הוא נותר עם נכות רפואית ותפקודית קשה.
3. לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת בתחום הנוירורדיולוגיה שנערכה על ידי פרופ' דורית גולדשר, בתחום הנוירוכירורגיה שנערכה על ידי ד"ר חנוך אלרן, ובתחום הפסיכיאטריה שנערכה על ידי ד"ר אייל עשור.
4. נתבעת 1 (קופת חולים מכבי) הגישה חוות דעת בתחום הנוירוכירורגיה שנערכה על ידי פרופ' צבי רם ובתחום ההמטולוגיה חוות דעת שנערכה על ידי פרופ' ג'יל לוגסי. נתבע 2 (בית חולים אסותא) הגיש חוות דעת בתחום הנוירורדיולוגיה שנערכה על ידי ד"ר אילת ערן, ונתבעת 3 (מרכז רפואי אסף הרופא) הגישה חוות דעת בתחום הנוירורדיולוגיה שנערכה על ידי ד"ר חן הופמן ובתחום הנוירו-אופתלמולוגיה חוות דעת שנערכה על ידי פרופ' הדס שטיבל-קליש.

בתחום הפסיכיאטריה הוגשה על ידי הנתבעים חוות דעת משותפת שנערכה על ידי פרופ' צבי זמישלני.

1. הצדדים ניהלו הליך גישור.
2. לטענת התובע, עם קבלת חוות הדעת של נתבעת 1 נערכו לבקשתו חוות דעת נגדית בתחום ההמטולוגיה וחוות דעת בתחום האנדוקרינולוגיה שהועברו לצדדים ולמגשרת.
3. מאחר שהתקיימו הליכי משא ומתן בין הצדדים סבר התובע כי אולי יתייתר הצורך בהגשת חוות הדעת לבית המשפט. לאחר שמועד הגישור נדחה בפעם השנייה התברר לו שהנתבעים מתנגדים להגשת חוות הדעת ועומדים על הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה.
4. התובע טוען כי יש להתיר את התיקון כדי לברר את כל השאלות שבמחלוקת בין הצדדים, בעיקר כשמדובר בשלב מקדמי של ההליך.

חוות הדעת מתייחסות לאותה מערכת עובדתית שנטענה בכתב התביעה המקורי ללא הוספת טענות חדשות, ללא שינוי במחלוקת וללא חריגה מגדר עילת התביעה המקורית.

1. הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי התובע מבקש לתקן את התביעה לאחר שחלפו כ- 3.5 שנים ממועד הגשתה, לאחר שהוגשו כבר חוות הדעת מטעם הנתבעים וללא הסבר לסיבת האיחור הקיצוני שבהגשת הבקשה. היעתרות לבקשה תגרום לפגיעה ממשית בזכויותיהם ובניהול הגנתם, באופן שלא ניתן לתיקון באמצעות הטלת הוצאות.
2. הנתבעים טוענים כי מדובר בהרחבת חזית ובטענות חדשות בחוות דעת בתחומים חדשים שלא נטענו קודם לכן. אמנם הגישה לתיקון היא ליבראלית אולם גם לה סייגים וגבולות. התובע לא העלה טענות נגד הנתבעים בתחום האנדוקרינולוגיה ומדובר ב"מקצה שיפורים" לאחר שהנתבעים הגישו כבר את חוות הדעת מטעמם. הדבר דורש מהם פנייה מחודשת למומחים ומתן מענה נוסף לטענות שכבר נענו בחוות הדעת, מה שיחייב הוצאות נוספות ועיכוב ההליכים.
3. התובע טען לנזקים אנדוקרינולוגים כבר בכתב התביעה, והיתה בידיו חוות דעת ערוכה בתחום זה ב- 08/2019, בטרם הושלם מערך חוות הדעת מטעם הנתבעים.
4. ביחס לתחום ההמטולוגי; הרי שמדובר בטענות חדשות שלא עלו בכתב התביעה וקביעת הנכות במישור זה היא עילת תביעה חדשה נגד הנתבעים. לכן, דין הטענות להידחות מחמת התיישנות (ולכל הפחות שיהוי) שהרי כתב התביעה מתייחס לאירועים משנת 2010.
5. לחלופין, טוענים הנתבעים ביחס לטיפולים בשנים 2014-2015 כי מדובר בשיהוי ניכר שגורם להם נזק ראייתי ביכולת להתגונן. התובע לא נימק את הבסיס לטענות החדשות שנטענות ואת הסיבה להעלאתן רק בשלב זה, למרות שלא חל כל שינוי במידע, בפרטים ובמסמכים שהיו ברשותו. ציפייתו של התובע שלא יהיה צורך בהגשת חוות הדעת לתיק בית המשפט משום שהצדדים הסכימו לגישור, אינה ציפייה סבירה.
6. בתשובתו טוען התובע כי חוות הדעת הועברו לב"כ הנתבעים לאחר תיאום מועד לגישור והובהר להם שהן טרם הוגשו לבית המשפט. האיחור נבע מהיעדר יכולת כלכלית למימון חוות הדעת, וכן מקיומם של מגעים לפשרה בין הצדדים שבעטיים סבר ב"כ התובע כי יתייתר הצורך בהגשת בקשה.

ביחס לחוות הדעת ההמטולוגית מוסיף התובע כי נתבעת 1 הגישה חוות דעת בתחום זה, וחוות הדעת שהוא מבקש להגיש היא חוות דעת נגדית מטעמו.

ביחס לחוות הדעת האנדוקרינולוגית טוען התובע כי כבר בכתב התביעה טען שהוא סובל מבעיות בתחום וצירף תיעוד רפואי רלוונטי שמלמד על תלונותיו ועל טיפולים שעבר. טענות אלו עלו גם בחוות הדעת מטעמו.

דיון והכרעה

1. אני מתירה לתובע לתקן את כתב התביעה על דרך של הוספת חוות הדעת הרפואיות בתחום האנדוקרינולוגיה ובתחום ההמטולוגיה.
2. על פי תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון צפוי להשיג".
3. כתב התביעה הוגש אמנם במאי 2017, אולם טרם התקיים בתיק קדם משפט ענייני לאור הזמן שלקח לנתבעים להשלים את מערך חוות הדעת מטעמם (חוות דעת אחרונה מטעם נתבעת 3 הוגשה ביום 26.12.19), ולאור הזמן שלקח לצדדים לקבל אישורים להליך הגישור (ביום 3.6.20 הודיעה נתבעת 3 על הסכמה לפנות להליך גישור).
4. חוות הדעת הנוספות יסייעו לבירור המחלוקות בין הצדדים ולקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן.
5. הטענות לגבי הפגיעה בתחום האנדוקרינולוגי והטיפול בה עלו כבר בכתב התביעה וצוינו גם בחוות הדעת הנוירוכירורגית מטעם התובע (ראו סעיפים 57, 68, 96 לכתב התביעה, ועמ' 10 לחוות הדעת של ד"ר אלרן מיום 9.5.17).

הוספת חוות דעת רפואית אינה מקימה עילה חדשה אלא תומכת בטענות העובדתיות שמופיעות בכתב התביעה. חוות הדעת "אינה מגדירה את עילת התביעה אלא תפקידה לתמוך בה מבחינה ראייתית" (לעניין זה ראו 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני (26.11.19)).

אני דוחה, אפוא, את טענת ההתיישנות.

1. מאחר שנתבעת 1 הגישה חוות דעת בתחום ההמטולוגיה, עומדת לתובע הזכות להגיש חוות דעת נגדית באותו תחום.
2. התובע יגיש את כתב התביעה המתוקן לתיק בית המשפט עד ליום 20.4.21.
3. הנתבעים רשאים להגיש כתבי הגנה מתוקנים וחוות דעת נגדיות עד ליום 2.6.21.
4. קדם משפט יתקיים ביום 17.6.21 בשעה 12:30.
5. שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ב' אייר תשפ"א, 14 אפריל 2021, בהיעדר הצדדים.